באיזה אופן כלים בולעים גם בצונן ?

כ"ג טבת תש"פ - סימן תנ"א - סעיף כ"ב
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר בפסח להשתמש בכלי שהשתמשו בו לשאור?מה הוא מנהג העולם לעניין כלי חרס ישנים? ומה הדין באופן שרוצה להניח בפסח מאכל על תנור חימום של חורף שרגילים להניח עליו חמץ במשך השנה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף כ"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כל הכלים שהשתמש בהם במשך השנה בצונן, הכלים אינם בולעים בצונן, ואפילו אם הצונן הוא לח, ומותר להשתמש בהם אפילו למאכלים חמים, אא"כ הצונן שהה בתוכם מעת לעת, או שמדובר בדבר חריף והוא שהה בתוכם אפילו בפחות מעת לעת, שבזה הכלים בולעים אפילו בצונן.

בית שאור, דהיינו, הכלי שהאשה משהה שם את השאור, כיוון שחימוצו קשה, הכלי בולע אפילו רק בצונן, וכן בית חרוסת, דהיינו, שנותנים בו דברים חריפים של חמץ אפילו אינם של חרס, כיוון ששרו בכלים האלו שאור שחימוצו קשה או דברים חריפים, אע"פ ששהו בתוכו רק בצונן, הכלים האלו בולעים, ואסור להשתמש בהם בפסח למשהו חם, כיוון שהחום מפליט את הבליעות שבתוכם ואוסר את המאכל, אבל בצונן מותר להשתמש בהם, וכלי שיש בו בליעות של איסור מותר להניח בו מאכל צונן רק בצורה ארעית.

אע"פ שהשתמשו בבית שאור ובבית חרוסת לצונן ולא לחמין, אבל אסור ללוש בהם, ומבאר המ"ב, שמכיוון שהכלי בלוע מחמץ, החמץ ממהר את חימוץ העיסה שלשים בתוכו.

בית שאור ובית חרוסת, אסור להכניס לתוכם מאכל חם, ואסור ללוש בהם אם הם לא עברו הגעלה, אבל לאחר הגעלה מותר להשתמש בהם בפסח גם למאכלים חמים, ומותר גם ללוש בתוכם, וכל זה מעצם הדין, אבל לפי מה שכתב הרמ"א לעיל בסעיף י"ז, שהמנהג שלא להשתמש בכלי לישה, כיוון שא"א לנקות אותם, בוודאי יש להחמיר גם בבית שאור.

בית שאור ובית חרוסת של חרס, גם ע"י הגעלה אסור להשתמש בהם לחמין, כיוון שהגעלה אינה מועילה לכלי חרס, ואפילו שהשתמשו בהם חמץ רק בצונן, לא ישתמש בהם למצה אפילו לצונן, ואפילו ע"י הגעלה, והמ"ב מביא שיש גורסים, 'לא ישתמש בהם מצה אלא בצונן', ושלא כמו שאר הכלים שמותר להשתמש בהם ע"י הגעלה אפילו לחמין.

מנהג העולם, שלא להשתמש בפסח בכלי חרס עתיקים שהשתמשו בהם בחמץ במשך השנה, ואפילו שהשתמשו בהם חמץ בצונן, ואפילו אם מדובר בשאר כלים ולא בבית שאור ובבית חרוסת, ואפילו אם עכשיו הוא רוצה להשתמש בהם בצונן, בכ"ז מנהג העולם שלא להשתמש בכלי חרס ישנים.

תנור של בית החורף דינו ככלי חרס, ואסור לשים עליו שום דבר בפסח, ומבאר המ"ב, שמדובר בתנור חרס שהיו רגילים להניח על גביו מיני מאכל חמץ, והתנור בולע מהמאכלים שהניחו על גביו, וממילא אינם יוצאים מידי דופיו לעולם, אבל אם התנור צונן והמאכל צונן, בדרך עראי מותר, ואם התנור חם או המצה חמה, הדין הוא שהיא נאסרת בחלק התחתון כדי קליפה, ואם הניח קדירה עם תבשיל, אפילו אם שניהם חמים התנור, לא אוסר את הקדירה, כיוון שללא רוטב זה לא עובר, ולכתחילה לא יניח שם קדירות כלל, אא"כ מניח דבר מפסיק בין התנור לקדרות, שאז מותר להשתמש בהכל מלמעלה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

תגובה אחת

  1. רונה הגב

    מספר שאלות בבקשה בנוגע לבית שאור וכו'
    לכבוד הרב
    1 מה הכוונה בית שאור, האם הכוונה רק לכלי שבו היו מתפיחים בצק על ידי שאור וזה לוקח כמה ימים או גם לקערה שמתפיחים בה בצק לשעתיים למשל ?(כמו כן מה דין מגשים או תבניות תנור שמתפיחים עליהם?)
    2 שמותר בפסח להניח מאכל צונן על בית שאור, מותר גם מאכל חריף?
    3 "כדי קליפה במצה" איך בכלל אפשר להוריד כדי קליפה מהמצה ? (הכוונה מבחינה מעשית)
    תודה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן