השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
הלך הגוי מביתו בער"ש ונשאר אחד מבני ביתו בבית האם הוא אוסר על בני החצר? • האם מותר לשכור את רשותו של הגוי בשבת? • מדוע כאשר חוזר הגוי בשבת העירוב בטל והרי שבת הואיל והותרה, הותרה? • ומה הדין באופן שחזר הגוי באמצע השבת לביתו ולבסוף מת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
באופן עקרוני, שני ישראלים שגרים עם גוי בחצר אחת, היהודים לא יכולים לערב ביניהם עד שישכרו מהגוי את רשותו, וכאשר הגוי הלך מערב שבת לעיר אחרת, אינו אוסר, ומוסיף המ"ב, שלא מספיק שהגוי הולך לבדו, אלא צריך שילך עם כל אנשי ביתו, כי אם אחד מהם נשאר בחצר, הוא אוסר על היהודים לערב, ולעיל בסי' שע"א יש מחלוקת, האם צריך שהגוי ילך לעיר אחרת במהלך של יותר מיום אחד, אבל אם יש לו אפשרות לחזור בשבת, הוא אוסר, או שגם אם הגוי הלך למקום שיש לו אפשרות לחזור בשבת, הדין הוא, שמכיוון שהוא לא נמצא בחצר, אינו אוסר.
כאשר הגוי חוזר באמצע השבת, מבואר בשו"ע, שהוא אוסר, והעירוב בטל, ומקשה המ"ב, מדוע לא נאמר כאן הדין של 'שבת הואיל והותרה, הותרה', שהרי השבת התחילה בהיתר? ומתרץ המ"ב, שכל זה נאמר רק כאשר ההיתר היה מוחלט, אבל כאן שחזר הגוי בשבת, איגלאי מילתא שדעתו של הגוי הייתה לחזור, וממילא ההיתר של ערב שבת, לא היה היתר מוחלט, לכן לא שייך לומר את הכלל של 'שבת הואיל והותרה, הותרה'.
כאשר הגוי חזר באמצע השבת, יכולים לשכור ממנו בשבת, שהרי זה לא שכירות אמיתית, אלא רק היכר להתיר בטלטול, ובלבד שישכרו ממנו בדברים שמותרים בשבת, כגון במאכלים, אבל לא במעות, ואחרי זה יבטל האחד רשותו לחברו, ויהיה היחיד מותר להוציא מהבית לחצר, ואחרי שחברו גמר להוציא מהבית לחצר, הוא יחזור ויבטל למבטל, ואז המבטל יהיה מותר, והוא יהיה אסור.
כשר הגוי הלך מער"ש, והיהודים עירבו ביניהם ללא שכירות מקום, ובא הגוי בשבת, ולאחר מכן מת הגוי, כ"ש שיכולים לבטל אחד לחברו, כי אם במקום שהגוי קיים וצריכים גם שכירות, יכולים האחד לבטל לחברו, כ"ש במקום שהגוי לא קיים שלא צריך שכירות, שבוודאי שאחד מהם יכול לבטל לחברו, ואותו שביטלו לו יהיה מותר, והמבטל יהיה אסור, ואח"כ אותו שביטלו לו יבטל למבטל, והמבטל יהיה מותר, ואותו שביטלו לו יהיה אסור.