אתה עומד במקומות בלי האמונה, אדם לא יכול להחזיק מעמד! יש מצבים כאלה שמתעורר בבן אדם כח פנימי שאי אפשר להבין את זה

מאיר קליין

הוא כתב ספרים מחזקים שהפכו לרבי מכר, הקים את מוסדות "חוט של חסד", ותוך כדי גם זכה לכינוי שר החיוך.

הגאון רבי שלום ארוש, מספר בראיון מיוחד על חייו המרתקים, מלימודיו באוניברסיטה, והליך החזרה בתשובה, עד להפצת מאות אלפי ספרים בעולם כולו. מיוחד לעשרת ימי תשובה.

"משנות ילדותי במרוקו", מספר הרב ארוש, "אני זוכר את המימונה שכל העיר הולכים לקברי צדיקים. זה משהו שאי אפשר להבין איזה שמחה היתה אז, איזה שירה, קברי צדיקים זה היה דבר שהיה חלק מהחיים שלנו, בעיקר אני זוכר קברי צדיקים. הלימודים בבית הספר היו בצרפתית, קצת למדתי אחרי צהרים שיעורי קודש, קצת תורה, שם שמרנו תורה ומצוות.

"מה שליכד את כל יהודי מרוקו היה התמימות, האמונת חכמים, נראה לי שזה דבר שהוא מלכד, כשהייתי קטן הייתי ממש, אני זוכר את עצמי אומר קריאת שמע עם דמעות, הייתי ממש חזק באמונה ואפילו שלמדתי מעט תורה, אבל ממש הייתי דבק בה' ואוהב את ה'. זו היתה אמונה תמימה. שומרים שבתות, חגים, לא ממש לומדים תורה, חוץ מאח שלי הגדול שהלך לישיבה, אבל בתוך הבית כמו משפחה מסורתית.

בהמשך, אני ואחים שלי הפסקנו הכל, אבא שלי היה בוכה בשבת, כלא היינו הולכים אתו לבית הכנסת. הסתכלנו על הדת ועל היהדות כאילו זה לא קיים, אני יכול להבין מה זה נקרא תינוק שנשבה. כאילו זה לא קיים בעולם יש רק את העולם הזה וזהו. הפסקתי להאמין, כאילו לא קיים המציאות הזאת".

הרב ארוש מסביר מה לדעתו הגורם העיקרי לעזיבת דרך התורה והמצוות על ידי צעירים שזכו לחינוך דתי, אך לא מיישמים אותו בפועל.

"זה קורה בגלל היעדר שמחה בקיום המצוות", הוא אומר, "אם ההורים לא מראים שמחה, איזה זכות זה לעשות מצוה, איזה זכות להתפלל, אם לא מגיעים לנקודה הזאת ממש, וגם כמובן לא יודעים לדבר ולהכניס את הנקודות הפנימיות.

• אז איך מעבירים לילד נקודה פנימית?

נקודה פנימית צריך שיהיה אצלך, כתבתי בספר "גן החינוך", שלהעביר אתה לא יכול בדבר שהוא לא פנימי אצלך, אם אתה חי את האמונה, זה לא רק ששומרים תורה ומצוות, חי את האמונה, ממש מרגיש חיות מכל קשר עם ה', מכל מצוה שמח, זה יעבור לילדים שלך".

"בהמשך התגלגלתי למקומות שונים", ממשיך הרב ארוש לספר. "אתה עומד במקומות שבלי האמונה, אדם לא יכול להחזיק מעמד. יש מצבים כאלה שמתעורר בבן אדם כח פנימי שאי אפשר להבין את זה, אני זוכר את עצמי בצבא כשעשיתי פעולות שאני לא יודע איך לא פחדתי, איך ירדתי למקומות כאלה. אח"כ חזרנו לחיים השגרתיים, לכל התאוות וזהו.

"פתאום קבלתי מברק: נפל מסוק, מתו חברים שלי עליהם השלום, קבלתי מברק לבוא להלוויות, היום של ההלוויות היה בבית העלמין הצבאי בתל אביב. אחרי כל היום הזה הייתי לבד בחדר שלי. פתאום נכנס לי מחשבות, מה זה מוות? זה סוף החיים? מה קרה לחברים שלי?, מתו, גם אני פעם אמות, המחשבה שאני גם פעם אמות, זה היה הנקודה ששינתה לי את כל מהלך המחשבה שלי.

"אין לזה שום הסבר, זה מתנה מלמעלה, או הבכיות של אבא שלי שבכה כל יום, הוא אמר לי 'אני בכיתי כל יום שיהיה לי ממך', או בכיות של אימא שלי בהדלקת נרות שבת, או הסבתות שלי, או לא יודע מה, זה ברור שזה בא מאיזשהו מקום, פתאום זה הגיע, פתאום היתה לי מחשבה, 'אני פעם אמות', והמחשבה הזאת לא הפחידה אותי, אלא נתנה לי כיוון בהסתכלות בחיים. ברגע שהבנתי את זה, חשבתי מה עושים בעולם הזה, כל העולם הזה איבד את כל הערך שלו, אז חשבתי לעצמי, נו אני יהיה פרופסור ואח"כ אמות אז מה?

"היו לי שאלות. התחלתי לחשוב אז מה העולם הזה סתם חיים פה עד שמתים, וזהו? אין שום תכלית לעולם הזה?, אם כן אין טעם לחיים, אז פתאום הייתה לי מחשבה, אולי יש בורא, אני מתבייש להגיד את השאלה הזאת…

"אמרתי, אולי יש בורא, אני ידבר איתו. מלמעלה קיבלתי את המחשבה הזאת; יש לך שאלות ואתה כבר לא רואה שום טעם בעולם הזה, ופתאום אתה אומר לעצמך- אני אדבר עם בורא עולם.

"התחלתי, אמרתי- בורא עולם, אני רוצה להאמין בך, אני יודע שאני לא יכול לראות אותך אבל אם אני יכול לראות את המעשים שלך אז אני יראה שאתה מנהיג את העולם. למשל, לפני המבחנים הייתי אומר לבורא עולם, הרי אתה יודע מה יהיו השאלות במבחנים, אז תעזור לי שאני אלמד בדיוק את השאלות שיהיו במבחן… הייתי מוציא 97%, 98% ב"מבוא לכלכלה", תשאל, כל אחד יגיד לך, מבוא לכלכלה זה כזה… זה לא מציאותי בכלל… ממש ככה, עוד לא ידעתי מה לבקש אבל התחזקה לי האמונה. ביקשתי דברים והם הסתדרו. העניין של הדיבור עם ה' מאוד התחזק אצלי והפך לטבעי. אבל קיום המצוות- לא. אם אני לא מבין, אני לא יכול לקיים…

"אבל פתאום, באחת ההתבודדויות כשאני מדבר עם ה', פתאום נכנסה בתוכי מחשבה, 'מה, אתה מחזיק מעצמך יותר חכם ממשה רבנו, יותר חכם משלמה המלך? מה זה אם אתה תבין, סימן שזה טוב וזה אמת ואם אתה לא מבין זה לא אמת?', ואז התביישתי. אמרתי 'מה אני יותר חכם ממשה רבינו שהיה בשמיים, משלמה ומכל הצדיקים?', באותו רגע החלטתי, זהו. אני מקיים את התורה והמצוות בתמימות. גילחתי את השיער הארוך, הנחתי תפילין, נכנסתי לישיבה… ומשם המשכתי להתקדם".

נ(ערך מתוך ראיון שערך דודו כהן עם הגר"ש ארוש  – 'הידברות')