סיפר כ"ק האדמו"ר מזוטשקא ירושלים שליט"א (מעובד מתוך ספרו 'שמועות טובות'): בחודש חשוון שנת תשנ"ח נסע זקני כ"ק אדמו"ר הרה"ק מזוטשקא זצ"ל לווינה שבאוסטריה לשהות של כמה ימים עבור מוסדותיו הק'. הוא היה אמור לחזור לארה"ק כבר בתוך שבוע, לרגל שמחת הברית לבני הרה"ג ר' מרדכי שליט"א, אמנם מה' מצעדי גבר, ומאת ה' הייתה זאת שבארה"ק ערכו 'הסתדרות העובדים' שביתה כללית במשק, וגם נמל התעופה היה סגור ואין יוצא ואין בא, וע"כ נשאר זקני זצ"ל בווינה לשבת נוספת.
כעבור שנים, בחודש אדר תשע"ג, התוודעתי למאורע נפלא שהתרחש שם באותם ימים שסבי נאלץ להישאר בווינה, המלמד על ה'השגחה פרטית' שכיוונה את סיבת עיכובו. וכך היה מעשה:
במהלך השבוע הראשון לשהותו בווינה, הגיעו לפניו בבית האכסניה אצל הרה"ח ר' יהושע פרידמאן הי"ו, בעלי בתים ואברכים להתברך מפי קדשו. והנה בעת שהיו לפניו כמה אברכים בצוותא, שאל אותם: "האם יש בווינה 'ועד השבת'?"
האברכים חייכו בינם לבין עצמם, והשיבו לרבינו שהקהילה החרדית כאן מאוד קטנה, וגם היא מחולקת לכמה קהילות קטנות, ואין כאן עבור מי לעשות 'ועד השבת'. רבינו השיב להם שאסור שיהיה כדבר הזה. "קהילת וויען ללא ועד שבת?!" – ודיבר לפניהם מחשיבות וגודל קדושת השבת, ואמר להם שאינם הולכים לביתם עד שממנים כאן "ועד השבת של קהילת וינה"…
וכך מינה רבינו זי"ע את הרב יעקב יחזקי' סופר שליט"א [בן גאב"ד פאפא פעיה"ק וחתנו של הרב שווארץ רב קהילה בוינה] לראש 'ועד השבת', ועוד ג' אברכים לחברי 'ועד השבת'. האברכים הלכו לביתם עם "המינוי החדש", כשאינם מבינים עדיין מה הוועד הזה יעשה כאן בווינה ועם מי בדיוק הוא הולך לעבוד.
והנה כאמור, הרבי נאלץ להישאר עוד כמה ימים בווינה מפני השביתה, ואז בין האנשים שהגיעו לקבל את ברכת קדשו ולשאול בעצתו, הגיע יהודי מקומי קצת מודרני, שרצה ג"כ להכנס לרבי. כאשר נכנס פנימה החל לבכות, וסיפר כי בנו החליט להינשא לנכרית ר"ל, והוא לא יכול לסבול את הדבר הזה, וממש בנפשו הדבר.
הרבי ביקש ממנו לשבת, ושאל אותו: מה הפרנסה שלך? והשיב הלה שיש לו חנות למכירת מזכרות וצעצועים קטנים. שאלו רבינו: ומה עם שבת? האם החנות סגורה בשבת? והשיב הלה שאי אפשר לבקש ממנו לסגור את החנות בשבת, כי עיקר הפרנסה מגיע מימי שבת וראשון, והוא מוכן לסגור ארבעה ימים באמצע השבוע… שאז אין כמעט קונים, אבל אם יסגור בשבת אזי עדיף לסגור בכלל את החנות.
רבינו היה מזועזע עד עמקי נפשו. יהודי זה מחלל את השבת, ופירות מעשיו מגיעים אצל בניו רח"ל, ואיך מחלצים אותו ואת בנו ממיצר ומרדת שחת. רבינו קרא מיד לבעל האכסניה ואמר לו שיתקשר לאברכים שמונו על ידו ל'ועד השבת' של וינה ויאמר להם שיבואו אליו בדחיפות.
האברכים לא הבינו מה רוצים מהם, אבל הרבי קורא – אין ברירה ומגיעים מיד. היהודי הנ"ל מחכה בחוץ, והרבי מספר להם את הסיפור ששמע ממנו, כשהוא אומר להם בתוכחה: "האם אין פה בשביל מי לעשות ועד השבת?! יש פה יהודים שמחללים את השבת, ואח"כ ילדיהם מתבוללים בין האומות רח"ל!"
ואז פנה אליהם הרבי בזה"ל: "מה אומרים חברי הוועד השבת של וויען? אם היהודי יבטיח שהוא סוגר את החנות שלו בשבת ויתחיל לשמור שבת – אזי אנו מבטיחים לו שבנו יעזוב את הנכרית וישא בת ישראל כדת משה וישראל, ויהיה לו אידישע נחת?"…
האברכים הרגישו שהם במעמד של בית דין, והרבי מפעיל פה כח מן השמים לפסוק פסק, והם צריכים וחייבים להסכים עמו. אפילו שאינם יודעים עדיין מה הכח של "ועד השבת", אבל בכח של הרבי הקדוש היושב כאן האמינו, והשיבו לרבינו שבוודאי כך יהיה!
ואז הורה הרבי להכניס את היהודי לקודש פנימה, ואמר לו בזה"ל: "חברי 'ועד השבת' של וויען היושבים פה, החליטו שאם אתם תסגרו את החנות בשבת, אזי בנכם יעזוב את הנכרית וישא בת ישראל כשרה, ותראו ממנו הרבה נחת דקדושה".
היהודי החל לבכות שוב בהתרגשות, ואמר לרבינו שכמובן קשה עליו מאוד לסגור את החנות, אבל בשביל זה הוא מוכן ללכת אפילו במסירות נפש, ונתן הבטחתו לסגור את החנות ולהתחיל לשמור את השבת.
וסיפר לי הרב ר' יענק'ל סופר: אני מכיר אישית את בנו של היהודי הנ"ל, שכיום הינו אברך חסידי עם שטריימל, יושב ולומד, ויש לו שבעה בנים יקרים הלומדים במוסדות הכי מפוארים באחת הקהילות הק' באירופה, וגם אביו שומר תורה ומצות. יש לו רק קצת תרעומת על הרבי… הוא רצה אידישע נחת, אבל שהברכה של הרבי תפעל עד כדי כך שבנו יילך עם שטריימל – זה קצת מוגזם בשבילו…
בשומעי את הסיפור הנ"ל הבנתי מדוע בארה"ק היו צריכים לעשות שביתה, וזאת כדי להציל מרדת שחת יהודי בעיר הבירה וינה.
[ואגב, בעת שמחת השבע ברכות של תלמיד הישיבה הרב אברהם אליהו פרידמן שנערכה בבורו פארק בביהמ"ד של סב החתן הרב מטענקא שליט"א, ביקשו ממני לדבר לפני הקהל, והיות ובשכונת בו"פ ידועה לכל המערכה הדגולה של זקניהרה"ק מזוטשקא זי"ע על מלחמת השבת, החלטתי לספר עובדה זו. כשסיימתי את הסיפור, שכיום הוא אברך חסידי עם שטריימיל ו'וייסע זאקן' (גרביים לבנות) וכו', ניגש אלי אחד המשתתפים ושאל אותי בלחש האם כוונתי לאברך פלוני אלמוני, והיות ואמר את השם הנכון אישרתי את העובדה שאכן מדובר בפלוני. ואז הודיע האברך לקהל שהוא ג"כ מקהילת וויען, ומכיר את האברך, והמעשה לא כ"כ נכון, שהרי האברך לא הולך עם 'וייסע זאקן'… וחוץ מזה הכל אמת ויציב…]
