מה הם שתי האפשרויות המתירות לאפות מצות מקמח שנפלו עליו מים? • באיזה אופן לא תועיל האפשרות השנייה? • ומה היא העצה שהביא המ"ב בשם ספר 'מגן האלף' שיוכלו לאפות בקמח זה, ובכ"ז אמר המ"ב שלא להשתמש במצות אלו בליל הסדר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ו סעיף ד' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, שק של קמח שנפלו עליו מים, וחלק מהקמח נרטב, הדין הוא, שהקמח שנרטב, נאסר, כיוון שיש חשש, שמא הוא החמיץ, אבל שאר הקמח שבשק, מותר, ויפריד את הקמח שנרטב, משאר הקמח שנשאר יבש,
ויש לו בזה שני אפשרויות:
א. יאחוז את הקמח שנרטב, ואת שאר הקמח לשפוך.
ב. ינפה את כל הקמח שבשק, וממילא הקמח שנרטב ישאר למעלה, כיוון שהוא נעשה גוש, ושאר הקמח יישפך דרך נקבי הנפה.
כהמשך לכך אומר השו"ע, שאם הקמח שנרטב, התייבש, לא תועיל העצה השנייה לנפות אותו בנפה, והטעם, כיוון שאם ינפו אותו בנפה לאחר שהוא התייבש, הוא יתפורר לפירורים, ועי"ז הוא יתערב עם שאר הקמח היבש, ויאסור את כל הקמח, והעצה לנפות את כל הקמח שבשק, מועילה רק בעוד הקמח רטוב.
דן המ"ב, באופן שניפו את הקמח לפני פסח, ויש בקמח של ההיתר שישים מול הקמח האסור, דהיינו, שק של קמח שירד מים על חלקו, וחלק מהקמח נרטב מהמים, הקמח נאסר, ואם הקמח התייבש שביארנו לעיל שלא תועיל העצה לנפות אותו בנפה שמא יתפורר לפירורים ויתערב עם הקמח הנותר, בזה יש לדון, באם ניפו אותו לפני פסח, והקמח הנרטב התערב עם הקמח היבש, ובקמח היבש יש שישים, א"כ לכאורה שיתבטל עם הקמח המותר? ואומר המ"ב, שלא, כי בפסח הוא 'חוזר וניעור', ואע"פ שהקמח הוא לח בלח, ובלח בלח לא נאמר הדין של 'חוזר וניעור', בכ"ז, כאן כיוון שיש חשש שמא הפירורים לא לגמרי התפוררו, ושמא יש שם פירורים גדולים יותר, א"כ הפירורים הגדולים אינם מוגדרים כתערובת לח בלח, כיוון שהם ניכרים יותר, ולכן הם יאסרו את כל התערובת מחמת חוזר וניעור, אא"כ יאפו את הקמח, שאז דעת הפר"ח, שבזה לא נאמר הדין של חוזר וניעור.
בנוסף לכך מביא המ"ב בשם ספר 'מגן האלף', שילוש חלק מהקמח, ויעשה אותו עיסה, ויאכל אותו קודם פסח, ואז יש לתלות, שמא הקמח האסור נאכל כבר לפני פסח, ואז אפשר להקל ולסמוך על זה במקום הפסד, אבל לא ישתמש במצות האלו לצורך ליל הסדר, כיוון שעכ"פ אין בזה שימור כהוגן, וכן בכל דבר שמכשירים מטעם ספק ספיקא וכדומה, אמנם מכשירים ומתירים באכילה, אבל בליל הסדר יש בזה חיסרון של 'מצה שמורה', כיוון שהמצה לא שמורה היטב.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א