יעקב א. לוסטיגמן
"זכיתי לסיים פעמיים ש"ס בזכות 'דרשו' בתוכנית 'קנין תורה', וגם חלק משמעותי משולחן ערוך 'אורח חיים' ו'יורה דעה' בתוכנית 'קנין ש"ס', וכן את כל המשנה ברורה בתוכנית 'דף היומי בהלכה'".
כך משיב לנו הרה"ג ר' יוסף רוטנברג, על שאלתנו מה תרם לו ארגון 'דרשו' שבו הוא נבחן כבר למעלה מ-16 שנים.
"אני חושב ש'דרשו' תרם לכל עם ישראל, עצם קיומו של הארגון הזה הוא ברכה מיוחדת לעם ישראל והוא מרבה לימוד בתורה באופן שאי אפשר לדמיין בכלל", אומר הרב רוטנברג, "גם לי באופן אישי התרומה עצומה, כי זכיתי בזכות הארגון ובסייעתא דשמיא מיוחדת לסיים את כל האמור, ואני בטוח שלא הייתי מגיע לתוצאות כאלו בלי התוכנית של 'דרשו' שבהן זכיתי להשתתף".
הרב רוטנברג מספר שכיום הוא כבר לא נבחן ב'קנין תורה', אלא רק ב'דף היומי בהלכה', ובכל זאת ההרגל שקנה בשני מחזורי הלימוד הקודמים, אינו נוטש אותו. "אני עדיין מרגיש ממש מחויב לסיים כל יום את הדף היומי בלי לצבור 'חובות', כי אני חייב אבל ממש חייב לסיים את כל 30 הדפים עד סוף החודש, גם אם אני לא עומד להיבחן עליהם הפעם".
לדבריו, "גם הלימוד עצמו נעשה באופן של לימוד כדי לדעת, ולא לימוד כדי ללמוד את הדף ולסמן עוד 'וי' בלוח השנה. זה לימוד אחר, עם סיכומים בכתב או בעל פה, עם שינון וחזרה, ועם הרבה מאוד מאמץ לזכור כל פרט והשתדלות אמיתית שלא לשכוח כלום".
אבל התרומה הגדולה ביותר, לדעת הרב רוטנברג, ניתנה לו דווקא מהתוכנית 'קנין הלכה', שבה למד מספר שנים והשלים שלב א' באחד המחזורים. "החוברות של ה'מראי מקומות' הן לא פחות מיצירת אמנות", הוא אומר, "הצורה שבה הם מכוונים את הלימוד, מוליכים אותך בין בתרי הסוגיא עד להלכה הברורה והפסוקה, זה פשוט מדהים.
"אתה יכול לראות אברכים שלומדים בכולל הרבה מאוד שנים, והם לא יודעים כל כך איך פותחים שולחן ערוך. אם יש להם שאלה הם מיד יתקשרו לרב או מקסימום יפתחו משנה ברורה, ואין להם מושג בכלל איך בודקים בשולחן ערוך, באיזה נושאי כלים מסתכלים, מה המשקל שנותנים לכל אחד מהם, כמו מי פוסקים במקרה של מחלוקת. חלק גדול מאוד ומרכזי בתורה לא רק שלא ידוע להם, אלא שהם אפילו לא יודעים מאיזה צד להסתכל עליו.
"מצד שני, מי שלמד ב'קנין הלכה', גם אם לא עבר על כל השולחן ערוך, יש לו את הכלים לפתוח בכל מקום, למוד, לבין ולדעת כמו מי לפסוק. כמובן שכשצריך שאלת חכם עושים שאלת חכם, וכשצריך לשאול רב שואלים רב, אבל ברוב המקרים צריך פשוט ללמוד ולדעת ומי שיודע לפתוח שולחן ערוך לא צריך לשאול רב".
הרב רוטנברג מציין שאחת התועלות הגדולות שלו מהלימודים ב'דרשו' היא דווקא בלימוד המסכתות הישיבות שלכאורה נלמדו כל השנים בעיון ובבקיאות, וכל יושב אהלים היה בקי בהם גם לפני התוכניות של 'דרשו'.
"ללמוד בבא קמא ובבא בתרא זה דבר אחד", הוא אומר, "וללמוד את אותן מסכתות אחרי שלמדת את כל הש"ס זה עניין אחר לגמרי. כשהגמרא מזכירה מושגים אחרים אתה יודע על מה היא מדברת, כשתוס' מביא סתירה מגמרא אחרת, אתה יודע למה הוא מתכוון, וגם אם אתה צריך לפתוח את הגמרא כדי לראות את הסוגיא בפנים, אתה מגיע אליה עם ידע מוקדם שצריך רק לחדד וללטש קצת, ולא כמו סומא בארובה שמתחיל עכשיו ללמוד נושא חדש לגמרי רק כדי להבין שאלה אחת של תוס' בסוגיא שבה אתה עוסק.
"זאת הרגשה אחרת, זה סוג לימוד אחר, וזאת חוויית לימוד שונה לחלוטין אחרי שאתה נבחן ב'דרשו' במשך כמה שנים", מסכם הרב רוטנברג.
"אני מבקש לנצל את הבמה כדי להודות באמת להנהלת 'דרשו' ולכל העוסקים במלאכת הקודש. שהקב"ה ישלם לכם שכרכם משלם".
1/125