מאיר קליין
"גדלתי בקיבוץ 'בית אלפא', על ברכי החינוך של תנועת 'השומר הצעיר'. זכיתי לחינוך יוצא מן הכלל, אין מה לדבר. חינוך ערכי מאוד- להיות אדם טוב, אדם מבקש אמת. אני חייב את כל 'חיפוש האמת' שלי לשומר הצעיר. כיוון שגדלתי על המושג הזה ש'שומר הוא איש אמת', זה נכנס לי בתור ילד, בתור נער שיש איזו אמת מסוימת שצריך לחפש אותה. לשיטתם זה היה הקומוניזם אז, אבל אומרים 'מי שלא היה קומוניסט לפני גיל עשרים אין לו לב, ומי שלא התפכח אחרי גיל עשרים, אין לו שכל'…
"באותן שנים לא חלמתי שהחינוך הזה, לחפש את האמת, יביא אותי לתורה ולמצוות. אצלם זה היה בדיוק הפוך. אצלם תורה ומצוות היו מין בדיחה כזאת. 'היהודי הגלותי' היה אז דבר שהוא טוב רק כדי לצחוק עליו. יום כיפור היה היום הכי נחמד, כי היה אפשר ללכת ל'סחנה' ולשחות שם, אף אחד לא היה, היה שקט בכבישים והכל, היה אפשר לעשות "על האש", אל תשאל אותי ממה עשו על האש…
"'ביקוש האמת' הזה לא נתן לי מנוח. גם אחרי שכבר 'חזרתי בתשובה' המשכתי לחפש את האמת. האמת שאני לא כל כך אוהב את המושג הזה 'חוזר בתשובה', כי איך חילוני 'חוזר' בתשובה, אתה יודע משהו בכלל? אתה חוזר בשאלה! אתה מתחיל לשאול שאלות ומתחיל להגיד 'איזה חוזר בתשובה'? לאן חזרתי בדיוק?
"ידעתי לאן אני חוזר אבל בקשת האמת לא הניחה לי. הגעתי לקבוצה של תלמידי החזון אי"ש, 'החזונישניקים'. הרב חיים גריינמן היה הרב הראשון שלי, והוא באמת היה אדם ענק. איש מופלא. ראיתי את הצדיק רבי יעקב ישראל קנייבסקי, 'הסטייפלער'. ראיתי מה זה האריות של הדור הקודם, ומאוד התפעלתי, בתור בחור צעיר שעכשיו יצא ממלחמת יום הכיפורים בשן ועין, מאוד התפעלתי מדמויות ההוד האלו, לראות אנשים זקנים כאלה יושבים עם חיות עצומה, מלאים אנרגיה מדברים בחיוניות. אנשים אחרים בגילם כבר עם חצי רגל בקבר וחצי רגל על קליפת בננה, בקושי רועדים, והם יושבים בחיות עצומה מדברים אתך… זה עשה משהו!
"אבל בתור ספרדי יליד מצרים, רציתי לחפש את השורשים אצל הספרדים, כך הגעתי לישיבת 'אהבת שלום' אצל הרב יעקב משה הלל שליט"א.
"בתחילת הדרך היו המון קשיים, המון קשיים, קשיים ענקיים! לא יודע איך נשארתי! אז עוד לא היו ישיבות לבעלי תשובה, זרקו אותי שם לישיבת הנגב, אתה יודע נכנסתי פעם ראשונה זה היה בדיוק ביום הולדת שלי, לפני 42 שנה. אני נכנס ורואה אולם ענק, מלא אנשים צועקים, כולם עם חולצות לבנות כאלה, ברווזים כאלה, יושבים וצועקים זה צועק עליו וזה צועק עליו, וזה אומר לא זה, כן ככה, אמרתי: 'רגע מה זה הדבר הזה?' אמרו לי: 'שמע, כך לומדים גמרא, תתחיל ללמוד!'. 'שנים אוחזים בטלית', מה אוחזין, איזה אוחזין, למה אוחזים בזה בכלל, מה הם רוצים? לא הבנתי כלום! לאט לאט הבנתי שיש פה אמת, קודם כל הגילוי הראשון: יש פה גילוי של אמת שאני עוד לא יודע, אבל אמרתי לעצמי: 'אליהו תשתוק! תתבטל! תמתין אל תברח!'
"זו היתה הנקודה: 'תמתין, אל תברח! תמתין, אל תברח!'
"אחר כך לאט לאט פתאום פתחתי ספר 'מסילת ישרים'. ראיתי: 'וואו מסילת ישרים, הרמח"ל כתב את הספר הזה!'. נמשכתי מאוד לספרי מוסר כמובן, הרבה יותר מלגמרא, אבל לאט לאט עוד שנה עברה פתאום גיליתי את הזוהר הקדוש. איזה מאמרים עמוקים. אני זוכר את המאמרים של הסבא מנובהרדוק…
"אני חושב שהנקודה הכי קשה שלי הייתה, שנחשבתי לבחור אינטליגנטי, מבין עניין, ופתאום אני לא מבין מה הם מדברים! נכנסתי לשיעור בישיבה, רואה את המגיד שיעור מתלהב ומדבר ואני לא מבין מה הוא אומר! אני לא תופס! לא מתקשרים לי השאלה והתירוץ, והקושיה שבאה אחרי התירוץ. אני מאבד את הקשב לגמרי ואני יושב שם ולא נעים לי. אני אומר לך, לקח לי חודשים של יסורים, פשוט כפרת עוונות של גיהינום יום אחרי יום…
"אבל כשהתחלתי להבין סוף סוף, אני אומר את זה בברור גמור: אין תענוג גדול בעולם מאשר ללמוד דף גמרא, עם סוגיה עם ה'ראשונים' וה'אחרונים'! אין תענוג כזה! זה פשוט דבר אדיר, אדיר, אדיר! זו המצאה אדירה! לא יודע מה שזה עושה לגוף ולנפש, קטונתי, אבל אני מדבר עכשיו על תענוג! אתה מחפש תענוג? תלמד דף גמרא! זה נורא קשה בהתחלה כי זו שפה חדשה, סינית, זו צורת חשיבה חדשה, זו קושיה זה תירוץ זה לא מתמטיקה עכשיו, זו לא קובייה הונגרית, זה משהו חדש לגמרי!"