שח הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א: מו"ר בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זצ"ל, שעסק כל ימיו בהקמת ובניית מוסדות תורה וחסד, וראה הצלחה רבה במפעליו, סיפר לי פעם תחת אחד השיחים:
אני בטבעי רואה כל הצעה של בנין ויצירה בעיניים מלאות תקוה ושמחה (כמו שקורין בלע"ז 'אופטימי') באופן מיוחד במינו, ולפני כל תכנון של בנין, של מפעל תורה וכיו"ב, הנני רואה בעיני רוחי את הבניין עומד על מכונו בתכלית היופי, ואת התוצאות המבורכות.
אולם לאחר גמר התכנית ותוך כדי העבודה המעשית, מתגלות במשך הזמן עיכובים בלתי צפויים מעיקרא, מכשולות שונים ובעיות שקשה לפותרן, כסדר הבריאה בכללותה, המעורבת טוב ורע.
ובכן, כדי למנוע תופעה זו של כשלונות בלתי צפויים, עשיתי מנהג לעצמי, שבטרם אני ניגש למלאכה, אני מתייעץ עם אחד מידידיי אשר טבעו שונה ממני מן הקצה אל הקצה; הוא 'רואה שחורות' ('פסימי'), ובכל דבר הוא רואה אך ורק חסרונות ומגרעות, וכל מה שלאדם מן השורה מתגלה לאחר כמה וכמה שנים הרי הוא כבר רואה זאת מיד.
ואמנם, בדרך כלל איני מקבל את דעתו של 'רואה השחורות', כדי שלא ימנע ממני מלהתקדם, אך התועלת שבייעוץ עם האדם הלזה היא להתגונן מהתקלות הצפויות, שהלז מאיר עיניי בהם; או לפעמים – כדי לגרוע או להוסיף שינויים במערכת התכנית, ועי"ז אדרבה, לא רק שאיני נופל ומתייאש בגין ייעוצו של האיש הזה 'רואה השחורות', אלא רוחי ותוחלתי מתחזקות להמשיך לבטח דרכי בעזר השי"ת, ואיך להתכונן ולעקוף את הקשיים הצפויים, ולהעמיד הבניה והמפעל על הצד הטוב האפשרי עד להשלמתם הברוכה.
ויש בזה לימוד מוחשי, כיצד ה'כנגדו' הכי קיצוני, נעשה לו לעזר לטובת הצלחת המשימה לשם ולתפארת.
(גיליון 'קרני אור')