"כָּל נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד" (במדבר י"ז, כ"א)
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, הערכה והקשר העז השורר עשרות בשנים, בין מרן ראש הישיבה רבי גרשון אידלשטיין שליט"א, לידידו ורעו מרן ראש הישיבה, הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א.
לאחרונה נוהג רבי ברוך דוב לומר בהזדמנויות שונות, לפני מרביצי תורה וראשי ישיבות: "הנה אני ורבי גרשון משמשים כראשי ישיבה בפוניבז' כבר קרוב לשבעים שנה. ואני אומר לכם רבותי: מעולם! מעולם! לא היה ביננו שום סרך של קטטה, מריבה, כעס או קנאה. תמיד היו בינינו אהבה ואחווה, שלום ורעות. אדרבה, תמיד היתה הקנאה של האחד לא מהשני אלא בשביל השני. כל אחד מאתנו רוצה ומקווה לראות אך את טובו, גודלו וכבודו של השני". ובכינוס 'לב שומע' (שנת תשע"ח) אמר זאת רבי ברוך דוב ברבים והוסיף במתיקות: "אתם רואים אותי ואת רבי גרשון, תוכלו ללמוד מאתנו שזה אפשרי. יכולים לשמש עשרות שנים שני ראשי ישיבות בישיבה אחת, ולחיות בשלום ובשלוה. הנה הראיה שזה אפשרי".
בעבר, כשמרן שליט"א ניאות עדיין לסדר חופה וקידושין בחופות תלמידיו, היה מפנה את התלמידים לכבד בכיבוד זה את רבי ברוך דוב. פעם גם טען מרן שליט"א בענווה כהתחמקות, כי יש לו קושי בחיתוך הדיבור, ובשביל ברכות בחופה ראוי דיבור חד יותר.
לפני כשש עשרה שנים חדל מרן שליט"א מלסדר קידושין לחלוטין, גם לא אצל בני משפחתו וצאצאיו. לא ידועה הסיבה הברורה לכך, אבל רווחת השמועה כי מאז שאירע מקרה מסויים, החל להימנע לחלוטין לסדר יותר חופה וקידושין אצל תלמידיו. היה זה כאשר פנה אליו תלמיד מהישיבה, שנמנה על מקורביו, וביקש לסדר עבורו חופה וקידושין. כדרכו הפנה אותו מרן שליט"א לרבי ברוך דוב. אותו תלמיד ביקש לדלג על הוויכוח ואי הנוחות, נקט בדרך הרמאות, ואמר למרן שליט"א כי בירר ושמע שרבי ברוך דוב אינו פנוי באותו ערב. כעבור ימים ספורים הזדעזע מרן שליט"א לשמוע כי היתה כאן רמאות, וכיון שחשש שמא במידה כלשהי, נגרם כאן סרך פגיעה בכבוד תורתו של רבי ברוך דוב, גמר בליבו החלטה לא לסדר יותר קידושין לשום תלמיד. מאז ועד היום, למעלה משש עשרה שנה.
בשנת תשנ"ז הגיע אחד מתלמידיו הקרובים, להזמינו לשמחת נישואיו שתתקיים בירושלים, והציע מרן שליט"א בפניו כל מיני רעיונות משונים, כגון שיבוא קודם החופה, ויסע חזרה לבני-ברק עוד קודם החופה וכדומה. אמר לו התלמיד בחיוך: "אם כן אצטרך לקרוא לבני 'חופים' על שלא ראה בחופתי". התלמיד ניסה בכך לנסות ולהבין, מדוע מרן שליט"א עושה כל מיני טצדקי לבוא לחתונה ולא לחופה? השיבו מרן שליט"א: "נו, בסדר אבוא לחופה, אבל בתנאי קודם למעשה, שאת הברכה אחריתא תכבדו את רבי בערל…". החתן שאל: "אבל ראש הישיבה יותר מבוגר?". הוא השיב: "אבל הוא רבו מובהק. ואם תתחכם ותקרא לי, אני לא אעלה!…".
- בימי השבעה על אחיו רבי יעקב זצ"ל, ביקש מרן שליט"א מעמיתו בראשות הישיבה, הגרב"ד שליט"א, למלא את מקומו באמירת השיעורים. הגרב"ד שליט"א, אשר נפשו קשורה בנפשו של מרן שליט"א, הוא גם גדול המבינים בתורת הישיבה של מרן שליט"א, והבין לרוחו, בשל כך השאיל הגרב"ד את מחברות שיעוריו של מרן שליט"א, ומסר מתוכן. הוא הבין כי אם הוא ממלא מקום – עליו למסור שיעורים ברוחו וצביונו של המרא דאתרא של השיעור!
אחיינו של מרן שליט"א, הגאון רבי ברוך דוב דיסקין שליט"א, ראש ישיבת 'אורחות תורה', מספר כי פעם נסע במונית בצוותא עם ראשי הישיבה, מרן שליט"א ורבי ברוך דוב פוברסקי בפתח תקוה. בדרך שאל הגרב"ד פוברסקי את מרן שליט"א שאלה גאונית, על הסוגיא שנלמדה בישיבה. מרן שליט"א חשב קמעא, ואמר שני מהלכים שניתן להגיד בסוגיא וליישב בהן את הקושיא. לאחר שיצאו מהמונית אמר הגרב"ד פוברסקי להגרב"ד דיסקין: "שמעת מה שרבי גרשון אמר? זה מוראדיק התירוצים שלו!".
לאחר ימים אחדים, רבי ברוך דוב דיסקין אמר לאחד מידידיו, את תוכן הקושיא ששמע את הגרב"ד פוברסקי שואל את מרן שליט"א ואת התירוצים הנפלאים שהשיב לו עליה. אותו ידיד ניסה לאחר כחודש לעשות ניסיון כל שהוא. הוא פנה למרן שליט"א ושאל את אותה שאלה וציפה כי מרן שליט"א ישיב לו את אותם תירוצים, אך מרן שליט"א הגיב: "זה באמת קושיא. צריך עיון".
ניגש מאן דהו למרן שליט"א ושאלו: "הרי לרבי בערל ראש הישיבה, השיב תירוצים נכוחים על הקושיא ההיא? ומדוע לשואל השני אמר שזו קושיא?". השיב מרן שליט"א: "רבי בערל זה משהו אחר לגמרי, הוא כבר למד את הסוגיא הרבה פעמים, הוא מכיר את הסוגיא היטב על בוריה, אם הוא שואל כזאת שאלה הוא צריך לקבל תירוץ. אבל בחור שלומד עכשיו את הסוגיא פעם ראשונה, מותר לו להישאר בקושיא, הוא לא מוכרח לקבל תירוץ על כל קושיא, אדרבה, יהיה לו על מה לחשוב מעט בדרך, לפני השינה, בחדר אוכל"…
מעין זה סיפר גם הגאון רבי משה דוד ליפקוביץ שליט"א, שכאשר נסע מרן שליט"א בחברת ראשי הישיבה להנחת אבן הפינה לישיבת 'גרודנא' באשדוד, במהלך הנסיעה הציג מרן ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שלמה ברמן זצ"ל, שאלה בפני מרן שליט"א, ומרן שליט"א השיבו בטוב טעם ודעת. למחרת הלך אחד הבחורים לשאול את מרן שליט"א את אותה השאלה, ואמר לו מרן שליט"א: "א' גוטע קשיא, צריך לחשוב על תשובה". הבחור הרהיב עוז ושאל את מרן שליט"א: "הרי יש לכם תשובה ערוכה על כך". "אמת", השיב מרן שליט"א, "אך התשובה מיועדת עבורי, אך לבחורים לא אמור להיות להם תשובה. או שהם יתעוררו לה לבד, ואז זה מצויין, אך גם אם לא, שום דבר לא יקרה אם הם יהיו מעט טרודים בה".
הגאון רבי בנימין פוברסקי שליט"א, שמע מאביו מרן הגרב"ד שליט"א: "הייתי בא הרבה לביתו של רבי גרשון, ואמנם תמיד קיבלה אותנו הרבנית בחום ובלבביות ורצתה שיהיה לנו נעים ושנרגיש 'היימיש', אך מרבי גרשון עצמו תמיד פחדתי. רבי גרשון זה בשביל לדבר בלימוד, לא בשביל לשבת בביקורים. יש לי פחד ממנו".
לפני שנים אחדות אמר מרן הגרב"ד שליט"א, בדרשתו באחת השמחות, כי לא ראה מימיו אישיות כה מיוחדת ומרוממת כמו אביו של מרן שליט"א, רבי צבי יהודה זצ"ל. והוסיף: "אצל בניו רבי גרשון ורבי יעקב רואים כמעין זה, כזו נקיות! היכן מוצאים דבר כזה?".
מספר הגאון רבי חיים מאיר שטיינברג שליט"א, כי פעם הגיע לישיבה הקדושה לשמוע את שיעורו של מרן שליט"א במסגרת 'ירחי-כלה', וכשעלה במדרגות הישיבה פגש בו מרן שליט"א ושאלו: "מה אתה עושה כאן?", נענה רבי חיים מאיר שבא כדי לשמוע את השיעור של ראש הישיבה, אמר לו מרן שליט"א בביטול: "ממני אין לך מה לשמוע, תבוא מחר לשיעור של רבי בערל, אז יהא לך מה לשמוע".
אחד התלמידים מספר לנו, כי נקרא אל מרן שליט"א בבין הזמנים ניסן תשס"ז, ומרן שליט"א ביקשו לדאוג לכך שהחזן בישיבה לא ימתין לו לחזרת הש"ץ. התלמיד שאל מדוע? ומרן שליט"א השיב: "דבר ראשון, זה עושה לי לחץ. דבר שני, הרי מעולם לא חיכו לי. פעם היו מחכים לרב מפוניבז', לרבי שמואל רוזובסקי, הרב שך, רבי דוד, היום שיחכו לרבי בערל…". (מפי רבי י. נ.).
(מתוך החוברת 'אדיר במלוכה')
1/590