"אנחנו שולחים להם טילים מתוחכמים, אבל האלוקים שלהם מזיז את זה…"

כולנו אומרים ב"הלל": "הללו את ד' כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו…"

ידועה השאלה מילא יהללוהו וישבחו את הקב"ה כל הגויים, אך מדוע יעשו זאת בגלל החסד שהוא גומל אתנו? והתשובה על כך היא שיש ניסים רבים שכלל אינם ידועים לנו. מזימות מתוחכמות להרוג ולטבוח יהודים רבים ככל האפשר שרובן אינן מצליחות, ואנו אפילו לא יודעים על קיומן.

על הניסים הללו, הגויים הם אלה שמודים לקב"ה, לעיתים אפילו במרמור מסוים, כפי שאמר איש חמאס בכיר לעיתון אמריקני נפוץ: "אנחנו שולחים להם טילים מתוחכמים ומכוונים אבל האלוקים שלהם מזיז את זה…" כשיתבררו הדברים אולי נבין עד כמה עלינו להודות.

סיבת הניסים הללו ניסית אף היא. העדר "תפיסת עתיד" אצל הישמעאלים, וחוסר היכולת שלהם לדחות סיפוקים. קחו את הנאצים כדוגמא: גם הם, בני עשיו, שנאו ועודם שונאים אותנו אולי אף יותר מבני ישמעאל, אך שנאתם נעשתה בשליטה. ומכאן תוצאותיה האיומות.

לו היו מתפרצים ב-1933 ומתחילים לרצוח יהודים על ימין ועל שמאל בלי חשבון, הם היו מצליחים לרצוח כמה עשרות אלפי יהודים וכל השאר היו בורחים על נפשם. אך הגרמנים שלטו על יצר השנאה שלהם. הם רצו את התוצאה הסופית ולכן ניתבו את יצר השנאה וההרג שלהם בצורה שכלית ומתוך תפיסת עתיד.

הם דחו את הסיפוקים המידיים האפלים שלהם לרציחת יהודים, בנו גטאות, מספרו את היהודים, ערכו רשימות, כינוסים, הסעות, מחנות, סלקציות ועד לתאי הגזים, ממש כבשו כלפי חוץ את שנאתם והפגינו אדיבות כדי לאפשר לשנאה ולרצחנות להגיע למקסימום שלה.

כדי להסביר את התועלת של "תפיסת העתיד", על פני סיפוקים מידיים. נספר כאן סיפור מרתק מאין כמותו על "האניגמה". כידוע, הנאצים ניסו לכבוש את בריטניה בטקטיקה של "בליץ" מהאוויר. הרס טוטאלי על ידי הפצצה מאסיבית של שטחים על ידי אלפי מטוסים, עד שהבריטים ייכנעו. הבריטים ספגו אבדות אבל לא נכנעו ומעבר לכך הם שלחו מטוסים להפציץ את ברלין.

כשראה היטלר כיצד בריטניה מחזיקה מעמד הוא החליט לרכז את כל המאמצים בעיר קובנטרי. להרוס אותה עד היסוד וכך להטיל אימה על האזרחים הבריטים כך שבריטניה תיכנע סוף סוף (כפי שקרה מאוחר יותר ליפן אחרי הפצצה האטומית שהוטלה ע"י ארה"ב).

קובנטרי הייתה עיר בת רבע מיליון תושבים במערב בריטניה, היא לא הייתה מוגנת על ידי תותחי נ"מ ותושביה היו שאננים מפני שידעו שהגרמנים מתמקדים בלונדון הבירה. חיל האוויר הגרמני שמר על הכוונה להפציצה בסוד, בכדי שהבריטים לא יוכלו להזהיר את התושבים ולדאוג להגנתם. למרות החשאיות הגרמנית, הידיעה על ההתקפה הרצחנית על קובנטרי הגיעה לצ'רצ'יל. וזה היה יכול להורות על פינוי התושבים והבאת תותחי נ"מ שיפילו את המטוסים הגרמניים.

אבל צ'רצ'יל בחר שלא לעשות זאת!!!

קובנטרי הופצצה ללא הפרעה. היא נהרסה כמעט כולה, 2000 הרוגים, 10,000 פצועים. עשרות אלפי אנשים איבדו את בתיהם בתוך יום!

מדוע צ'רצ'יל שתק? מדוע לא עשה דבר כדי למנוע את הטבח הנורא הזה? צ'רצ'יל עשה זאת, בגלל הדבר הזה ששמו "תפיסת עתיד". הכול בגלל חפץ קטן, בגודל מכונת כתיבה. למכונה הזו קראו "אניגמה".

מסתבר שמספר שבועות לפני כן הצליחו הבריטים לשים את ידיהם על ה"אניגמה" שהייתה הבסיס להעברת מסרים מוצפנים בצבא הגרמני. זו הייתה מכונה פרי פיתוח תקשורת גרמני שהצופן בה התחלף מדי כמה שעות וגם כאשר הצבאות שלחמו בגרמנים הצליחו לפענח מסר, כבר הוחלפו הצפנים. הדרך היחידה לצותת לתקשורת הצבאית הייתה להשיג מכונה כזו, מבלי שהגרמנים ידעו שזו נפלה בידי האויב…

הידיעה כי האניגמה נמצאת בידי הבריטים הייתה ידועה לאנשי יחידה סודית ולצ'רצ'יל עצמו. לכולם היה ברור שאם הגרמנים ידעו שמסריהם גלויים לאויב הם ימצאו דרך אחרת לתקשר. עד כדי כך הייתה הסודיות חשובה. ואז הגיעה הידיעה על ההחלטה להפציץ את קובנטרי שהתקבלה בהתייעצות מצומצמת של הצמרת הנאצית. היה ברור כי אם הגרמנים יראו שהבריטים יודעים על קובנטרי, הם יבינו שלבריטים יש את האניגמה.

לצ'רצ'יל הייתה דילמה איומה. אם הוא לא יעשה כלום, אלפי אזרחים יהרגו. אם הוא ינחה על פינוי אזרחים, הגרמנים יבינו שהאניגמה נפלה לידיים בריטיות ואז הם יתקשרו בדרכים אחרות והדבר החשוב ביותר – הכנעת הגרמנים במלחמה הכוללת, תהיה קשה פי כמה. כי האפשרות לצותת לגרמנים הייתה כלי אסטרטגי להכריע את המלחמה ולהציל חיי עשרות מיליונים. אחרי ייסורי נפש רבים, ומאבק בין הלב (סיפוק מיידי) ובין הראש (תפיסת עתיד) החליט צ'רצ'יל שלא לשתף אף אחד בידיעה על הפצצת קובנטרי והיא אכן הופצצה.

חודשיים לאחר מכן, הייתה האניגמה, אחת הסיבות המרכזיות להכרעת הנאצים. כל התשדורות שלהם היו פתוחות בפני בעלות הברית וכך יכלו אלה לתכנן את הפלישה לנורמנדי. ובפברואר 1945 ,לאחר פלישת בנות הברית כשגרמניה הנאצית קרסה, הגיעה שעת הנקמה.

במשך 3 ימים רצופים, הפציצו חילות האוויר של ארה"ב ובריטניה את העיר דרזדן שבגרמניה. מספר ההרוגים הגיע ליותר מ-90,000 ומספר הפצועים עלה על 100,000 . העיר דרזדן חרבה לחלוטין!

כאשר פנה מישהו לצ'רצ'יל ושאל מדוע לקיים הפצצה על אזרחים – מאחר והמלחמה כבר הוכרעה – צ'רצ'יל לא השפיל מבט ולא התחמק אלא ענה במילה אחת: "קובנטרי". כיום, כנראה לא במקרה, קובנטרי ודרזדן נמצאות בברית ערים תאומות…

והסיפור המיוחד הזה, משמש לי מזה שנים דוגמא וסמל, בשיחות שאני מקיים עם בני כיתות ח' לקראת יציאתם לעולם הישיבות על הנושא החשוב של "תפיסת העתיד" על פני "סיפוקים מידיים". כפי שכולנו אומרים מדי שבוע בקבלת השבת ב"לכה דודי": "סוף מעשה במחשבה תחילה".

(מגזין 'במה' bama.org.il)