את תפקידו כמפיק הראשי של הניוזלטר היומי 'הפותח', החל הרב משה הרמן לבצע עוד לפני שהתמנה למנהל מחלקת המדיה ב'דרשו', ומאז הוא אינו זונח את התפקיד הזה, למרות שהתקדם וקיבל לידיו תחומי סמכות רחבים יותר.
"יש לי חיבה יתירה לניוזלטר", אומר הרב הרמן שבמקביל עורך גם את עלון 'לקראת שבת', כשבין העלון והניוזלטר יש נקודות רבות של השקה ושיתוף פעולה.
"הניוזלטר הוא המקום שבו אתה רואה את הפירות מיד. יום אחד משקיעים ועובדים ולמחרת זה כבר מפורסם בכל מקום ויש תגובות נלהבות והערות והוספות שהקוראים שולחים בחזרה. זה נותן לנו אפשרות להתכתב עם הציבור גם באופן פיזי, וגם במובן המטאפורי של המונח 'התכתבות'. יש קשר של 'רצוא ושוב', אנחנו שולים ומיד מתחילות לזרום התגובות.
וזה לא מפתיע בכלל", הוא אומר, "מדובר בניולזטר ייחודי שאין כמותו בעולם, ולא בגלל שאני מפיק אותו ומבצע את העריכה הסופית רגע לפני סגירתו, אלא כי זאת המציאות. אנחנו קוראים לזה 'ניוזלטר', אבל בפועל יש פה הרבה יותר תוכן ממה שיש ברוב העלונים השבועיים, והוא יוצא לאור חמש פעמים בשבוע, לצד עלון 'לקראת שבת' שמגיע במתכונת שבועית.
"סיפר לי משגיח בישיבה קטנה חשובה מאוד בבני ברק, שהוא נוהג להדפיס מדי יום את 'הפותח', ומחלק לבחורים בישיבה שלו. לדבריו, הבחורים ממילא קוראים ספרים ועיתונים, וקשה לפקח עליהם שיקראו רק תוכן איכותי וחיובי. כך הוא מספק להם חומר של 'הפותח', ואין להם זמן לקרוא דברים אחרים, כשהוא יודע בוודאות שהחומר הזה נקי מכל רבב, ורק נותן להם רצון וחשק לחזור לגמרא בשמחה ובהתלהבות".
- סביר להניח שהוא לא המשגיח היחיד שקורא את 'הפותח'…
"זה בדיוק מה שאמרתי לו", משיב הרב הרמן בחיוך, "שהוא בעצם 'יורה לעצמו ברגל', כי רוב המשגיחים משתמשים בחומרים של 'הפותח' לשיחות שהם מוסרים בפני הבחורים, והוא נותן לבחורים עצמם לקרוא את הפותח, כך שהוא צריך לארגן חומרים אחרים…".
- אתם מקבלים משוב גם מרבנים ואנשים בעלי תפקידים תורניים?
"כל הזמן. אין יום שאנחנו לא מקבלים משוב ממרצים, רבנים, דרשנים, מחזירים בתשובה, מלמדים, ראשי כוללים, וכמובן הרבה מאוד יהודים מן השורה, אנשים רגילים, בעלי בתים ואברכי כוללים, זקנים עם נערים, כולם קוראים ומגיבים בהתלהבות".
- מה סוד ההצלחה שלכם?
"זה עניין של השקעה בכל אייטם ואייטם. שום דבר לא נכנס אצלנו סתם ככה 'כי למה לא'. אם הכנסנו אייטם ל'הפותח', זה בגלל שהוא מעניין. לא בגלל שהיינו צריכים לסתום חור והיה חסר לנו חומר. לא פעם אני עובר על הניוזלטר רגע לפני הסגירה, ואמר לעצמי 'תשמע, האייטם הזה די משעמם'. במקרה כזה אני פשוט מסיר אותו, ומחפש במקום משהו אחר, שיהיה מעניין. אין אצלנו פשרות בעניין הזה, ואנחנו גם עוקבים ובודקים מה יותר מעניין את הקוראים, מה פחות מעניין. מה מביא יותר תגובות, מה אנשים לא אהבו (גם זה קורה לפעמים), ואנחנו משתדלים לקלוע לטעם של כולם.
"לצד ההשקעה בתוכן עצמו, יש גם את ההגשה המיוחדת שלנו, כמיטב המסורת של 'דרשו'. השקענו רבות בבחירת פונטים נעימים לקריאה. התמונות נבחרות בצורה קפדנית, העיצוב הגרפי של כל אייטם ואייטם וגם של השטנץ הכללי, הכל נעשה בקפידה, מתוך מחשבה ורצון שיהיה נגיש, קריא ונעים לעין".
- מי מחליט מה יהיה נעים לקורא ומה הוא יאהב, זה די קשה לקלוע מראש לטעם של אנשים אחרים, בפרט שאתה לא מכיר את רובם.
"זאת עבודת צוות, יש כמובן למידה תוך כדי תנועה, מקבלים פידבקים ומעדכנים ומשנים לפי העניין והצורך.
"מעל לכל יש לנו מנכ"ל שמשקיע את כל הנשמה, והוא באמת עוקב ומייעץ ומדריך ומנחה ועם הרבה סייעתא דשמיא מצליחים ב"ה".
- למה יש הרגשה כזאת כשקוראים 'הפותח', שכל הזמן רוצים לקרוא עוד ועוד, זה אף פעם לא נמאס.
"לדעתי זה בגלל הקביעה הברורה של המנכ"ל, שבכל התכנים של 'דרשו' לא ייכנסו דברים שאינם נעימים לקריאה, גם אם הם מאוד מעניינים. כך למשל לא תמצאו אצלנו סיפורים על מוות ושכול ל"ע, גם לא על חולים ועל משברים גדולים.
אנחנו מאוד משתדלים שהחומר שלנו יהיה חומר שאתה יכול לקרוא ולחייך, שאתה לא מתעצב תוך כדי קריאה. גם לא הטפות מוסר כבדות, אפילו לא בימי אלול ועשרת ימי תשובה.
מי שרוצה ללמוד מוסר, יודע היכן מונחים ספרי המוסר בביתו או בבית המדרש הקרוב. הוא קורא 'הפותח' כדי להתחזק וליהנות מההתחזקות. לא כדי להתעצב אל לבו. זה נושא מאוד מאוד חשוב לנו, והמדד שהמנכ"ל שלנו קבע הוא מאוד ברור: זה חייב להיות סיפור שאתה יכול לספר בשולחן שבת ליד הילדים, ולא תצטרך להרגיע אותם ולרכך בפניהם את הסיפור כי הם מפחדים מדי. רק מה שעובר את הרף הזה נכנס אצלנו ב'הפותח' וב'לקראת שבת', וזה מה שמביא לנו אהדה רבה כל כך מצד הקוראים".
"אגב, יש גם גאונות של ממש בבחירת השם 'הפותח בכל יום' לניוזלטר. זה משפט שגורם לך לרצות לפתוח עם הניוזלטר הזה את היום. ומי שפותח את היום עם 'הפותח' כל היום שלו נראה אחרת. יש לו סיפור לספר למי שיפגוש, הוא ידבר עם אשתו כשיחזור הרבה על נושאים יותר ערכיים, יש לו סיפור יפה לספר לילד לפני השנה, זה חינוכי זה משפיע על הסביבה, זה משנה את האדם ושה משביח את האווירה בבית".
- איך ההרגשה כשיוצא לאור הגיליון ה-2,000?
"זאת שמחה גדולה מאוד. זה ציון דרך לא פשוט, ואנחנו כמובן מנצלים אותו כדי להתרענן, להתעדכן, וגם לקבוע יעדים חדשים. אחד היעדים שקבענו פה זה להגיע בעז"ה ל-100 אלף מנויים עד הגיליון ה-3,000. אנחנו כרגע עם 47 אלף מנויים, ובעוד קצת יותר משלוש שנים אנחנו רוצים להגיע למספר שהוא יותר מכפול.
"זה נשמע כמו חלום שיהיה בלתי אפשרי להגשים אותו, אבל אנחנו רואים את קצב הגידול העכשווי, ויודעים שעם קצת השקעה אנחנו יכולים להגיע הרבה יותר גבוה בעז"ה. הקוראים יכולים לעזור לנו בעניין, להמליץ לחברים וקרובי משפחה להצטרף אלינו, דבר שאני בטוח שרביבם מהקוראים כבר עשו, כי באמת מספר בקשות ההצטרפות שאנחנו מקבלים רק הולך וגדל מדי יום, והם כולם באים במה שנקרא 'שיטת חבר מביא חבר'.
"זה ציון דרך חשוב מאוד, והשיחות שקיימנו בימים האחרונים עם העורכים, הן העורך העכשווי הרב דוד פריד, והן קודמיו הרב רפאל וינטר שהיה המייסד והרב יעקב לוסטיגמן שהיה שותף ושימש כעורך במשך תקופה – נתנו לנו קצת פרופורציות, הסתכלנו אחורה וראינו את כברת הדרך המדהימה שעשינו עד כה, בתפילה ובתקווה שכך נמשיך גם הלאה בסייעתא דשמיא".