הרב אברהם פוקס
מסופר על מרנא החפץ חיים, שפעם בשעת סעודה מפסקת נכנס אל ביתו אחד מבחירי ישיבת ראדין, הלא הוא הרב יעקב משה שורקין זצ"ל, שלימים כיהן פאר כראש ישיבת רבנו חיים ברלין באמריקה, והרביץ תורה למאות ואלפים, וביקש ממנו ברכה שיזכה לשידוך הגון. כידוע החפץ חיים היה נמנע מלתת ברכות ורק לעתים רחוקות נהג בכך, אך תלמידו אזר אומץ וביקש את ברכתו. נענה החפץ חיים לתלמידו האהוב ואמר לו: "שהקדוש ברוך הוא יברך אותך שתזכה לשבת באוהלה של תורה".
היה זה בערוב ימיו של מרן החפץ חיים, כאשר שמיעתו היתה לקויה, אחד מבני הבית חשש כי החפץ חיים לא שמע היטב את הבקשה ולכן חזר בשנית ובקול רם יותר על בקשתו של ר' יעקב משה ואמר: "הבחור זקוק לשידוך!"
חזר החפץ חיים על ברכתו: "שהקדוש ברוך הוא יברך אותך שתזכה לשבת באהלה של תורה". רבי יעקב משה יצא מביתו של החפץ חיים עם טעם מר בפיו, שלא קיבל ברכה עבור זיווג הגון כפי שביקש, ולפתע הוא רואה את הגאון רבי אלחנן וסרמן, גדול תלמידי החפץ חיים שהכירו היטב. "האם אירע דבר מה?", שאל אותו רבי אלחנן למראה פניו. רבי יעקב משה שח בפניו את שאירע עמו ואת ברכת החפץ חיים.
אמר לו רבי אלחנן: "אינך מבין? ללא שידוך קשה להישאר בלימוד, ובלי מנוחת הנפש ואשה טובה גם כן קשה להישאר בלימוד, ובברכה זו שברכך החפץ חיים אתה האיש המאושר בעולם, הוא ברכך בכל!"