המעמד בהשתתפות מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א נעל את שרשרת הסיומים ברחבי תבל והיווה את השיא את בכמות המשתתפים והן בעוצמת השמחה לכבודה של תורה • כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א "מי שלומד ב'דרשו' התורה אצלו הוא בבחינת 'קבוע' ולא בבחינת 'אורח" • הגאון הגדול רבי דוד כהן במעמד: "רק בזכות 'דברי אשר שמתי בפיך'… אפשר לשרוד בחשכת הגלות הקשה ולהגיע עד ל'ובא לציון גואל'" • המשפיע הרה"צ רבי אהרון טויסיג: "אלפי יהודים מכל העולם הגיעו לכאן כדי להצהיר אל מול הקב"ה שאנחנו אוהבים אותו ואת התורה שלו"
מראה כזה ארה"ב לא ראתה מעודה: עשרות אלפי מבני יהדות אמריקה נהרו בליל חמישה עשר בשבט, לאולם ה'פרדנשל סנטר' בניו ג'רזי, כשליבותיהם הומים באהבת תורה, על מנת להשתתף במעמד סיום הש"ס של ארגון דרשו בארה"ב. בשל מצוקת מקום גדולה, שהלכה והחריפה ככל שמועד הסיום התקרב, החליטו בדרשו לתת מענה לרבבות נוספים שביקשו להשתתף במעמד, וקיימו מעמד סיום נוסף שהתקיים במקביל באולם האנג'יי פאק הממוקם לא הרחק מאולם הפרדנשל סנטר.
כבר החל מכמה ק"מ מהמתחם שבו התקיים הסיום הגדול ניתן היה לראות את התכונה הביטחונית הגדולה שהוכנה כדי לקלוט את קהל האלפים, כאשר המשטרה המקומית סגרה את כל הרחובות בסביבה מטעמי ביטחון, ופרשים וכוחות שיטור רבים הוצבו באזור כולו. לאורך שעות ארוכות זרם האנשים לא פסק מלשטוף את הרחובות הרחבים, יהודים עם ילדיהם, צועדים בסך, בשמחה וטוב לבב על הזכות שנפלה בחלקם להיות 'דרשו אידן' ולצעוד כחתנים מאושרים אל השמחה הגדולה לכבודה התורה ולומדיה.
חזו בני חביבי
המעמד המרכזי נפתח בדברי ברכה של מנחה המעמד הרב לייביש ליש, שאיחל לציבור הרבבות שגדש את האולם והיציעים "א-גוט יום טוב", ובירך את אורח הכבוד, חמיו של נשיא דרשו רבי דוד הופשטטר, רבי אברהם בלומין אוד מוצל מאש, שזה להיות בקרבתו של רבי מאיר שפירא מלובלין, עמד עמו בדברים ורקם עמו קשרי ידידות חמים.
את המעמד פתח הגאון הגדול רבי זאב סמית, מגיד שיעור בדף היומי בהלכה, שנשא דברי חיזוק חמים ואמר בדבריו שכשיהודי חי את "כי הם חיינו ואורך ימינו, והוא יודע שאלו הם חייו, הרי זה בדיוק היהודי שעליו אומר הקב"ה אומר לפמליה דיליה 'חזו בני חביבי'. תראו את היהודים שלומדים תורה, אשרי מי שעמלו בתורה" והוסיף הגר"ז סמית שאין כל ספק, שגם הערב, הקב"ה אומר לפמליה דיליה, חזו בניה חביבי".
לאחר מכן עלה לשאת דברים הגאון הגדול רבי שמעון גלאי, שעורר את הציבור כאשר קרא את פרק ק"ל בתהילים. בדבריו אמר הגר"ש גלאי כי "ההתאספות כאן היא רק לכבוד התורה הקדושה, ועל זה מופיע בחז"ל: 'אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן'. והקשה הגר"ש גלאי, הרי לאביי היו הרבה זכויות, אבל עדיין בחר לומר 'תייתי לי' רק על סיום מסכתא מה שממחיש את החשיבות העצומה של סיום המסכתא בשמים".
"יש הרבה ימים טובים ושבתות בעם ישראל שניתנו לנו ע"י הקב"ה, אבל סיום הש"ס זה אנחנו חוגגים. הרמב"ן אומר על המילים "מקראי קודש" שהכוונה היא שמתאספים יחד להודות להשי"ת. וכאן זה מקראי קודש, כשאנחנו בעצמנו עושים את זה ליום טוב. זכינו שכ"כ הרבה יהודים מסיימים את הש"ס, כמה נחת רוח זה עושה לבורא עולם, שאנחנו לא רק מסיימים אלא עושים מזה זה יו"ט, עושים מזה מקראי קודש להודות לה'". בנוסף אמר הגר"ש גלאי כי "דרשו חידשו דבר גדול בעולם, שכשיהודי רוצה לקחת על עצמו אתגרים בלימוד התורה יש לו את כל הסייעתא דשמיא גם מעבר לכוחותיו".
לאחר מכן עלה לשאת דברים המשפיע הרה"צ רבי אהרון טויסיג שליט"א, משגיח דישיבת אלכסנדר בבני ברק, שהגיע למעמד במיוחד מארץ ישראל ובדרכו המיוחדת מלאת החן וההתלהבות אמר כי "הלילה הזו שבו התכנסנו כאן מתעטר בחמש כתרים. הכתר הראשון הוא חמישה עשר בשבט, ר"ה לאילנות שכידוע צדיקים אמרו שביום הזה אפשר לפעול בכל העניינים כמו בראש השנה. הכתר השני אלו חמשת השבועות שבין ר"ח שבט לז' אדר, שמשה רבינו חזר משנה תורה לכלל ישראל בשבעים לשון. הכתר השלישי הוא בפרשת יתרו ששם מלמדים אותנו כיצד נראה 'אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קודש'. הכתר הרביעי, הוא שהיום בלילה בשנת בתרצ"א רבי מאיר שפירא, מחולל הדף היומי הגיע ליום שמחתו, ובט"ו בשבט התקיים הסיום במחזור הראשון בדף היומי. הכתר החמישי הוא שהיום בלילה עשרות אלפי יהודים מכל העולם התכנסו יחד כדי להצהיר אל מול הקב"ה שאנחנו אוהבים אותו ואת התורה שלו".
"לא ימושו מפיך ומי זרעך"…
לאחר מכן עלה לשאת דברים מי שעמד בראש המשלחת מא"י, הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון וחבר הנשיאות העולמית של 'דרשו' שהתקבל בשירה ספונטנית אדירה. "אנחנו אומרים מידי יום ובא לציון גואל וכו' ולאחר מכן רוחי אשר שנתי עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומי זרעך עד עולם. המלבי"ם שואל הרי יש כאן שתי פסוקים ביחד מישעיה שלכאורה לא קשורים, ומה הסיבה לכך. משיב המלבי"ם שיש כאן שאלה ותשובה, שאלה כיצד עם ישראל יחזיקו מעמד בתלאות הגלות עד ובא לציון גואל, משיב הקב"ה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך – הם אלו שיחזיקו את עם ישראל בגלות. ואנחנו רואים את זה במוחש, דור אחרי דור, מה שמחזיק את עם ישראל הם 'דברי אשר שמתי בפיך…'
לאחר מכן עלה לשאת דברים ראש ישיבת 'בית מדרש גבוה' בלייקווד, הגאון הגדול רבי ירוחם אולשין שליט"א שהביא סיפור מרבי שלמה היימן זצ"ל, מגדולי צדיקי אמריקה, שפעם אחת לפני 70 שנה הזמינו אותו לסיום, וציטט את אביי שאמר 'תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן', ושאל זה הרי היה דבר רגיל, למה הוא עשה יומא טבא לרבנן, לא רק סעודה אלא ממש יום טוב, אמר רבי שלמה היימן, שרק כשהיגע לאמריקה הבין את זה שהמצב הרוחני היה בכי רע ובכלל לא היה סיומים, והנה הולך וניצת אור התורה, וזה אכן סיבה לעשות יומא טבא לרבנן. ומאז" המשיך רבי ירוחם. "יש כ"כ הרבה תורה באמריקה וכ"כ הרבה סיומים, וברור שצריך לשמוח לעשות על זה יומא טבא לרבנן. והוסיף כי יש הרבה סיומים, אבל הלילה הזה הוא המיוחד ביותר, כי מדובר בסיום של דרשו, ארגון שהכניס אלפי אברכים ללימוד במסירות נפש מתוך מטרה לקנות ולדעת ש"ס טברור שצריך לעשות שמחה עצומה עבור זה".
"שלא תשכח תורה מישראל"
לאחר מכן עלה לשאת כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א המכהן כחבר הנשיאות העולמית של דרשו שהתקבל בשירת 'ובכן צדיקים יראו וישמחו' וכובד לסיים את הש"ס. כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א ביקש לפתוח בשבח נשיא דרשו על המהפכה הרוחנית שחולל, וכיצד כל העולם רואה איך רבבות מישראל מסיימים את הש"ס ומגיעים לשמור לכבודה של תורה, וודאי שזה עשה רושם גדול בשמים. "אנחנו רואים כאן את קיום ההבטחה של רבי שמעון בר יוחאי, שח"ו שתשכח תורה מישראל ודווקא בזמנים כאלו קשים, עם כאלה ניסיונות קשים, למרות הכל לא עוזבים את התורה". כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז תיאר את הקשיים של יהודי העמל לפרנסתו שקוע את עצמו מהבית ללימוד דף היומי עד כמה מדובר בזכות עצומה, והוסיף כי אין הסיום של דרשו דומה לכלל הסיומים, כי בסיום של דרשו משתתפים אלפי יהודים שנבחנים מידי חודש בחודשו על עשרות דפים, יהודים שחזרו ולמדו, וכידוע שאינו דומה לימוד רגיל ללימוד על מנת להיבחן. לימוד רגיל הוא בחינת 'אורח', ולימוד על מנת להיבחן יש בזה בחינת קביעות, וזה הזכות של דרשו.
באמירת ה'הדרן' כובד הגאון הגדול רבי ראובן פיינשטיין שליט"א, ראש ישיבת מתיבתא בסטטן איילנד. לאחר מכן עלה לשאת דברים נשיא דרשו רבי דוד הופשטטר שאמר עד כמה מדובר בלילה חשוב כאשר עשרות אלפי יהודים שמחים בשמחת התורה והעלה על נס את ההתחזקות העצומה באימוץ סדרי דרשו בעולם היהודי, כאשר עשרות אלפי יהודים מכל העולם השתתפו בימים האחרונים במבחנים של דרשו.
"הלילה הזה אנחנו רואים התחדשות בגשמיות, עם ראש השנה לאילנות, ויחד עם זה התחדשות ברוחניות בקבלת התורה מחדש. החידושי הרי"ם אומר שחמישה עשר בשבט זה ראש השנה לתורה שבעל פה. הקריאה מעוררת הזמן, קראנו בפרשת בשלח, "שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו", כאשר הכוונה היא על מעמד קבלת התורה. היום הזה הוא גם ראש השנה לאילנות ואנחנו יודעים שבחז"ל מדמים יהודי לעץ, כי אדם עץ השדה. בזוהר הקדוש הכתוב שעם ישראל הוא עץ שנותן חיות לכל האילנות, ואפילו מלאכי השרת לוקחים חיות מעם ישראל, וכל הכוח של עם ישראל זה לימוד התורה שלהם, כמו שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה".
אחרון הדוברים היה הגאון הגדול רבי אליהו בער ווכטפויגלר ראש ישיבת "זיכרון משה" בסאות' פולסברג בארצות הברית, שהתחיל את הש"ס, ולאחר מכן נשא דברי חיזוק חמים. "אנחנו רואים בחז"ל משהו שיכול להסביר את הכוח של דרשו. המדרש בניצבים על הפסוק 'ראמות לאויל חָכְמוֹת, בשער לא יפתח פיהו'. המדרש אומר שזה משל על שני ילדים חכם וטיפש. הטיפש רואה שלומדים תורה בבית כנסת, ושואל איך לומדים תורה ואומרים לו שמתחילים בתורה נביאים כתובים ואחר כך במדרש ואגדות, ואמר בליבו 'איך אפשר ללמוד כ"כ הרבה', ויוצא ובסוף לא לומד. עליו נאמר 'רשע לא יפתח פיו'. הפיקח אומר אלמד היום פרק אחד, מחר פרק אחר עד שגומר ולומד כל התורה כולה. אנחנו יושבים כאן עם תלמידי חכמים, אנשים שיש להם קביעות בלימוד, לא רק בלימוד בבלי, אלא גם בלימוד בהלכה, וכך הם רוכשים ידיעות בתורה והופכים ל'דרשו אידן'.
אשירה ואזמרה לך
בהתאם למסורת ארוכת השנים ב'דרשו' גם במעמד זה נעשה הכל על מנת לרומם ולכבד את לומדי התורה, ואת מסיימי הש"ס והפעם בדרשו שברו שיאים חדשים מבחינת ההפקה המוזיקאלית. לראשונה מעל במה אחת הופיעו שתי מקהלות הזמר הטובות ביותר בעולם המוזיקה החסידית, מקהלת 'מלכות' מישראל ומקהלת 'שירה' מארה"ב, וזאת בנוסף לשתי התזמורות הטובות בעולם המוזיקה החסידית, 'המנגנים' ו'פרייליך' המכילים יחד כ-50 נגנים, כאשר על ההפקה המוזיקאלית הופקד שלום וגשל ועל הפקת המעמד ארי פרנקל.
במהלך המעמד שקבע שיאים חדשים בכל הקשור להשקעה במעמדי סיום הש"ס מאז ומעולם, הושרו לכבודה של תורה הלחנים החדשים והמרגשים של דרשו שהולחנו במיוחד לשרשרת סיומי הש"ס.
במהלך המעמד היוצר והמלחין ר' מונה רוזנבלום הציג יצירת מופת "בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" שנכתבה במיוחד למעמד, ובוצעה ע"י ר' מוטי שטיינמץ ור' זאנוויל וינברגר. במהלך המעמד בוצעו שירים נוספים ע"י הבעלי מנגנים ר' ישראל אדלר, ר' אייזק האניג, ר' זאנוויל וינברגר ור' אהרלה סמט וילדי הפלא דודי הרשקופ ומוטי זילברבערג, תחת ניצוחם של מוישי רוט רובי בנט ומשה לאופר.
במהלך המעמד הוקרנה גם מצגת מיוחדת ומרגשת "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" שהוכנה ע"י ר' מרדכי צין ור' יוסף פולק שהתפרשה לאורך כ-30 דקות ותנוע בין שתי מלחמות העולם, כשהיא מתארת את המכה הגדולה שניחתה על יהדות אירופה המעטירה. המצגת המיוחדת, ששילבה מציגים חיים על הבמה, הביאה באופן נוגע ללב את סיפורם המיוחד של אב ובנו שהיו בכינוס הגדול בווינה בשנת תרפ"ג, וסיירה בין תחנות שונות בדברי ימיה של יהדות אירופה ערב חורבנה הגדול, והמחישה את חשיבות דף הגמרא להמשך שלשלת הדורות.
באולם אנג'יי פאק הסמוך, המכיל עוד אלפי מקומות נערך מעמד מקביל שבו הופיעו הבעלי מנגנים ר' לוי פלקוביץ ור' מוטי אילוביץ, יחד עם תזמורתו של ר' שיע ברקו, כאשר לאורך הערב הועברו לאולם הסמוך חלקים נבחרים מהאולם המרכזי.
גם באולם זה השמחה הרקיעה שחקים, והציבור התפזר לביתו בקורת רוח מרובה מהמעמד האדיר לכבודה של התורה ולומדיה, כאשר המשתתפים הרבים קיבלו על עצמם להתחזק בסדרי הלימוד של 'דרשו' שלפי דברים של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א וזצוק"ל שהשתתפו במעמדי דרשו לאורך 25 השנים האחרונות, אין טוב מהם כדי לקנות ידיעות בש"ס ולהפוך בע"ה ל'דרשו איד', זכות ומעלה עצומה שאין לה שיעור.