וכתב רש"י שמשה רבינו אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו', והוא אחד מהי"א מזמורים שבתפילה למשה.
בס' מטה משה (דיני שופר ותקיעות סי' תת"ח ) כותב: שמעתי ממורי ורבי מוהר"ז ציו"ן מעשה אירע למה"ר מענלין ז"ל שהיה בעירו שלשה תוקעים מובהקים ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכול, בא השני ולא יכול, בא השלישי ולא יכול, וצוה מהר"ר מענלין ז"ל להפך השופר ולקרות בו ויהי נועם, וכן עשה ואז היה תוקע, ואמר מהר"ר מענלין שהשטן היה שם ועכבן מלתקוע.
ובדגול מרבבה (לבעל הנו"ב) כתב: נראה לענ"ד שזה היה בתקיעות מעומד, אבל בתקיעות מיושב, לדעתי זה הפסק גמור בין ברכה לתקיעה, ולומר שזה נקרא לצורת התקיעה קשה הדבר, כי אין הסגולה בדוקה.
ובשערי תשובה (שם סק"ו) מיישב את הנהגה זו, שיש לומר שכיון שלא היו יכולים לתקוע, בעל כרחך שהיה צריך הפסק גדול ללכת לקחת שופר אחר וכיוצ"ב, ובלאו הכי היו צריכים ברכה אחרת, וגם עתה שקראו ויהי נועם, באמת ברכו לפני התקיעה ברכה אחרת.
וכ' המשנ"ב (שם סקי"ח) שאמנם בשערי תשובה מיישב קצת דבר זה, מ"מ לכתחילה נראה לענ"ד שאין לעשות כן.
עכ"פ צריך ביאור, מה שייכות הפסוק ויהי נועם לענין סילוק השטן מהפרעה בתקיעת השופר, ועוד צ"ב מדוע היה צריך להפוך את השופר ולומר את הפסוק מהחלק הרחב, ולא אמרו זאת מהחלק הצר.
(קב ונקי)
בס' מטה משה (דיני שופר ותקיעות סי' תת"ח ) כותב: שמעתי ממורי ורבי מוהר"ז ציו"ן מעשה אירע למה"ר מענלין ז"ל שהיה בעירו שלשה תוקעים מובהקים ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכול, בא השני ולא יכול, בא השלישי ולא יכול, וצוה מהר"ר מענלין ז"ל להפך השופר ולקרות בו ויהי נועם, וכן עשה ואז היה תוקע, ואמר מהר"ר מענלין שהשטן היה שם ועכבן מלתקוע.
ובדגול מרבבה (לבעל הנו"ב) כתב: נראה לענ"ד שזה היה בתקיעות מעומד, אבל בתקיעות מיושב, לדעתי זה הפסק גמור בין ברכה לתקיעה, ולומר שזה נקרא לצורת התקיעה קשה הדבר, כי אין הסגולה בדוקה.
ובשערי תשובה (שם סק"ו) מיישב את הנהגה זו, שיש לומר שכיון שלא היו יכולים לתקוע, בעל כרחך שהיה צריך הפסק גדול ללכת לקחת שופר אחר וכיוצ"ב, ובלאו הכי היו צריכים ברכה אחרת, וגם עתה שקראו ויהי נועם, באמת ברכו לפני התקיעה ברכה אחרת.
וכ' המשנ"ב (שם סקי"ח) שאמנם בשערי תשובה מיישב קצת דבר זה, מ"מ לכתחילה נראה לענ"ד שאין לעשות כן.
עכ"פ צריך ביאור, מה שייכות הפסוק ויהי נועם לענין סילוק השטן מהפרעה בתקיעת השופר, ועוד צ"ב מדוע היה צריך להפוך את השופר ולומר את הפסוק מהחלק הרחב, ולא אמרו זאת מהחלק הצר.
(קב ונקי)