שאלתי: עובד עיריית פ"ת, רוסי תינוק שנשבה, יש לו בן ובת בוגרים שבדרך הטבע הוא טוען שלא יתחתנו והוא רוצה לבוא לברכה. אמרו לו שמי שאינו שומר תו"מ הרב לא מברך, אבל הוא מאד מסייע לגנרטור של שבת בפ"ת, האם בזכות זו אפשר שיבוא לקבל ברכה מהרב?
ת: הוא יכול לבוא לקבל ברכה – שיחזור בתשובה.
יום ג' חקת כ"ח סיון תשס"ח. בקשתי מרבנו שאכנס עם אחד מידידי לברכה, אמר לי: תוכל לבוא מתי שתרצה עם מי שתרצה, אבל איני יודע מה מצאו בי שבאים לברכה אצלי.
בהזדמנות אמר לי רבנו: פעם אחת אבא שאלני היכן החז"ל "אוי לו למי שהעולם טועין בו" – ולא רציתי לומר לו, כי הבנתי שהוא רוצה לכתוב זאת בהקדמה של אחד מספריו. א.ה ואכן כך כתב מרן הסטיפלער בהקדמה לקהילות יעקב, ועי' קריינא דאגרתא ח"ב סי' תרל"ד בענין זה. והחז"ל מובא במדרש שמובא ב"ראשית חכמה", שם יש כמה מדרשים קטנים שליקט וכתב, וזה שם במדרש מרגניתא דבי רב.
כלל מרכזי בברכותיו של רבנו וברכות צדיקי כל דור: עיקר הברכה – הוא הבטחון של המבקש שה' יעזור לו בזכות הברכה. פלוני סיפר שהיה פעם אצל הקהילות יעקב וביקש ברכות לכמה אנשים, ובסוף אמר ששכח עוד אחד שיברכהו, אמר לו הסטייפלר: "אין לי כל כך הרבה"… תגובת רבנו: עיקר הברכה הוא בטחון ואמונה של המבקש שה' יעזור בזכות הברכה, ולכן אם אינו מאמין בברכה בדרך כלל זה לא עוזר.
אמרתי לרבנו, מעשה בבחור פלוני בישיבת 'אור ישראל' לצעירים, שבא כאן לשאול לאיזו ישיבה גדולה ילך, והתייעץ האם ילך לישיבה בצפון הארץ, וענהו רבנו בשלילה ויעץ לו ללכת ללמוד בישיבת אור ישראל הגדולה. על פי העצה והברכה הבחור הנ"ל לא נרשם לשום מקום מלבד אור ישראל, ורבותיו התחננו לפניו שמא לא יתקבל שלפחות ירשם בעוד מקום אך לא הסכים, כי היה בטוח שברכתו של רבנו תתקיים, וכך הוה, שהתקבל נגד כל הכללים ובאופן משונה לטובה.
רבינו השיב: זה בזכות האמונה בברכה. היה אחד שעשה כל מיני עסקי מסחר שלא כחוק, והיה נכנס לחזון איש ומתברך ממנו, והמשטרה בסוף עלתה עליו ועצרוהו, ואמר להם כי אינו פוחד מהם כי יש לו ברכה מהחזון איש… והסוף היה ששחררוהו. זה כוח וזכות האמונה.
א' לך לך ז' חשון תשנ"ז. אני מבקש ברכה לפלונית ממשפחתי לעסק הפרנסה שלה. והיא כותבת לרבנו שקיבלה ברכה מהגרש"ז זצ"ל אויערבאך. אמר רבנו: יש מחלוקת בספרי פ"ו עקב ס"ו ל"ח האם ברכת צדיק רק בחייו או כל שכן לאחר מותו.
ו' עש"ק חקת ו' תמוז תשס"ד. אברך ביקש ברכה מרבנו, ומאד בכה. ואחר שיצא שאלתי: איך רבנו מחזיק מעמד אחר שמיעת כל כך הרבה צרות, ואכן שמעתי כי הרבנית מוכרחת לקחת כל יום תרופה להרגעה.
ת. היה לי באמת פעם ויכוח עם רבי גדליה זצ"ל, הוא אמר כי אין זה דרך שכולם באים ומקבלים ברכה, צריך להיכנס ולהרגיש למצב של המבקש ולתת ברכה באופן אחר שכאן מקבלים. אמרתי לו, הרי ברכתי בלא"ה לא עוזר כלום, רק שהפלוני חושב שיש בזה משהו ומחמת כך מספר לפני את דבריו, וזה מרגיעו, אם כן זה עצמו קצת רפואה וטובה בשבילו.
רבי מיכל יהודה (שליט"א) היה מיוחד מאד בעניין הזה, וכאשר היו מבקשים ברכה הוא השקיע מאמץ וכובד ראש ובירך מלה במלה במתינות. וכשהייתי אצל הצדיק ר' יודל סגל ממנצ'סטר זצ"ל לברכה, הבחנתי שבעת שנותן ברכה נהיה אדום. רבינו: בחיד"א יש סדר שלם כיצד לברך, לומר קודם ברוך השם, ובעמוד השחר.
באותו מעמד אמר לי רבנו: אמא ע"ה ספרה לי שאמרה פעם לחזון איש כי אנשים באים אליו לברכות וחושבים שקיבלו ברכה ובזה יש להם כבר את הכל… הגיב וענה לה החזון איש – ומהיכן את יודעת שזה לא כך?
אמרתי לרבינו כי נכנסנו עם נגיד מפורסם למרן הגראי"ל והנגיד ביקש ברכה עם קויטל וכתב בו הצלחה בתורה ויר"ש, וביקש גם פרנסה ובריאות. אמר לו הגראי"ל: הכל הפוך – קודם יראת שמים ואח"כ תורה; קודם פרנסה ואח"כ בריאות (עי' תענית ח' ב' דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב). ע"כ. ושאלו את רבנו מה קודם?
ת. תורה ויראת שמים זה מחלוקת בגמרא שבת ל"א: ר' סימון ור' אלעזר. והלכה כמי? נראה שם שהלכה כר' אלעזר שיראת שמים קודם, שאמרו תסתיים וכו'. אע"פ שבגמ' שם נאמר תסתיים רק לגבי שר"א הוא סבירא ליה יר"ש קודם, אבל כיון שזה ר' יוחנן משום ר"א, מסתמא כך הלכה.
ומה לגבי פרנסה ובריאות, מה קודם? – בריאות קודם. יש פעמים שאם אין פרנסה זה סיבה שלא יהיה בריאות? ת. אם כן הפרנסה נכללת בכלל הבריאות.
(דברי שיח מתוך כל משאלותיך)