שמעתי מאחד מגדולי הפוסקים בעיה"ק ירושלים לעורר, שזה כבר כמה וכמה שבועות שאין זוכים להיכנס להתפלל בבית הכנסת לדאבון לב; ואם לעניין תפילה בציבור עוד נמצאה עצה, להתפלל בצירוף חלונות ומרפסות או תפילה ברחובה של עיר – אבל על זאת דוה לבנו, על דבר גדול שנחסר מעמנו – והוא עמוד הצדקה! כי נמנע מאותם המחזרים תדיר בביהכנ"ס בשעות התפילה לקבל מעות לצרכי מחייתם.
ואף שרבות יש לרחם על ה'מקבלים', הרי ביותר יש לרחם על ה'נותנים', שהפסידו מצווה יקרה זו. וכבר נאמר 'צדקה תציל ממות'.
ועל כן, עצה טובה קמ"ל, אשר כל אחד ואחד יפריש מטבע לצדקה קודם התפילה, וכדאיתא בגמ' (ב"ב י.) "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, אמר דכתיב (תהילי יז טו) אני בצדק אחזה פניך'", ולאחר מכן יעביר את הסכום שהתקבל לאיזה עני שירצה.
ומן העניין להביא מה שפירש הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע (תולדות ד"ה ואלה) בלישנא דגמ' 'והדר מצלי' – שהוא מלשון "הדר" ויופי, כלומר, שנתינת צדקה קודם התפילה גורמת לתפילה שתהא מהודרת יותר, ועי"ז תתקבל תפילתו לרצון לפני אדון כל.
(באר הפרשה)