אם כן, יתכן שבפתע פתאום באמצע המילה יבוא לכאן המשיח ויהיה סביבו רעש ושאון גדול… אבקשך, מוהל חשוב, אל תתבלבל מההמולה הגדולה שעלולה להתחולל כאן, אלא תשלים את מלאכת המילה במנוחה ובישוב הדעת…

פרשהרב ישראל ליוש

"אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא":

הגמרא (סנהדרין צח א) מספרת שרבי יהושע בן לוי פגש את אליהו הנביא ושאל אותו: 'מתי יבוא משיח?'. 'תשאל את המשיח!', ענה לו אליהו הנביא, 'את מי? מיהו?', שאל ריב"ל, 'הוא נמצא בשערי רומי!', ענה לו אליהו הנביא. 'ואיך אזהה אותו בין כל היושבים שם?', שאל ריב"ל, ענה לו אליהו הנביא: 'הוא יושב בין העניים המדוכאים והמנוגעים, ותוכל לזהות אותו ע"פ צורת חבישת התחבושות, כי כל המנוגעים מורידים את כל התחבושות ואח"כ מניחים חדשות תחתיהן, ואילו המשיח אינו מוריד את כולן בבת אחת, אלא מוריד תחבושת אחת ומניח תחתיה חדשה, ומוריד עוד אחת ומניח שוב חדשה תחתיה.

'והוא עושה כן' – הסביר לו אליהו הנביא – 'כי יתכן שהוא יצטרך פתאום לגאול את ישראל, וכדי שלא יימצא בפתע ללא תחבושות, לכן אינו מוריד את כולן בבת אחת, כך לעולם הוא לא יופתע ותמיד יהיה מוכן להופיע ולגאול את ישראל'.

כשהגיע ריב"ל לשערי רומי, ניגש היישר לאותו אדם שענה לכל סימני הזיהוי, ושאל אותו: 'אימתי קא אתי מר? – מתי אתה בא?', ענה לו המשיח: 'היום…!'.

שש ושמח ריב"ל לשמע הבשורה הגואלת, והנה עבר היום והמשיח לא הופיע. כשפגש שוב את אליהו הנביא אמר לו: 'האדם שלפי דבריך הוא המשיח, שיקר עלי! הוא אמר לי שיבוא 'היום' והנה עבר היום והוא לא בא…!'. הרגיעו אליהו הנביא ואמר לו: 'כוונתו היתה לומר לך את הפסוק 'היום אם בקולו תשמעון…".

תשובתו הקצרה של אליהו הנביא 'היום' – מפליאה! מדוע הוא לא אמר לו את הפסוק במלואו 'היום אם בקולו תשמעון'? מדוע הוא קיצר כל כך? הלא הוא השאיר בכך מקום לטעות גדולה, שהביאה למסקנה לא נכונה, כאילו המשיח משקר חלילה?!

ישנו עוד דבר מפליא בשיחתם של אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי: הנה אליהו הנביא שולח אותו אל המשיח בכבודו ובעצמו, כדי ללמוד ממנו מתי הוא בא לגאול את ישראל, אך יחד עם זאת הוא מספר לו שהוא מחליף תחבושות בצורה שונה משאר המנוגעים, כי יתכן שהוא יופתע ויוטל עליו להופיע בפתאומיות, זאת אומרת שגם המשיח עצמו אינו יודע בדיוק מתי הוא יבוא, אם כן, לשם מה הוא שולח אותו אליו לבירור תאריך הגאולה?

התמיהות הללו מתרצות זו את זו: כוונת אליהו הנביא לומר לרבי יהושע בן לוי: אל תבקש לדעת תאריך מדוייק, כי אין תאריך מדויק וקבוע, גם המשיח עצמו, שלכאורה אמור לדעת, אינו יודע… גם הוא עלול להיות מופתע ולכן הוא מחליף את רטיותיו אחת אחת, אבל עם כל זאת, לך אל המשיח, יש לך עדיין מה ללמוד ממנו, הוא ילמד אותך כיצד עליך להתנהג במצב המסופק, ומה עליך לעשות בתקופת ההמתנה, כדי לקדם את בואו. והמשיח ממשיך בדרכו של אליהו הנביא ואינו נוקב בתאריך אמיתי ומדויק, אלא עונה לו קצרות 'היום!'.

ידידי הרב דוד ברוורמן שליט"א ביאר את תשובת המשיח עפ"י הכתוב בספרים, שהאויבים הגדולים ביותר לעלייתו של האדם, הם ה'אתמול' וה'מחר', לעולם אל לו לאדם להתלונן על מה שקרה אתמול, ואסור לו לדחות את תכניותיו למחר, כי בהגיע המחר הוא עלול לדחותם למחר הבא אחריו. תפקיד האדם הוא לעשות את מה שמוטל עליו היום, עליו לשים לנגד עיניו את הדקות והשעות הקרובות ולנצלן לטובה ככל האפשר, מבלי להתחשב בכשלונות האתמול, ובתכניות המחר.

וזה המסר שאמר המשיח לרבי יהושע בן לוי: רצונך אמנם לדעת מתי אבוא, אך התאריך אינו ידוע, הכל תלוי בעבודת ה' של המצפים לגאולה, והעבודה היא 'היום'. אכן, לא דבר קל הוא להישאר מסופקים מבלי לדעת מתי תבוא הגאולה, אך ההתמודדות הראויה במצב זה, היא ע"י שתעבוד את ה' ביום הזה בשלמות, אסור לספק המכרסם בלבך לדחות את העבודה למחר, או לבכות על יום האתמול, העמד מול עיניך את היום הזה ועבוד בו את בוראך בשלמות.

***

הרב ברוורמן תיבל את ביאורו בדברים ששמע מפי יו"ר ארגון 'ערכים' הרב יוסף וליס: "שאלתי פעם את אבי" – סיפר הרב וליס – "כיצד שרדת את זוועות השואה האיומה? עלם צעיר במיטב שנותיו, רואה לנגד עיניו מחזות מוות מבעיתים, ובכל זאת מתמודד… איך…?".

"תמיד הייתי חי את הרגע הבא" – ענה לי אבא – "לעולם לא בכיתי על הרגע שעבר, ולעולם לא חשבתי על מה יהיה מחר, תמיד חייתי ושמחתי על הרגע הקרוב שהקב"ה נותן לי. גם שיחותיי עם הקב"ה היו תמיד על הרגע הקרוב, 'תן לי בוראי עוד שעה אחת… עוד יום אחד'… וכאשר קיבלת את זה, אמרתי תודה ובקשתי עוד…"

***

גדולי וצדיקי הדורות ציפו לישועה ולבוא המשיח, לא רק במחשבה ובדיבור אלא גם במעשה, אמונתם היתה במוחש ממש, כל צעדיהם ומעשיהם תוכננו על פי העובדה הברורה שהנה הנה משיח בא. רבות הן הדוגמאות, ליקטנו כאן אחדות מהן:

כל ימיו ציפה והמתין הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע למשיח. בערב תשעה באב היה עומד ומצפה לפעמי משיח, ורק לאחר שקיעת החמה, כאשר ראה לצערו כי הוא לא בא, התפרץ לבית המדרש בבכי וקונן על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה.

כאשר נזקק לכתוב שטר אירוסין ולציין את מקום ותאריך החתונה, כתב: "החתונה תתקיים בעיה"ק ירושלים ת"ו, ובאם ח"ו עד אז משיח לא יבוא, היא תיערך בברדיטשוב…".

***

בזמן שחוו ישראל גזירות נוראות ואיומות, היו הצדיקים מתעודדים כי הנה הנה משיח בא, והצרות אלו חבלי משיח. כך היה בשנה שפרצה מלחמת העולם הראשונה, ביום כ"א באדר, יום ההילולא של הגה"ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ע, היה הגה"ק רבי אהרן מבעלז זי"ע עומד בחלון ביתו ומסתכל לחוץ ומצפה כל העת לביאת המשיח, וכששקעה החמה והוא לא בא, עזב את החלון באכזבה נוראה…

***

ציפייתו של הגה"ק רבי משה טייטלבום בעל ה'ישמח משה' זי"ע למשיח, היתה כה מוחשית, עד כדי כך שמידי ערב היה עולה על יצועו כשמקלו, תרמילו ובגדי השבת שלו סמוכים למיטתו, כדי שבבוא המשיח לא יפסיד זמן יקר בחיפוש אחר בגדיו…

הוא גם היה מצווה מידי ערב לבני ביתו שיעוררוהו מיד כאשר ישמעו שמשיח בא….

מעולם, כאשר הציעו לו תלמידיו לקנות בית גדול – סירב, בטענה שאינו רוצה להניח כספו על קרן הצבי, שכן משיח תיכף בא וישוב לנחלת אבותיו בארץ הקודש, ומה לו להפסיד ממון רב בקניית בית אחר…

***

כ"ק האדמו"ר מצאנז הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זי"ע, הוזמן לשמש כסנדק בעיר טבריה. כאשר עמד המוהל לקיים המצוה וסכין המילה כבר הייתה בידו, פנה אליו הרבי ואמר: "אני מאמין באמונה שלמה שמשיח צדקנו עשוי להגיע בכל רגע ממש, וכבר אמרו חז"ל שעתידין ישראל להיגאל מטבריה, אם כן, יתכן שבפתע פתאום באמצע המילה יבוא לכאן המשיח ויהיה סביבו רעש ושאון גדול… אבקשך, מוהל חשוב, אל תתבלבל מההמולה הגדולה שעלולה להתחולל כאן, אלא תשלים את מלאכת המילה במנוחה ובישוב הדעת…".

***

אמונתו החושית של הסבא קדישא מרן ה'חפץ חיים' זי"ע בביאת המשיח בכל רגע ורגע, הקרינה היטב על תלמידיו, וגם אמנותם לא היתה מן השפה ולחוץ, אלא ניכרה היטב בכל צעדיהם. כך היה כאשר בא הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל להיפרד מתלמיד ה'חפץ חיים' מרן המשגיח הרה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל לפני נסיעתו לחוץ לארץ…

"מה תעשה אם המשיח יבוא כשתהיה בחוץ לארץ…?" – שאל אותו בדאגה המשגיח – "הרי ה'חפץ חיים' אמר שהזכייה לראות פני משיח דומה לחתונה, השכנים באים בהזמנה בלבד, מחוץ לעיר באים רק הקרובים, ומחוץ לארץ באים רק הקרובים ביותר… כך גם יהיה כאשר יבוא המשיח, מחוץ לארץ יבואו רק בעלי זכויות גדולות!"…

***

הגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי זצ"ל העיד, שפעם אחת בתקופה שלפני חג הפסח, שמע מהגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שכבר הזמין כהן מיוחד שיקריב את פסחו בי"ד בניסן… כל כך היה בטוח בביאת המשיח ובבניין בית המקדש השתא ממש.