"היה זה אחרי נישואיי בשנת תשמ"ב. בחורף היו בחירות, ואני חשבתי לעצמי: מעניין לראות איך נראית ישיבת פוניבז' המעטירה ביום כזה. עליתי לישיבה, וכמובן שהישיבה היתה ריקה. אולם באיזה פינה ראיתי את מרן הגרא"מ שך זצ"ל יושב עם קבוצת אברכים ותלמידים ונושאים ונותנים במלחמתה של תורה.
"כעבור בערך רבע שעה, אני רואה כי כולם נצמדים ומקשיבים במיוחד למרן זצ"ל, ושומעים אותו בחרדת קודש. כשגמר, ניגשתי לאחד מהתלמידים ושאלתי מה היה.
"אמר לי בזה"ל: מרן זצ"ל אמר עכשיו: 'אי! איך היה טוב ההסבר בתוס'! נפלא! נפלא! אם כל העולם היה עכשיו שקוע ונהנה כמונו מהתוס', מי היה צריך בכלל את הבחירות האלו! אי, אי, התוס' הנפלא הזה!' – וחזר ע"ז כמה פעמים. אשרי עין ראתה כאלה!
"נכדו רבי בנציון שליט"א סיפר, שפעם באו להתייעץ עם מרן זצ"ל ושאלו את הסבתא ז"ל האם אפשר להיכנס לראש הישיבה. הסתכלה ואמרה: 'עכשיו אפשר להיכנס, כי אני כבר מרגישה שהרמב"ם מיושב'… כל הבית הרגיש אם הקושיה כבר מיושבת או לא!"
(הרב צבי יפונה, מוסף שבת קודש תולדות תשס"ב)