והחזקת בו… (ויקרא כה" ל"ה)
סח בנו של כ"ק מרן אדמו"ר מפינסק קארלין זצוק"ל, הרה"צ רבי אשר שליט"א: סיפר לי כ"ק אאמו"ר זצוק"ל מעשה נורא, והרגשתי שסיפור זה איווה למורה לו. הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע כתב פעם פתקא לאחד מאנשי שלומו שעשה הרבה לביתו, ונטה למות ל"ע, בזה הלשון: "אל כ"ק אבי בגן עדן מנוחתו כבוד, מוכ"ז עשה הרבה למעני ולמען ביתי, נא לעשות לו טובה בעולם הבא, וחתם בשמו הקדוש…" וציווה למסור לידו בעת הקבורה וכן עשו.
לאחר זמן נגלה האיש ההוא להרה"ק מטשערנוביל ואמר לו: באתי אל אביך ובקשתי למסור הפתקא, וענה לי: איני יודע בכלל אם יש לי בן בעולם הזה השפל. הרה"ק מטשערונביל הזדעזע ועשה מה שעשה ושאל את אביו מה זה ועל מה זה. השיבו הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע על דבר מעשה שהיה, שביקרה בביתך אלמנה שבורה בעלת ייסורים ואפופה בעגמת נפש רבה ופתחה את סגור לבה לפניך בבכי וביגון, ואמנם ניסית להרגיעה ולא עלתה בידך, ניסית שוב והוספת עוד דברים המשמחים, והיא נשארה בשלה עצובה, שבורה ורצוצה, עד שלבסוף נענית לה: 'כנראה שהקב"ה אוהבך, שנאמר את אשר יאהב ה' יוכיח'.
שאלו הרה"ק מטשערונביל: וכי על זה יצא הקצף, מה פשעי ומה חטאתי? נענה לו אביו הרה"ק ה'מאור עיניים': אנו פירשנו אחרת פסוק זה – "את אשר יאהב" – מי שיש לו אהבת ישראל – "ה' יוכיח"! מוכיח הוא להקב"ה ושואל את ה' בזעקת לב כיצד יכול להיות הדבר שיהודי יסבול כל כך הרבה?!
מסיים רבי אשר ואומר: "ואכן תמידים כסדרן ראינו לאבא מארי הק', בוכה וצועק על צרת הכלל והפרט מכאב לב, עד שעלה ונתעלה במדרגות אהבת ישראל שכל סביביו נדבקו ממנו.
(המבשר תורני)