הרב ישראל ליוש
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"ה, י"ט)
רש"י מפרש שהתורה כפלה 'יצחק בן אברהם', 'אברהם הוליד את יצחק', לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה ממנו. לכך צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק.
בספר 'שדה אברהם' מאמרים מראש ישיבת מאור התלמוד הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט"א, מביא ששאל מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, וכי מה יש בדברי הליצנות של ליצני הדור, הרי הנס הגדול הוא ששרה ילדה בזקנותה, ונס זה אינו מתמעט אם נתעברה מאבימלך ולא מאברהם.
אלא מבאר הגרי"ז, אכן הליצנים כלל לא התכחשו לנס, אלא כוונתם היתה לזלזל בגדלותו של אברהם אבינו ולומר שאין הנס בזכותו אלא בזכות אבימלך, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה, ורק כאשר היתה אצל אבימלך קרה הנס, אם כן הכל בזכותו.
ולכן צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, כדי להכריז לכל שמאברהם נתעברה שרה ובזכותו ארע נס גדול זה.
•••
דברים אלו אמר מרן הרב מבריסק זצ"ל בשנת תש"ח, כאשר יושבי ארץ ישראל היו בסכנה גדולה, בעקבות המלחמה עם שכנינו האויבים אותנו. "אחרי המלחמה" – אמר הגרי"ז – "יאמרו 'ליצני הדור' שבזכות כוח ידם ועוצמתם של הצבא והחיילים נצחו את המלחמה, הם כלל לא יזכירו שהיתה כאן הנהגה ניסית מיוחדת בזכות לומדי התורה ושומרי דרכה החרדים לדבר ה'. אבל האמת היא שהקב"ה עשה את הניסים הללו בזכות מי שהולכים עפ"י תורתו הק', ובזכות רחמי שמים שהתעוררו עליהם, זכו כל יושבי הארץ לניסים הגדולים".
שאלו אותו תלמידיו: "מכל מקום לזכותם ייאמר, שהרי הניסים יצאו לפועל על ידם?"
"אספר לכם סיפור, ועל פיו תבינו את הענין" – השיב להם מרן הגרי"ז – "אחד מבניו של ה'בית הלוי' בא בברית האירוסין עם בת למשפחה עשירה מאוד, והם הבטיחו סכום כסף גדול מאוד, כך יוכל החתן להמשיך ללון באוהלה של תורה מבלי שיופרע ע"י טרדות הזמן והבלי העוה"ז.
הבית הלוי חשש שהוא יתגאה על שזכה לקבל מתנה הגונה כל כך, ולהשתדך עם משפחה עשירה כזו, הוא קרא לבנו החתן ואמר לו: "אל יעלה בלבך שזכית לסכום כסף כה גדול בזכותך, אין זה אלא כי משפחה מכובדת זו רצתה להשתדך עם הרב מבריסק, ועל כן הבטיחה ממון רב. ואם תתמה" – המשיך הרב מבריסק לייסר את בנו – "אם לכבוד גדול זה כוונו, הרי היו צריכים לתת מתנה הגונה יותר? אומר לך: שהאמת כן, אלא כיון שמכל מקום הכסף ניתן לך, לכך הורידו מהסכום הגדול שהיה ראוי להינתן".
"כך גם בארצנו הקדושה" – הסביר הרב לתלמידיו – "הניסים הגדולים נעשים בזכות ועבור לומדי התורה המתמסרים על לימודם בכל נפשם. ואם תשאלו, שהרי אם כן מגיע לנו ניסים הרבה יותר גדולים, ובכל אופן ישנם הרבה הרוגים במלחמה? התשובה היא: שסוף סוף נעשים הדברים בידיים אחרות הממעיטות מהזכות הגדולה".
והוסיף מרן הגרי"ז זצ"ל לחזק את לומדי התורה בשעת המלחמה הקשה: "אם נתאמץ ונגדיל את זכויותינו, נוכל לזכות בישועות באופן ישיר מידו המלאה והרחבה, ולא יהיה לו צורך להעבירם אלינו ע"י ידיים אחרות שמפחיתות ממה שמגיע לנו".
•••
בסיפור הבא גם מתרחש נס הצלה במלחמה, ואף נס זה נדמה לרבים שארע בזכותם, עד שבא הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל והעמידם על אמיתות הדברים.
היה זה בשנת תשכ"ז, בארץ התחוללה מלחמה עם מדינות ערב. ישיבת מיר ממוקמת בשכונת בית ישראל, סמוך ונראה לגבול עם ירדן, מטבע הדברים קולות הנפץ נשמעו שם בחוזקה, ואווירת הפחד והאימה שלטה שם בעוצמה רבה. חדר האוכל הממוקם בקומה התחתונה של בנין הישיבה שימש מעין מקלט, ושם למדו התלמידים בשעת ההפגזות.
בתום ימי המלחמה, שעברו על בני הישיבה בשלום, עלו כמה בחורים לגג הישיבה, ולעיניהם נתגלו שלושה פגזים גדולים שבכוחם לפוצץ ולמוטט את בנין הישיבה, ובאורח נס לא התפוצצו. חיש מהרה התפרסם דבר הנס הגדול בקרב כל רבני ובני הישיבה.
כאשר שמע ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמואלביץ שליט"א על הנס הגדול שארע לבני הישיבה, אסף את הבחורים ואמר להם: אתם ודאי בטוחים שנס ההצלה קרה בזכותכם, ובזכות התורה שלמדתם, לא כן הדבר, אספר לכם בזכות מי באמת ארע הנס:
בעת שישבנו בחדר האוכל, מתגוננים מהטילים והפצצות שעברו מעל בנין הישיבה, ישבה יחד איתנו אשה עגונה שבעלה עזב אותה לאנחות לפני כמה שנים, ובקושי רב מצליחה לפרנס לבדה את חמשת עולליה הרכים, וכיון שביתה הדל אינו מוגן מפני הטילים, באה לשבת איתנו בחדר האוכל המוגן יותר.
והנה באחד הימים כאשר גברו בחוץ ההפצצות וקולות שריקתן נשמעו היטב בתוך אולם חדר האוכל, פרצה האשה בבכי רב, ומעומק לבה השבור פתחה בתפילה ואמרה: 'ריבונו של עולם, אין כל דבר נעלם ממך, ולפניך גלוי וידוע שבעלי מענה אותי שלא כדין, הבה נעשה הסכם, אני מוחלת לבעלי בלב שלם על כל הסבל האיום שהוא גורם לי, ואתה תסלח לעם ישראל, ובזכות זה ינצלו מהמלחמה'.
רבי חיים סיים את דבריו הנוקבים ואמר: בזכות תפילה זו שבקעה משברי לבה של אשה אומללה, ובזכות כח הוויתור הפועל נפלאות אצל אבינו שבשמיים, ניצלנו מהסכנות הרבות שחגו מעל ראשינו.
1/128