הגה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע היה נוהג לחלק שום בכל עידן ורעווא, ובפרט בסעודת מלווה מלכה, ונתן כמה טעמים לכך, ואחד מהטעמים שאמר הוא, משום ש'שום' אותיות שמ"ו, ובגימטריא רצו"ן, ועל ידי זה נשפע שפע לבני ישראל משמו הק' של הבורא יתברך שמו. ומרגלא בפומיה, ששוּם יש לו שמונים רפואות והרבה סגולות, ובלבד שלא יחתכוהו בסכין. (אורות מרדכי, פג).
פעם אחת באו אל הגה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע שני אברכים חשובים, ואמר להם שיאכלו שום, ופירש להם רבינו את הפסוק "ונשקפה על פני הישימון" בזה הלשון: דער אייבירשטער קוקט אויף די וואס עסען קנאבעל" [הקב"ה מסתכל על מי שאוכל שום]. הללו קיבלו את הדבר כעין צחוק ויצאו מלפני הרבי בפנים שוחקות. ויהי בלילה, ויחלמו שניהם חלומות אשר עבורם צריכים לצום על פי מה שכתב בשו"ע, וכך אירע להם כמה פעמים, ודיברו שניהם שאין זה אלא משום שפגעו בכבודו של הרבי, נמנו וגמרו ללכת אל הרבי על מנת לפייסו ולבקש ממנו מחילה. ויהי אך דרכו על מפתן החדר, אמר להם הרבי מנדבורנא זי"ע בזה הלשון: "די וואס עסען קנאבעל האבן נישט אזעלכע חלומות" – אלו שאוכלים שום, אין להם חלומות כאלו. (אורות מרדכי, פג).
כתב אלי הרה"ג מהאלאש שליט"א מלאנדאן, טעם לאכילת שום במוצש"ק עפ"י מה שאירע אצל אאזמו"ר מטשאבא זצ"ל בעל ברכות שמואל, שנהג ליתן לפעמים לאנשים שהתאוננו על איזה צרה, אז נתן להם שומים לסגולה שינצלו מכל צרה וצוקה. כי ידוע שאמרו רז"ל (ברכות ו.) אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל ברי' יכולה לעמוד מפני המזיקין, וידוע שסגולת השומין לגרש אותן. ולפי"ז הסגולה לאכול שומין במוצש"ק, כי ידוע שבש"ק אין להם שליטה, ע"כ בגמר השבת הם רוצים להתגבר להרע, ע"כ אוכלים שומים להרחיקם ולבטלם מעלינו שלא ידעו ולא ישחיתו בכ"ע. (חי וקיים – אוצר דיני ומנהגי סעודת מלו"מ)
('באר בשדה' שטפנשט, בהעלותך תשע"ט)