סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: איש יהודי תמים וישר דרך התגורר באחת הערים הגדולות שבארצות הברית, סוחר ותיק ועשיר גדול מיוצאי אשכנז– גרמניה ['יקה']. הוא נודע כמדקדק על קלה כבחמורה, וחינך את ביתו ואת בניו בדרכי התורה והיראה.
אחד מבניו, בחור חרוץ ומוכשר, נכנס היטב בעסקיו המסועפים של אביו העשיר והצליח בהם יפה מאוד. הוא עשה חיל במסחרו, ועד מהרה התמנה על ידי אביו כאחד המנהלים הגדולים של הביזנעס. – יחד עם זאת השגיח אביו מאוד על חינוכו כראוי, שלא יזוז כמלוא נימה מדרך התורה ודרך ישראל סבא.
פעם נקרתה בפניהם הזדמנות פז של רכישת עסק ענק במדינה רחוקה במחיר טוב. היתה זו עסקה הנושאת פירות טובים של רווחים עצומים! כדי שלא להחמיץ ולפספס את העסקה המופלאה, נצרך הבחור המנהל הנמרץ לצאת תיכף בטיסה בהולה אל אותה מדינה, כדי לבצע שם את 'עסקת הזהב'… לנהל את דיוני המשא ומתן על פרטי העסקה, ולחתום עמהם בשעה טובה ומוצלחת על החוזה המיוחל!
כחץ מקשת רץ הבחור אל הבית, ארז במהרה מזוודה קטנה, עם צרכיו הבסיסיים הדרושים ליום או יומיים, ויצא בטיסה מיידית כדי 'לחטוף' את אותה עסקה, שיש בה הזדמנות נדירה שאינה חוזרת!
כשחזר האב העשיר הביתה מעסקיו, נכנס אל חדר בנו וראה את הבלגן שהשאיר אחריו הבחור ברוב חפזונו לתפוס את הטיסה… – והנה לפתע צדה עינו בטלית של הבחור, והוא נדרך על אתר בתדהמה!…
כידוע, מנהגם של הייקים יוצאי גרמניה, שבחורים מגיל בר-מצוה מתעטפים בטלית ביחד עם התפילין, ואינם ממתינים בזה עד לאחר הנישואין, אלא אף הבחורים לובשים גם טלית וגם תפילין. – הבחור הסוחר הממולח דנן, כנראה מחמת רוב מהירות ופזיזות תפס את התפילין ותחבן אל תוך המזוודה הקטנה, אבל את הטלית שכח לדחוף פנימה! כך שאת תפילת שחרית שלמחרת בבוקר, שאמור הוא להתפלל באותה מדינה רחוקה, או על כבש המטוס בדרכו חזרה – יצטרך להתפלל עם תפילין בלבד בלא הטלית.
על אתר הזמין האב טיסה מיידית לאותה מדינה, לקח בידו את הטלית של בנו הבחור, ויצא היישר בנסיעה שארכה כשבע שעות טיסה(!)… הוא הפתיע את כולם כשנקש על דלת אולם הכינוסים, ונכנס בכבודו ובעצמו באמצע דיוני המשא ומתן!
ההפתעה היתה גדולה, כולם קמו לכבודו וברכוהו לשלום, כשהם מתפלאים על מה ולמה נצרך להופיע לכאן בעצמו, לאחר ששלח את בנו המנהל הגדול לסידור כל העסקה על הצד היותר טוב. אך האב לא התיישב עמהם, רק התנצל על ההפרעה, ותיכף הבהיר שלא הגיע הנה כדי להשתתף בענייני עסקים, אלא רק משום ענין דחוף שעליו 'לסדר' עם בנו.
הוא פנה אל הבן, וביקשו לצאת עמו לרגע החוצה. הבן הצעיר, שנבהל מאוד מהופעתו הפתאומית של אביו, חשש לגרוע מכל! הוא יצא מיד עם אביו מן האולם, ובחרדתו הגדולה המטיר עליו מטר שאלות חפוזות: מה קרה אבא? כולם בריאים? מה עם הביזנעס?
האב המסור עצר אותו, ובחיוך שובה לב הרגיע את בנו. תנוח דעתך! ברוך השם כולם בריאים וקיימים, גם הביזנעס מתנהלים על הצד היותר טוב, אך הוכרחתי לטוס הנה מיידית מחמת דבר אחד חשוב מאוד ששכחת לקחת עמך!
הבן נרגע מעט כששמע שברוך ה' הכל בסדר, אבל תיכף נדרך ושאל: וכי מה שכחתי? הלא הארנק התפוח נמצא עמי כאן בכיסי… המסמכים הדרושים כולם מסודרים בקפידה בתיק המיוחד לעסקה זו, ביחד עם החותמת של החברה… הדרכון וכרטיס הטיסה גם הם מסודרים להפליא, ומה אם כן שכחתי?
תא חזי! אמר האב. הוא פתח את מזוודתו, ושלף מתוכה את הטלית של הבחור! הנה – אמר – את זה שכחת!
מה?! – נזעק הבן כשכולו נדהם ונרגש – בשביל להביא לי את הטלית הזו הגעת בטיסה מיוחדת עד הנה?! ומה יקרה אם אתפלל שחרית פעם אחת בלבד ללא טלית?! הלא מנהג רוב העולם שאין הבחורים לובשים טלית כלל! וכי לא יכולת להתקשר אלי ולהזכירני שאשיג כאן איזו טלית בבית הכנסת המקומי? בשביל מה עשית את כל הדרך הארוכה הזאת? והלא במחיר כרטיס הטיסה שלך יכולתי גם לקנות פה בשופי עשר טליתות מהודרות עם העטרה?!…
הבחור היה מלא תהיות כרימון, כשאינו מתחיל להבין את מהלכיו של אביו, שאותו הכיר תמיד כאיש פיקח ומחושב בכל דרכיו ומעשיו.
הבה אסביר לך, אמר האב החכם. אדרבה! דווקא משום כך שאין כאן אלא 'מנהג' בעלמא, שנהגו בבית אבותינו, נצרכתי לעשות את כל הדרך הזו במיוחד כדי להביא אליך את הטלית הקדושה. וזאת כדי ללמדך ולהראותך עד היכן מגעת חובת הזהירות במנהג בית אבא! שכן אם תתחיל חלילה לזלזל כיום בתפילה אחת שלא על פי מנהג אבות, חוששני מאוד שזלזול יגרור זלזול… עד שצאצאיך אחריך כבר יתירו לעצמם לזלזל גם בדינים מפורשים בשולחן ערוך. הזלזול במנהג אחד קטן יש בו פתח לירידה והתדרדרות מדחי אל דחי, ואחריתו מי ישורנו! – אדרבה, נסיעה זו שעשיתי הנה במיוחד בשביל שמירת מנהג משפחתנו, כדי להביא אליך טלית זו, חשובה לי יותר מהרבה טיסות עסקיות, שיש בהן פגישות עם אילי הון ורווחי עתק… החיים הרוחניים הרוחניים שלך חשובים לי הרבה יותר מכל הביזנעס ועסקים חובקי עולם!
מעשה זה עשה רושם חזק בלב הבחור, להתחזק מאוד בשמירת התורה והמצוה כדת וכראוי. ולימים זכה גם הוא להקים את ביתו לתפארת, וזכה אביו הזקן לראות ממנו דורות ישרים מבורכים, בנים ובני ובנים עוסקים בתורה ובמצוות על ישראל שלום!
(טיב הקהילה ויצא תש"פ)