ראה אחד שעבר עבירת תנועה, והמשטרה מבקשת עדות, ויודע שיפסקו שלא על פי דין תורה – קנס או בית סוהר, מה יעשה?
– צריך להעיד, כדי שלא ישנה הדבר שוב. ובשם חמי [שליט"א] אמרו שאין כאן בארץ ישראל דינא דמלכותא דינא, אבל לגבי חוקי תנועה – שגם בית דין היה מחוקק להם חוקים, יש משום דינא דמלכותא דינא. (א.ה. כבר מילתנו אמורה כי אין כאן פסקי הלכות ויש צורך בשאלת חכם בכל מקרה).
עש"ק ויחי י"ב טבת תשס"ח, מכתב שאלה: בישיבה פלונית יש איסור מוחלט על החזקת פלאפונים כדבר חמור מאד. הנהלת הישיבה יודעת שיש מועטים המחזיקים פלאפון, ועתה דורשת מבחור שיודע, שיספר למי יש פלאפון, וכשיספר, הבחור בעל הפלאפון יישלח מהישיבה. כיצד דעת התורה בזה, האם הבחור חייב לומר?
– זה דבר עוולה שבחור מחזיק פלאפון, אבל הוא אינו צריך לספר ואינו חייב לספר, אף אם הבחור המחזיק עושה עוולה.
והוסיף רבנו מעניין לעניין: "אירע פעם בסמינר וולף אצל הצדיק רי"א וולף זצ"ל, שאסר לבת להעתיק במבחן, ובת אחת ביקשה מבתי שתתן לה להעתיק ממנה, והיא הסכימה, והבת המעתיקה נתפסה, וזה היה חמור מאד אצל הרב וולף.
"שלחתי לו פתקא, שהבת המעתיקה אכן עושה עוולה, אבל בתי, כיון שביקשו ממנה, זו מצוה עבורה לעזור לה, ושפיר עשתה שהסכימה, אבל כמובן שאתה המנהל תוכיח כמוטל עליך". (א.ה. ראה עוד לעיל בפרשת ויקרא לגבי ילד שעשה דבר רע בכיתה, שדעת רבנו שאין להנהלה לאלץ את הילדים היודעים לספר מי העושה, כי זה מחנך אותם להלשנה).
אמר לי רבנו: "החזו"א דיבר פעם על איזה ספר של מחבר אחד, וביטל את הספר בתנועת ביטול בידיו, ואמר לי ביקורת על סגנון הספר, בו מדפיס המחבר כל רעיון ודבר, גם אם הוא רחוק מהשכל ומשונה, וממלא בספריו מאות ואלפים קטעים כאלו בדברי תורה, ותמה: וכי כל דבר מדפיסים? אין לכך טעם וריח.
"אח"כ הזדמן לי לדבר עם אבא זצ"ל על כך, ואמרתי לו את הדברים שאמר החזו"א, ואבא הגיב: 'מדוע לך שתדבר לשון הרע?' אמרתי לו: הרי החזון איש אמר לי כך? ענה אבא ואמר: 'זה היה בחייו של האיש ההוא, והיו צריכים לדעת מי הוא, אבל עתה שהוא כבר נפטר זה דיבור בלא תועלת וממילא זה בכלל לשון הרע'".
ואמר רבנו עוד: בשעתו היה עסק וצער גדול עם חתנו של תלמיד חכם כאן מבני ברק שלא רצה לתת גט ואבא מאד הקפיד עליו, ובסוף הוא נתן גט. והנה לאחר זמן באו להתעניין אצל אבא אודותיו, ואבא אמר שהוא אברך טוב. שאלתי את אבא: הרי כל כך כעסת והקפדת עליו?! והוא ענה לי: "אז היתה מחלוקת, ובזמן מחלוקת אדם לא עם עצמו, אבל זה לא הוא (כלומר, בשעת המחלוקת הוא היה גרוע ממה שהוא באמת).
(ע"פ דברי שיח, מתוך כל משאלותיך)