כמעט 110 שנים חלפו מאז האיר מרנא החפץ חיים את העולם כולו בהשלמת חיבורו הגדול ה'משנה ברורה', בי"ט מרחשוון תרס"ז.
שנים לא רבות לאחר מכן כבר התקבל המשנה ברורה כספר ההלכה העיקרי בכל תפוצות ישראל, ולא בכדי. כפי שמדגיש מרנא החפץ חיים בהקדמה לחלק א', החיבור מושתת על מתחילתו ועד סופו על פסקיהם של כל גדולי הדורות, מימות השו"ע והרמ"א ועד ימיו של החפץ חיים זיע"א.
לנוכח קריאתו של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, להגביר חילים ללימוד ההלכה, ולעסוק בספר המשנה ברורה דבר יום ביומו, ביקשנו לשמוע מפיו של הגאון הגדול רבי יצחק רוטמן שליט"א, זקן רבני לעלוב, על מעלת לימוד ההלכה, וכה היו דבריו היוצאים מן הלב:
"אין דבר יותר חיוני מלימוד הלכה בכל יום", פתח הגר"י את דבריו, "כתוב בש"ך, שמי שעסוק במלאכתו לצורך פרנסת אנשי ביתו או בעניינים אחרים ולא זכה לעסוק כל היום בתורה, אם יש לו רק כמה שעות פנויות ביום, עליו ללמוד בשעות אלו הלכה.
"והאמת היא שלימוד ההלכה הוא ה'מוסר ספר' הכי טוב והכי חשוב. כי כשאדם לומד את ההלכה הקשורה למצווה זו או אחרת, הוא מתקרב למצווה הזאת, הוא יודע מה זה ברכה, מה זה שבת, ציצית, תפילין, קריאת התורה וכל מצווה אחרת. אין דבר שמקרב את האדם להרגש הראוי בקיום המצוות יותר מלימוד ההלכה.
"הטור מבאר שקרא לחלק זה 'אורח חיים', כי בלי זה אי אפשר להיות יהודי. איך אפשר לחיות כיהודי אם לא יודעים את ההלכה?! זה הדבר החיוני ביותר וספר המוסר הטוב ביותר".
- יש שיטענו שאולי עדיף ללמוד קודם רק את ההלכות היותר מעשיות, ורק לאחר מכן ללמוד הלכות שאינן נוגעות לכל אדם, כמו למשל הלכות קריאת התורה שאולי הן קשורות יותר לבעל קורא ולגבאי, ופחות לציבור המתפללים בבית הכנסת…
הגר"י רוטמן שליט"א: "האמת היא שאי אפשר למיין את ההלכות, ולבחור מה כן ללמוד ומה לא. הניסיון מראה שמי שלא לומד כסדר את כל ההלכות, אין לו כלום. אי אפשר לעשות מסלול שכל פעם מדלג את החלקים הפחות מעשיים. זה מפריע לסדר ופוגע באיכות הלימוד. כשלומדים הכל מתחילה ועד סוף יש יותר סיפוק, זה לימוד בר קיימא.
"ובכלל, יש מצווה של ידיעת התורה. יהודי צריך ללמוד הכל ולדעת הכל. הרי גם בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא הם לימודים שלא נוגעים למעשה לרוב האנשים, ואף אחד לא יעלה על דעתו שלא לעסוק בהם חלילה.
"וכמו שאמרנו, גם בלימוד הלכות שפחות נוגעות למעשה לאדם כזה או אחר יש תועלת עצומה, כי מי שלומד הלכות קריאת התורה, כשהוא שומע בבית הכנסת קריאת התורה הוא מרגיש קשר נפשי לעניין הזה. יש לו ווארמקייט (חמימות) מיוחדת, זה לא מצוות אנשים מלומדה אלא קיום מצווה עם הבנה ועומק, עם רגש של קרבה לעניין. על אחת כמה וכמה בהלכות כמו נטילת ידיים, ציצית וכדו', שלימוד ההלכה מאיר את קיום המצווה באור אחר ומקשר את האדם למצווה יותר מכל דבר אחר".
- את השאלה הבאה אנו מפנים לגאון רבי יצחק אייגר שליט"א, רב בית המדרש לעלוב בבני ברק:
לא פעם מביא המשנה ברורה שלוש וארבע שיטות לגבי נושא אחד, כשרק לבסוף יש הכרעה כיצד יש לנהוג למעשה. אולי באמת עדיף ללמוד את ספרי הקיצורים והליקוטים שמביאים רק הלכה פסוקה למעשה כיצד יש לנהוג בזמן הזה עם הבעיות שאנו מתמודדים איתן כיום?
הגאון רבי יצחק אייגר שליט"א: "המשנה ברורה הוא ספר עשיר מאוד, שמנחה את האדם כיצד להתנהג יום יום, ובכל הלכה מביא את המקורות והטעמים להלכה. הוא לא אומר רק מה אסור ומה מותר, אלא גם מסביר, למה אסור ולמה מותר. כל דבר בנוי על הסברים.
"האדם קונה את ההלכה כשהיא באה עם הטעם. אם לומדים רק פרטים טכניים מה מותר ומה אסור, הרבה יותר קשה לזכור. מספיק רק להסתכל קצת על האנשים מסביב, מי שיודעים הלכה, מי שיודעים מה מותר ומה אסור זה רק אנשים שבאמת לומדים משנה ברורה בצורה מסודרת, סעיף אחר סעיף, סימן אחרי סימן. אינו דומה יהודי שלומד משנה ברורה ליהודי שלא לומד משנה ברורה.
- מה עוד צריך לדעת כשניגשים ללמוד משנה ברורה?
"כשאדם ניגש ללמוד משנה ברורה או גמרא או כל דבר אחר רק כי אין לו ברירה, אפילו אם הוא עושה זאת מתוך רצון ללמוד תורה כי כך ציווה הקדוש ברוך הוא, אבל הוא לא מתעניין, לא מחפש, לא מתלהב מדברים חדשים – הוא לא יזכור כלום אחרי תקופה קצרה.
"צריך לבוא ללימוד עם חשק, עם רצון לקנות מהלימוד, ליהנות מהכרעת ההלכה, לשמוח עם כל דבר חדש שלומדים, להתענג על כל חידוש, על כל דבר מעניין, רק ככה הלימוד נקלט ונשאר לאורך זמן. מי שינסה את זה, יראה שהוא גם נהנה מהלימוד עצמו, וגם יזכור אותו לאורך זמן".
- שאלה לגאון רבי מרדכי גרין שליט"א רב בית מדרשו של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב בבית שמש:
רבים שמתחילים ללמוד משנה ברורה מתייאשים בתוך זמן קצר, כי הם מרגישים שמרוב שיטות ופסקים שהמשנה ברורה מביא, אי אפשר לצאת עם הלכה ברורה כיצד יש לנהוג. מה באמת הכלל, כיצד יודעים איך יש לנהוג?
הגר"מ גרין שליט"א: "האמת היא שהמשנה ברורה כשמו כן הוא, משנה ברורה ובהירה. ברוב רובם של המקרים אפשר לצאת ממנו עם הכרעה ברורה. מי שלא רגיל ללמוד משנה ברורה יוצא קצת מבולבל לפעמים, אבל אחרי שמתרגלים במשך תקופה, אפילו לא תקופה ארוכה מאוד, מתחילים לקבל הרבה מאוד גישמאק בלימוד הזה. צריך לדעת גם לעיין בביאור הלכה המקומות שהוא מביא הכרעות למעשה, וגם מה'שער הציון' אפשר ללמוד הרבה מאוד למי שמתרגל לעיין בכל פעם שהוא קצת מרחיב.
"ולמעשה, הפתרון הטוב ביותר הוא להשתתף בשיעור שנמסר מפי מגיד שיעור מנוסה, כך לומדים את הקו והמהלך של המשנה ברורה, וגם אם קורה פעם שלא מצליחים להגיע לשיעור יכולים להשלים לבד כי כבר מכירים את הסגנון ואת הדרך של המשנה ברורה, ומבינים שאם המשנה ברורה מסיים את הנושא וכותב "אבל בביאור הגר"א החמיר בזה", הכוונה היא שצריך להחמיר.
- השאלה היא מה קורה אם אחרי שהמשנה ברורה הכריע הלכה, אולי האחרונים פוסקים אחרת. האם מלימוד משנה ברורה לבד אפשר להסיק הלכה למעשה בלי ללמוד את ספרי האחרונים שבאו אחריו?
"הכלל בזה צריך להיות מה שמרן הרב וזאנר זכר צדיק לברכה אמר בשם החזון איש, שמאז שיצא המשנה ברורה הלכה כמותו בכל מקום וכל דבריו הם כדברים היוצאים מלשכת הגזית. מי שנוהג כמו המשנה ברורה נוהג כמו ההלכה. לא צריך חששות ופקפוקים בזה. גם אם יש מקרים שיש יש מי שחולק על המשנה ברורה, לפחות זה לא נגד ההלכה, יש לנו את המשנה ברורה שאפשר לסמוך עליו בלי שום פקפוק.
"אפשר להוסיף חומרות, על פי חסידות או על פי קבלה וכדו'. כדאי ללמוד גם 'כף החיים' שבאמת מוסיף הרבה מאוד גישמאק, אבל אי אפשר לדלג על המשנה ברורה. אי אפשר לחיות כיהודי בלי קביעות בלימוד המשנה ברורה בכל יום".
- שאלה לגאון רבי פישל בידרמן, רב בית המדרש דחסידי לעלוב באלעד:
כשלומדים משנה ברורה, יוצאים כל יום עם עשרות הלכות חדשות, פסקים ופרטי דינים, צריך לזכור הרבה מאוד פרטים. מה באמת עושים כדי לשמר את הלימוד הזה לאורך זמן, כדי שבאמת נדע להתנהג כהלכה?
"יש הרבה מאוד טכניקות ורעיונות לשיפור הזיכרון, כל אחד מסתייע בפתרון אחר, כל אחד לפי נטיית לבו וסגנון החשיבה שלו. אבל יש לנו שתי דרכים שקיבלנו מחז"ל, אחת היא "יגעת ומצאת", מתאמצים עוד ועוד ורק כך מצליחים. הדרך הנוספת היא להתפלל למי שהחכמה שלו, שיעזור לנו וייתן לנו כח ויכולת לזכור את הכל.
- זה נכון לא רק לגבי הלכה, אלא לגבי כל לימוד אחר…
"אכן כן, והאמת היא שדווקא 'אורח חיים' זה החלק שהכי קל לזכור כי זה לימוד שמתרגמים אותו לשפת המעשה, ומתרגלים אותו כל יום. מה שצריך להקפיד זה שכל דבר שלומדים, לצאת עם ידיעה ברורה מה מותר ומה אסור, וליישם את זה בפועל. מי שלומד למשל הלכות נטילת ידיים, ומתחיל להקפיד כשהוא נוטל את ידיו להתנהג בהתאם למה שלמד, גם אם בעוד שנה או שנתיים הוא ישכח את ההלכה, הוא ימשיך לקיים אותה בפועל, כי הוא כבר הרגיל את עצמו ליטול ידיים כהלכה.
"אני גם רוצה להוסיף על מה שאמר הגר"י רוטמן שליט"א, לגבי לימוד הלכות שלכאורה נראות כפחות מעשיות לרוב בני האדם. ידוע שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, זה נכון גם לגבי ההלכה. יש הלכות רבות שכתובות במקום שהוא לא המקום הטבעי שלהן, כמו למשל הלכה בנטילת ידיים שכתובה בהלכות פסח, לגבי מי שנוגע בספר תורה באמצע סעודה, שצריך ליטול שוב את ידיו בלא ברכה, ועוד הלכות רבות אחרות שנמצאות במקומות אחרים ורק מי שלומד את הכל מגיע אליהן.
"ובאמת צריך לשבח בכל פה את היוזמה הנפלאה הזאת, שכל תכליתה היא להרבות לימוד ההלכה. אין ספק שקהילה שכל חבריה, או לפחות אחוז נכבד מהם, עוסקים במשנה ברורה בכל יום זוכה לברכה כפולה ומכופלת, כל השיח משתנה, לימוד ההלכה הופך לחלק מחיי הקהילה, כולם מסביב יודעים הלכה מבינים למה עושים הגבהה לפני קריאת התורה או אחרי, יודעים מתי צריך לכסות את הספר תורה ומתי לא, הרי המצב האידאלי הוא שכולם יודעים את המשנה ברורה, ואם אנחנו לא יכולים להגיע לשם בתוך יום או יומיים, לפחות נתחיל לשאוף ולחתור לשם. לא עליך המלאכה לגמור, אנחנו צריכים להתחיל ולהתקדם, להשקיע את כל הכוחות בזה, ובעזרת ה' נזכה שבמהרה יתקיים בנו "ומלאה הארץ דעה את ה'".