פסחים מ
אימתי נחשב שהפסח עבר על הצד הטוב ביותר?
ובלבד שיאכל כזית מצה
הגאון רבי אביגדור הלוי נבנצל סיפר שפעם הוא מסר שיעור בבית הכנסת, ואמר שבליל הסדר צריך לאכול כזית מצה בכדי אכילת פרס. שאל אותי יהודי אחד: 'מה יהיה אם יאכל בערך כזית בכדי אכילת פרס?', אמרתי לו: 'שישב בערך בגן עדן'…
"בשיחה שנתתי לצעירים אמרתי, שאדם שאוכל בערך כזית בכדי אכילת פרס, הוא כאדם שרוצה להתקשר לחברו, שמספר הטלפון שלו הוא אחת-שתיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע, והוא מחייג אחת-שתיים- שלוש-ארבע- חמש- שש- שמונה. מקרה זה עוד טוב יותר, שכן הוא לא עשה בערך, אלא הוסיף יחידה אחת, ובכלל מאתיים מנה, ובכל זאת קשר הוא לא יקבל, כי צריך לחייג בדיוק לפי מה שחברת 'בזק' קבעה ולא אחרת… בערך לא יעזור, כך גם בתורה 'בערך' הרי הוא חסר ערך…"
"העולם רגילים לומר לאחר הפסח, דברים כדוגמת 'הפסח עבר ב"ה על הצד היותר טוב'. משל למה הדבר דומה, לאדם שהפליג באנייה, והיה אמור לרדת ממנה טרם חג הפסח. אך דא עקא, שעקב תקלה בגלי הים, נותר שם למשך כל ימי הפסח, אבל שלח איגרת לדורשי שלומו, כי ב"ה למרות כל זאת, חגג את הפסח על הצד היותר טוב.
"לאחר מכן, כשפגשוהו ושאלוהו מהיכן היו לו מצות, השיב כי לא היו לו כלל מצות מאחר והיה באנייה. וכך שואלים אותו על מרור, ד' כוסות והגדה, ומתברר שלא היה בידו מאומה. הלא לבטח יהפוך אדם כזה ללעג ולקלס: הלזאת 'פסח' ייקרא?! וכי אפשר לומר שחגג את הפסח על הצד היותר טוב, בעוד שלא היו בידו מצה, מרור, יין ואפילו הגדה של פסח?!
"אמנם לדאבון לב, כן הוא המצב בדיוק גם אצלנו, איך אפשר לומר כי הפסח עבר ברוממות ובשלמות, בעוד שמפני חטאינו אין אנו יכולים להקריב קרבן פסח וחגיגה, עולת ראיה ושלמי שמחה, תמידין ומוספין. יש לנו איזה 'זכר' למקדש כהלל… הלזה 'פסח' ייקרא?!".
והוסיף הגר"א נבנצל, שבזה ביאר מרן הגרש"ז זצוק"ל טעם 'תענית בכורות' בערב פסח, שהוא לכאורה תמוה, מאחר שהיו צריכים לשמוח על הצלתם ממכת בכורות, אלא ביאור הדבר הינו, כי כשעלו לירושלים וראו את הכהנים מתהלכים עד ארכובתיהן בדם, זה היום שבו הצטערו ביותר על כך שהפסידו את העבודה בבית המקדש, ולא היו מסוגלים לאכול, ולכך נקבעה לדורות תענית בכורות. ונראה להוסיף שמחמת כך אומרים 'שפוך חמתך', כי אחרי כל הסדר מבארים שהיינו רוצים לעשות הפסח, ורק "מפני היד שנשתלחה במקדשך" אין אנו זוכים לכך, ומבקשים שישפוך חמתו עליהם.
(מתוך יתד לפסח תשע"ח)