'בין השמשות'
* רוב איסורי שבת דרבנן, מותרים בזמן 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה, לצורך מצוה, או ב'שעת דחק גדול'; ויש שמתירים בכל מצב המוגדר כ'צורך גדול'.
* בין השמשות של מוצאי שבת – נחלקו הפוסקים אם דינו כבין השמשות של כניסת השבת; ולמעשה, אף לשיטת המתירים יש להחמיר, מכמה טעמים.
* האיסורים דרבנן מטעם 'ממצוא חפצך', 'ודבר דבר', ו'עובדין דחול' – נחלקו הפוסקים אם דינם כשאר איסורים דרבנן, או שהם מותרים בבין השמשות אף שלא לצורך מצוה, ושלא בשעת הדחק.
חינוך קטן למצוות
* קטן שהגיע לגיל חינוך (ראה להלן), חייב אביו לחנכו לקיום מצוות 'עשה', ולמונעו מלעבור על איסורי 'לא תעשה', בין דאורייתא, ובין דרבנן.
* גיל החינוך למצוות 'עשה', הוא בכל קטן לפי הבנתו וידיעתו, ובכל מצוה כפי ענינהּ. ולדוגמה – היודע להתעטף בציצית כהלכתה, חובה לחנכו במצוַת ציצית.
* משעה שקטן נעשה 'בר הבנה', דהיינו, שהוא מציית להוראה שלא לעשות מעשה פלוני, או שלא לדבר דיבור פלוני; חייב אביו לחנכו במצוות 'לא תעשה', ולמונעו מעבירה.
גרימת עבירה לקטן ומניעתה ממנו
* משלושה מקומות בתורה דרשו חכמינו ז"ל שאסור לגרום לקטן לעבור על איסור, וכגון: להאכילו מאכל אסור, לצוות עליו לעשות מעשה אסור, או להטעותו שהמעשה האסור מותר. ומדרבנן אסור אף לגרום לקטן לעבור על איסור דרבנן. ונחלקו הפוסקים אם מותר לגרום לקטן לעבור על איסור דרבנן לצורכו של הקטן.
* לדעת השולחן ערוך, הרואה קטן שאינו בנו כשהוא עובר עבירה – אפילו דאורייתא, ואף בקטן שהגיע לחינוך – אינו מצוּוה למונעו מכך. ויש חולקים. ולהלכה, באיסור דאורייתא יש להחמיר.
פרטים שונים במלאכות עשיית הבגד
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הטוֹוֶה', שפירושהּ – יצירת חוט מחומר גולמי. והאיסור הוא הן בטווייה באמצעות כלי, והן בטווייה בידים.
* קליעת שיער תלוש, כגון שיער של פאה נכרית – אסורה בשבת מדאורייתא, כ'תולדה' של מלאכת 'האורג'; ואף קליעה דקיקה של שתי שערות, אסורה.
* תלישת חוטים מבד, וכל שכן הפרדת כל הבד לחוטים – אסורה משום מלאכת 'הפוצע'. וכן התרת קליעה של שיער תלוש (ראה לעיל) – אסורה משום מלאכת הפוצע.
* הנמצא במקום המנותק מתקשורת, והתבלבל בספירת ימי השבוע, ואינו יודע מתי יום השבת, ואין לו אפשרות לברר זאת – אסור בעשיית מלאכה דאורייתא בכל הימים. ותיקנו חכמים שימנה שבעה ימים החל מהיום שבו גילה כי התבלבל, ויקדש את היום השביעי, בעשיית קידוש בכניסתו, והבדלה בצאתו, ובתפילות של שבת, כולל מוסף; כדי שלא תשתכח ממנו השבת. מאידך, חובה עליו להניח תפילין בכל הימים, ואף ביום שמקדש ומבדיל בו, אך לא יניחֵן בשעה שמתפלל את תפילת השבת, כיון שהנחתן ותפילת השבת סותרות זו לזו.