איך שהזקן עלה לאוטובוס עלו איתו כל הסטיגמות שאנחנו פרזיטים

סלוטייפ רב שימושי

מספר טלפון על רב קו

כתבתי על הרב קו בלורד ארטליין את מספר הטלפון שלנו, ומעל הדבקתי רצועת דבק סלוטייפ. ככה זה לא נמחק.

לא מובן למה לא עושים את זה רשמי, שאחרי השם הפרטי והמשפחה יודפס גם טלפון, אבל עד שמישהו ידאג לכך, זה פתרון מעולה. חוץ מזה שזו עצה שלא יאבד. לי זה מחזיק ככה כבר 7 שנים בערך ולא נאבד…

ואגב, על אותו עיקרון, אני משתמשת בדבק סלוטייפ לעוד דברים, למשל:

מתקן הכביסה שלנו היה מוריד צבע על הקיר, כל פעם שבא במגע איתו, והקירות בחדר נהיו עם פס אפרפר בגובה המתקן ובאיזור האחסון שלו. ליפפתי דבק מסביב למסגרת של המתקן, ומאז זה בסדר.

עוד שימוש:

מטקה להריגת יתושים (שהיא דבר נהדר בפני עצמו), היתה צובעת לנו את התקרה והקירות בפסים שחורים, כזכר אחרון ליתוש שמת… כי אי אפשר גם לכוון אל היתוש וגם לשמור שלא להתקרב לקיר… הדבקתי על כל השוליים של החלק העגול רצועה ארוכה של דבק סלוטייפ ובזה הסתיים העניין.

ב. ברון – ירושים

***

אני תופס עליכם טרמפ עם שימוש נוסף:

אמר לי השבוע מישהו:

חשוב מאד שבכל ארון ספרים בביהמ"ד, תהיה פינה קבועה עם סליל סלוטייפ רחב.

כי מה קורה? אדם מוציא ספר מתוך טור צפוף. הוא תופס עם אצבעו בחלק העליון ו… אופס. הכריכה נקרעת. השני ימשיך לקרוע והשלישי עוד ובתוך זמן קצר הלך הספר. ולעתים הוא חלק מסט, אז כל הסט נפגע.

אם היה סלוטייפ בסמוך, כל אחד היה מתקן מיד את מה שהזיק ובכך מנענו הרס ספרים מתמשך.

(פטנט רשום יתד נאמן)

"דבר והיפוכו" בנסיעה אחת

[למרות] "ההסתה" האנטי חרדית-יהודית שליברמן מחולל, עם כל זאת יש "שפיות" – ו"אין שפיות", דבר והיפוכו באותה סיטואציה: בנוסעי באוטובוס חרדי בעיר חילונית מובהקת, "מוצאי שבת" זה זמן שהאוטובוס "מתפקע" (וזה נושא אחר) ובכל זאת הנהג שאינו שומר מצוות נוהג בסבלנות רבה, החמאתי לו על סבלנותו הרבה, וזה לשון תגובתו: "תדע לך, שהאנשים פה באוטובוס [החרדיים] שווים יותר מכל שוכני העיר פה…"

הודיתי לו על הכנות, שבעת הזאת מאד נדירה.. והנה לנו ההיפוך: בתחנה לאחר מכן עלה אדם מבוגר, למרות שהאוטובוס היה "מפוצץ גם בעמידה" הנהג הנדיב עצר בתחנה – והזקן עלה, לא לבד… איך שעלה, עלו איתו גם כל "הסטיגמות" שהוא קרא-ושמע בכל העת האחרונה והוא לא התבייש להרצות לנו זאת בלי שנבקש… בחינם… כי אנחנו – הפרזיטים – "ממלאים" לו את האוטובוס – ולא נותנים לו לעבור… הנהג ואנחנו התביישנו…

ד.ל.

לאנשים שאכפת להם!

לצערנו, ילדינו אוכלים בכל עת מצוא ממתקים, חטיפים ומשקאות, המזיקים קשות לבריאות. החל מהשמנת יתר, קשיי קשב, תולעי מעיים, בעיות שיניים, וכלה ל"ע בסוכרת ובעיות כליות.

נראה כי אין בידינו לעשות מאומה בענין. אך לא כך! אם כל יחיד ישפיע ויזיז מעט – נוכל בכח הרבים לשנות את המצב, או לפחות לשפרו. להלן כמה הצעות:

• נשים לב מה אנחנו מחלקים לילדינו וחבריהם במסיבות וכדו'. נעדיף ממתקים שאינם מכילים צבעי מאכל, חומרים שאינם בריאים או עודף סוכר. כמו: בייגלאך, חטיפים בטעם טבעי ושוקולד.
• נוכל להמיר מספר ממתקים בבלון או חבילת מדבקות. שימו לב כי לפעמים כמות הממתקים יחסית לגופו של ילד, הרי היא כארוחה שלמה!
• נפנה למפעלים באמצעות שירות הצרכנים המופיע על האריזות, שישפרו את איכות הממתקים ויפסיקו את השימוש בחומרים מזיקים!

כן! לכל אחד יש כח! אם תבוא דרישה מן הציבור – אולי הם יתחילו לחוס על בריאות הילדים וכלל הציבור.

מקווים להצטרפותכם למען השינוי

• ופ. 'מאור חיים', צפת

מערת המכפלה

כידוע העיר ביתר עילית נמצאת קרוב למערת המכפלה – חברון [מרחק נסיעה של 35 דקות] ואף כל הקוים היוצאים מירושלים עוברים דרך צומת 'אל חדר' הנמצא במרחק נסיעה של 3 דקות מביתר עילית. אך למרבה הפלא, אין כל קו שיוצא מביתר עילית ועוצר במערת המכפלה [יש קו 410 מגבעה ב' בביתר עילית לכפר עציון שניתן להאריך אותו עד למערת המכפלה – תוספת 25 דקות נסיעה] וכל מי שרוצה להגיע מביתר עילית למערת המכפלה צריך לנסוע לירושלים [מרחק נסיעה של 20 דקות] ומשם לקחת קו למערת המכפלה.

על כן דיברנו עם אחד מבכירי משרד התחבורה והוא אמר שנשלח לו את רשימת מבקשי התחבורה הציבורית מביתר עילית למערת המכפלה מתבקש לרשום את שמו ומספר הזהות וכתובת ולהירשם במספר: 074-796-25-69 או לשלוח בפקס למספר: 079-526-529-4

לוי י. ביתר עילית

(המודיע מכתבים למערכת)