השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע צריך לעשות שיתופי מבואות? • מה ההבדל בין שיתופי מבואות לעירובי חצרות? • איזה דבר יכול למנוע שיתוף של כמה מבואות יחד? ומה הדין כאשר חלק מבני המבוי רוצים להשתתף באופן נפרד? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ו סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חז"ל אסרו להוציא כלים מהחצרות שבמבוי אל המבוי עצמו, מפני שהחצרות הם רשויות פרטיות יותר, והמבוי הוא רשות יותר כללית, וחששו חז"ל, שאם יהיה מותר להוציא חפצים מהחצרות אל המבוי בשבת, יבואו בסופו של דבר להוציא גם חפצים מרשות לרשות, וכשם שחז"ל גזרו ואמרו, שאסור להוציא חפצים מהבתים לחצר אא"כ עשו עירובי חצרות, משום שהבית הוא רשות פרטית, והחצר היא רשות כללית שמשותפת לכמה דיירים, וזה מפני הגזירה שמא יבואו להוציא מרשות לרשות, כך גזרו ואמרו, שאסור להוציא חפצים מהחצרות למבוי, שמא יבואו להוציא מרשות לרשות, אא"כ עשו שיתופי מבואות, דהיינו, שגובים דבר מאכל מכל בני המבוי, ועי"ז מתאחדים כולם להיות רשות אחת, ואין חילוקי רשויות ביניהם, וכמו עירובי חצרות.
ישנם שני הבדלים בין שיתופי מבואות לבין עירובי חצרות, הבדל ראשון הוא, שעירובי חצרות נעשים דווקא בפת, ואילו שיתופי מבואות אפשר גם במאכל אחר, וטעם החילוק בזה מבאר המ"ב, כיוון שעירובי חצרות עניינם לערב את דיורי החצר, וכאשר אנחנו רוצים לערב את כל דיורי החצר, צריך למצוא משהו שמתאים לדירה, ודירתו של אדם נמשכת אחרי פיתו, וההבדל השני הוא, עירובי חצרות לאחר שגבו את הפת, צריך להניח אותו בבית שבחצר, אבל שיתופי מבואות, אפשר להניח באוויר שבחצר, וטעם החילוק הוא כנ"ל, שעירובי חצרות עניינם לאחד את הדיורים שבחצר, לכן צריך להניח אותם בבית דירה, אבל שיתופי מבואות, אין עניינם לאחד את הדיורים, שהרי לא דרים בה, אלא עניינם לאחד את כל החצרות, לכן אפשר להניח בחצר, ולכן אפשר גם ליתנו באוויר החצר, או בבית שאין בו ד' על ד', ועכ"פ צריך שיהיה במקום המשתמר, ולכן לא שמים את השיתופי מבואות באוויר המבוי, כי שם זה לא משתמר, אלא יתן אותו באוויר החצר שהוא מקום המשתמר.
באופן עקרוני, אפשר לעשות שיתופי מבואות גם לבני כמה מבואות, אבל צריך שלא יהיה בין המבואות מקום שהוא אסור בטלטול, כי אם יש מקום שאסור בטלטול, המבואות לא יכולות להתחבר יחד, כי יש מקום שמפריד ביניהם, והרי העניין של השיתופי מבואות הוא, שכל מבוי ומבוי יכול ליטול את דבר המאכל שבו כולם מתערבים, וכאשר יש מקום שאסור לטלטל, נמצא א"כ, שבני המבואות לא יכולים ליטול את המאכל לעצמם, וממילא לא מועילים השיתופי מבואות בכזה אופן.
צ"ב מה שמוסיף השו"ע 'שדלתות כל אחד מהמקומות נעולים בלילה, והשמש גובה קמח מכולם ואינו מועיל להם להשתתף', מה העניין של הדלתות הנעולות, והרי השו"ע הסביר, מכיוון שיש מקום שאסור בטלטול שמפסיק ביניהם, המבואות לא יכולות להשתתף יחד, ולמה צריך את התוספת שזה נעול בלילה וכו'? ומציע המ"ב שני אפשרויות, אפשרות ראשונה, שזה לאו דווקא, וגם אם הדלתות שביניהם פתוחות, המבואות אינם יכולים להשתתף יחד, כי ביניהם יש מקום שהוא אסור בטלטול, והם לא יכולים להביא את מאכל השיתוף אליהם, אפשרות שנייה, שזה בדווקא, דהיינו, מדובר באופן שהמבואות רחוקים אחד מהשני, ואין ביניהם מקום האסור בטלטול שמפסיק ביניהם, אלא שיש ביניהם דלתות שמפסיקות ביניהם, וכיוון שהם נעולות בלילה, ומכיוון שהמבואות רחוקות אחת מהשנייה, לא יכולים לערב ביניהם ולהשתתף יחד, וזה כוונת השו"ע.
בני מבוי שחלקם רוצים להשתתף באופן נפרד, לא יכולים להשתתף יחד אא"כ הם הפרידו בינם לבין בני המבוי האחרים בשני פסים ובצורת הפתח, ואם לא הפרידו ביניהם, בני המבוי האחר שלא עירבו איתם, אוסרים עליהם, כי דריסת רגליהם של האחרים עליהם, ואומר הרמ"א, זה הכל במבוי אחד, אבל בכמה מבואות שבעיר אחת, אע"פ שהם בעיר אחת ומוקפים חומה, הם לא נחשבים כבני מבוי אחד שאינם יכולים להיחלק ולהשתתף לבדם, אלא מבוי אחד יכול להשתתף לבדו בלי המבואות האחרים, וטעם הדבר הוא, כיוון שבני המבוי האחר, אין דריסת רגלם על המבוי הזה.