איך מייצרים וודקה, ואלו בעיות כשרות עלולות להיות בוודקה ללא הכשר

תהליך ייצור הוודקה
חששות כשרות: לפני שנה לקראת ימי הפורים תש"פ, הופיעו שני מאמרים בגיליונות 'עומק הפשט' (מספר 256-257) העוסקים בנושא 'כשרות משקאות חריפים' החל ממציאות תהליך הייצור וכלה בחששות הכשרות השונות, בדגש על משקה ויסקי, שיחסית לשאר משקאות יותר מסובך לפקח על כשרותו, מחמת אופן הייצור המתפרס על פני שנים ארוכות.

בגיליון שלפנינו (מספר 299) נעסוק בעזרת השם יתברך, האם ומדוע צריך הכשר למשקה וודקה, מהטעמים הבאים: אלכוהול שמיוצר מיין, בישול נכרי, עשוי מחלב, עירוב טעמים נוספים, ועוד. בגיליון שאחריו )מספר 300( נעסוק בעז"ה בנושא האם יש חשש בוודקה מצד איסור 'חדש'.

מקורות: מנחת יצחק (חלק ז סימן נט), ובהם נהגה (ז עמוד תקא), מאמר מאת הגייר מרדכי הסופר שליט"א) אור ישראל מונסי חלק מט עמוד יד (הכשרות למעשה (עמוד תעח) שלחן מלכים (חלק ב עמוד א' רלח). תודה מיוחדת להג"ר יהודה שרשבסקי שליט"א על הסיוע בבירור המציאות וההלכה.

רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות
ללא התייחסות לחשש איסור חדש (ויבואר אי"ה בגיליון הבא)
וודקה – absolute ללא תוספת טעם – רק טהור מאושר
וודקה – finlandia ללא תוספת טעם – רק טהור מאושר
וודקה – Smirnoff – ארה"ב ללא תוספת טעם – רק טהור Smirnoff produced in usa
וודקה – Smirnoff – רוסיה ללא תוספת טעם – רק טהור Smirnoff produced in russha
Vodka stolichnaya מאושר

1. כשרות ופיקוח
מאושר: יש שמתירים לעצמם לשתות הרבה סוגי משקאות חריפים, בהסתמכם על הפתגם הרווח 'משקאות חריפים לא צריכים חותמת כשרות' (ודאי שגם לדעתם סוגי משקאות מסוימים מאז ומעולם היו אסורים בשתיה, אבל הסוגים שידעו שהם בסדר נשארו עד היום ללא שינוי), וצריך לדעת האם הכלל נכון או לא.

ובכן התשובה היא, שהכלל הזה אינו מדויק, כיון שהמציאות כיום שונה מבעבר ולא שייך בנושא הזה 'מסורת' שלא צריך הכשר. משל למה הדבר דומה, לאדם שהיה גר בחו"ל ולא הפריש רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות ללא התייחסות לחשש איסור חדש (ויבואר אי"ה בגיליון הבא) תרומות ומעשרות, והגיע לארץ ואמר 'יש לי מסורת מכמה דורות שלא מפרישים תרומות ומעשרות', ותושבי ארץ ישראל גיחכו עליו ואמרו 'זיל קרי בי רב הוא', הני מילי בחוץ לארץ, אבל בארץ ישראל ודאי שצריך להפריש תרומות ומעשרות.

בעבר: מומחי כשרות מסבירים; אלכוהול ניתן להפיק מהמון חומרים טבעיים ולא רק מענבים, בעבר הרחוק, ייצרני הוודקה היו מקפידים לייצר את המשקאות בדיוק לפי המסורת, מדינה ומדינה ככתבה, וכל חבל ארץ שמר באדיקות על המתכון המיוחד והמסורת המדויקת בסוג המשקה ואופן הייצור שלו, כגון ברוסיה מתפוחי אדמה, ובמדינות אחרות מתירס ודגן, כך מאות שנים לא השתנו הרכיבים ואופן ייצור המשקה. ומכאן מקור המנהג שהיה נהוג במחוזות מסוימים להתיר שתיית וודקה ללא הכשר, כי ידעו בדיוק מה הרכיבים ואופן הייצור שנשאר כמות שהוא מדורי דורות.

בעבר היו יודעים, שכל משקה המיוצר באחת מהמדינות הצפוניות מהולנד וצפונה, על פי רוב אינו מיוצר מיין ואין בו חששות יין נסך (ורק בפסח יש חשש חמץ כיון שישנם המייצרים את האלכוהל מדגן) משום שבאזורים אלו מזג האויר קריר, ולא מתאים לגידול גפנים, וממילא היין שם עולה יקר, ואין סיבה לחשוש שהיצרן יקח אלכוהול מהיין היקר ויכניס בוודקה הזולה. אבל מגבול הולנד והלאה לצד דרום, כמו צרפת ספרד ואיטליה, שמזג האויר בצד הדרומי של כדור הארץ יותר חם, ונוח מאוד לגידול גפנים שצריכים חום, והיין בזול, קיים חשש סביר שהיצרן עירב רכיבי גפן בוודקה, ויש חשש יין נסך, [כך גם לגבי חביות הייצור, אולי השתמשו בהם בתהליך ייצור היין].

כיום: לעומת זאת כיום בעידן החדש, כל העולם נהפך לכפר גלובלי קטן, הסחר העולמי הבינלאומי הוא בהיקפי ענק, קל מאוד לשנע סחורות ממדינה למדינה, מיצרן אחד בכפר נידח לעשרות מפעלים בעולם, ולכן מדינה שיש לה עודף ייצור של 'אלכוהול ניטרלי' (מזוקק), מוכרת את העודפים למדינות אחרות, ומצב זה גורם לחששות כשרות חמורות. שכן ייצרני הוודקה מוותרים על מתכון התוצרת העצמית כפי שהיה עד היום, לטובת הכדאיות הכלכלית בקניית חומרים מכל הבא ליד ממפעלים אחרים, וכל הממעט במחיר ידו על העליונה. גם אי אפשר לסמוך על מה שכתוב בתוית המודבקת על הבקבוק, כי היצרן אינו מחויב לציין על הבקבוק אחוזי תערובת מועטים.

וודקה בטעמים: ישנם סוגי וודקה שמערבים בהם חומרי טעם, כגון פלפל אדום, וניל, שוקולד, קינמון ורכזי פירות. 'בוודקה בטעמים' וודאי לא שייך את הכלל שמשקאות חריפים לא צריכים הכשר, כמו כל מוצר מזון המכיל תמציות שצריך הכשר, וכל מה שהסתמכו בעבר היה רק בוודקה נקיה, ללא תוספות וללא חומרי טעם, בהם ניתן לומר שבדרך כלל לא משנים את מסורת ייצור הוודקה. רכז פירות עלול להכיל רכז ענבים, או תערובת של טעם יין, שהוא בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'.

ישנה בעיה נוספת במשקאות חריפים. שכידוע יש בסוגי הוודקה מותגים מסוימים, שבמדינות מסוימות זה כשר, אבל במדינות אחרות זה אסור לחלוטין, משום שאופן הייצור משתנה בהם. ולמשל המותג הנקרא 'וודקה פמירנהוף' מיוצרת בכמה מדינות, ובכל אחד מהם אופן הייצור הוא שונה. ולעיתים, המציאות עלולה להשתנות לפי שנת הייצור.

ולכן כיום חובה לוודא ולבדוק עם מומחי כשרות דינו של כל מוצר לחוד, כלומר, בדרך כלל "הכשר" מתקבל אצלנו בתור "השגחה", שיש משגיח במקום ועוקב אחרי הייצור. אבל במשקאות חריפים, לא מדובר על "השגחה", מדובר על "אישור כשרות", והכוונה שגוף כשרות מוכר, יבדוק את כל תהליך ייצור המשקה, ויאשר שהמשקה כשר. והסיבה שלא חייבים השגחה צמודה, כאשר יודעים על בית חרושת שהם מקפידים לייצר את המשקאות החריפים באותה צורה לארך ימים ושנים. וכאשר ביררו את הרכיבים, לא חייבים השגחה צמודה. מצו׳׳ב רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות. ומכל מקום, המדקדקים אינם שותים רק אם מופיע על הבקבוק חותמת כשרות מהודרת.

2. איך מייצרים וודקה?
תסיסת וזיקוק אלכוהול: בכדי להבין את השקלא וטריא, חשוב להקדים בקצרה את תהליך הייצור. אפשר לייצר משקה אלכוהול מכל חומר שיש בו סוכר, כאשר השמרים מתסיסים את הסוכר, והופכים את הסוכר לאלכוהול (בתסיסה כהלית; מולקולה אחת של סוכר, הופכת לשתי מולקולות אתנול, ושתי מולקולות פחמן דו-חמצני), כאשר האלכוהול מגיע לרמת ריכוז של 4% עד 12% השמרים כבר אינם פעילים, ולכן אין אפשרות לייצר אלכוהול בריכוז גבוה יותר.

לאחר גמר פעולת ההתססה מזקקים את הנוזל שנוצר, מטרת הזיקוק להעלות את ריכוז האלכוהול במשקה המותסס. פעולת הזיקוק נעשית על ידי חימום הנוזל, וכך נוצרת הפרדה של האלכוהול הנקי משאר הנוזל שנוצר בהתססה. טמפרטורת האידוי של האלכוהול נמוכה ועומדת על כ- 78.3 מעלות צלזיוס, לעומת טמפרטורת המים שמתאדה רק ב- 100 מעלות צלזיוס.

משקה הוודקה עובר זיקוק עד לריכוז של 95% אלכוהול, לאחר הזיקוק מוהלים את האלכוהול במים, ומשווק לצרכנים בריכוז של כ-40% אלכוהול, והשאר מים. ייצור הוודקה בדרך כלל מעמילן המתפרק בתהליך חימום. מקורות העמילן השכיחים תירס, דורום, חיטה, ושיפון. וכן מצוי ייצור מתפוחי אדמה, סויה, אורז. במפעלי ייצור מסוימים, מפיקים וודקה מסוכר שאינו מופק מעמילן, אלא סוכר הקנה או סוכר ענבים.

3. תערובת יין בוודקה
חשש תערובת: בתהליך ייצור הוודקה, קיים חשש משום איסור 'סתם יינם', משלשה סיבות; א. סוכר ענבים – חלק מסוגי הוודקה מיוצרים מסוכר ענבים, והמשקה נחשב כיין, ויש עליו איסור של 'סתם יינם'.

‏ב. זיקוק יין – מובא בקובץ ובהם נהגה )קובץ ז עמוד תקא( מאמר מאת הג׳יר צבי אריאלי שליט׳יא, בשנים האחרונות, במדינות רבות באירופה כמו צרפת איטליה וספרד, קיים עודפים של יין, ובכדי למנוע הצפת השוק וירידת מחירים, מזקקים את עודפי היין ומשתמשים באלכוהול לייצור וודקה וכדומה. ומעיד שראה מפעלים באיטליה שזיקקו את עודפי היין, ושלחו את האלכוהול המופק לרוסיה לייצור וודקה, וגם בצרפת מזקקים מידי שנה עשרות מיליוני ליטרים של יין לצורך תעשיית האלכוהול. יש מומחי כשרות שטוענים, שמדובר בחשש רחוק, כי לא מצוי השימוש באלכוהול המיוצר מיין לשאר משקאות.

‏ג. מכונות הזיקוק – ישנם מפעלים שמייצרים באותם מכונות זיקוק )מזקקות( גם ברנדי )שיש בו גם יין(, וגם וודקה, ויש במזקקות בליעות של סתם יינם.

דין סתם יינם: מבואר בשו׳יע (יו׳׳ד סימן קכג סעיף א) סתם יינם של עובדי כוכבים, אסור בשתיה ובהנאה, ובזמננו שאין שכיח שהאומות מנסכים לעבודה זרה נחלקו אם נאסר גם בהנאה וסחורה או רק בשתיה. עוד מבואר בשו׳יע (יו״ד סימן קלז סעיף א), והוזכר דרך אגב במשנ"ב (סימן תמב ס״ק כה) שביין אין את ההיתר שאם עבר מעת לעת מאז שהוא נבלע בכלי הוא נותן טעם לפגם, אלא נאסר עד י״ב חודש, כיון שטעם היין לא נפגם.

וכתב הריב׳יש (סימן רנה), לגבי משקה אייגוא"ה ארדינט״י (הכוונה למשקה אלכוהולי מזיקוק יין כמו קוניאק ערק וכו') המיוצר מ'סתם יינם' של גוים אסור, כיון שהאיסור של 'סתם יינם' נאמר גם כשהשתנה לצורה אחרת במראיתו וטעמו. ואין להתיר משום שאינו עצמות היין, אלא זיעה שאין בה ממש, כמבואר במשנה (מכשירין פרק ב משנה א) זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה וכו', כי שם מדובר רק בזיעה היוצאת מחמת הלחות שלא על ידי חום, אבל זיעה היוצאת מן המשקין החמין, הרי הוא כמשקין עצמן. דברי הריב"ש נפסקו להלכה בשו״ע (יו׳׳ד סימן קכג סעיף כד) לאסור בהנאה 'אגוא״ה ארדיינט״י' של גוים, וביאר הרמ"א שהוא יין שרף המיוצר מיין נסך, ולמרות שהוא רק זיעה מהיין, דינו כאיסור עצמו.

על פי דברי הריב"ש, מבואר בבן איש חי (שנה שניה פרשת בלק אות ה), ובשו״ת הרדב״ז (חלק ד סימן רצט), לגבי שכר המיוצר מיין, שנקרא 'בראנדי' הנעשה על ידי גוי, אסור לשתותו, מכיון שבתחילה היה יין גמור אצל הגוי, וכבר נאסר בעודו יין, ואינו ניתר בשינוי טעמו שנעשה שכר בבישול הנוסף.

4. חששות נוספים
וודקה המיוצרת מחלב: במדינות מסוימות כמו אירלנד וניו זילנד, האלכוהול מופק ממי גבינה (חלב שלא התגבן בתהליך ייצור הגבינה), כיון שהם מכילים סוכר החלב (לקטוז), בתהליך התססה הסוכר הופך לאלכוהול, והזיקוק מעלה את ריכוז האלכוהול ומתאים גם לוודקה.

במשקה העשוי ממי חלב קיים שתי חששות איסור, איסור לאכול מאכל חלבי עם בשר או אפילו בפני עצמו משום הרגל עבירה, ואיסור נוסף משום חליבת עכו״ם כשאין ישראל רואהו. והיינו באופן שהוא ודאי מחלב, ובמשקה וודקה רגיל, קיים חשש מסוים שנעשה ממי חלב, ויש לדון האם שייך כאן הכללים הרגילים של דיני ספקות, הלך אחר הרוב, כל דפריש מרובא פריש, כל קבוע כמחצה על מחצה.
עיסה בחלב: לדעת המנחת יצחק (חלק ז סימן נט) פשוט שאסור לשתות עם בשר, אלכוהול שעשוי מחלב ואסור מדאורייתא, ואם עשוי רק ממי חלב אסור רק מדרבנן כיון שמי גבינה עם בשר אסור מדרבנן, ומוכיח כן מדברי השו׳׳ע (יו״ד סימן צב סעיף ח). ומוסיף עוד שאסור לעשות יי"ש מחלב שדינו כחלב, כמבואר בגמ' (פסחים דף ל.), ונפסק בשו״ע (יו״ד סימן צז סעיף א), אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאכלה עם הבשר, ואם לש, כל הפת אסורה אפילו לאכלה לבדה, וגם במי חלב אסור לכתחילה ללוש בו.

ובשו׳ית צמח צדק (סימן פי) מוסיף שיש ביין יותר חשש מלחם, כיון שסתם לחם משהים אותו רק לימים מועטים, אבל יין הדרך להשהותו כמה חודשים ושנים, ויש יותר חשש שיכשל באיסור. וכן מבואר במנחת יעקב (כלל ס סעיף ג) וביד יהודה (סימן צז ס״ק ו) שהאיסור לעשות פת חלבי, אינו רק בפת אלא גם בשאר מאכלים.

בספר בדי השלחן (סימן צז ס״ק ז), מוכיח שגם אם החלב נפל מעצמו לאוכל או המשקה, נאסר באכילה, למרות שלא עירב את החלב בידים. וממילא לפי סברתו למרות שנכרי עשה את הוודקה, נאסר לישראל לשתותו.

על עיקר דין זה נחלק בשו׳ית ציץ אליעזר (חלק ה סימן יב), ומאריך להוכיח שיש מקום להתיר בסעודת בשר שתית הקוניאק הנעשה מחלב, כאשר נשתנה מראיתו וטעמו לגמרי מטעם החלב, אך אינו מכריע למעשה כך, משום שהוא הוראה כללית לכלל הציבור, ומן הראוי שיוכרע על ידי גדולי הפוסקים.

5. בישול הוודקה
בישול נכרי: תמה הבית מאיר (יו״ד סימן קיד), מדוע אין איסור בישול נכרי ביי׳יש, ומתחילה תירץ שאינו עולה על שולחן מלכים, ועדיין צ׳יע. עוד תירץ שהזיקוק נחשב הוצאת בריה חדשה מן התבואה, באמצעות חום האש שמוציא את הזיעה של התבואה, ואינו נחשב בישול הנאסר, כיון שבישול הוא רק בדבר שהוא מאכל, והבישול מתקנו לאכילה.

לדעת הג׳׳ר שרגא קאלוס שליט׳׳א (בספרו על משקאות חריפים פרק 14 עמוד 109) וודקה המיוצרת בארצות הברית, אם היא ללא תוספות וללא טעמים, מותרת בשתיה ללא חשש, בגלל שמאוד מקפידים לא לשנות את הרכיבים, אבל בוודקה עם טעמים יש חששות כשרות. וודקה המיוצרת בשאר המדינות חייבת הכשר. [יצוין שיש גורמי כשרות הסבורים שגם בבריטניה המציאות כמו באמריקה, וניתן לשתות וודקה ללא תוספות וללא טעמים, אף כשאין השגחה על המזקקה].

פסח: כל האמור מתייחס לכל השנה, אבל בפסח אין לסמוך על סברות והשערות, בלי בירור היטב, כמו שידוע שתמיד היו מיצרים את הוודקה מתפוחי אדמה, וכיום רק מעט מקומות מייצרים מתפוחי אדמה, ויש לחוש אולי עשוי גם מדגנים. ויש טוענים, שלמרות שרוב הוודקה המיוצרת בארץ ישראל אינה חמץ, כדי שיוכלו להשתמש בו בפסח, אבל רוב הוודקה המיוצר בחו"ל הוא בחשש חמץ שמא עשוי מדגנים, וספק דאורייתא לחומרא.

חמץ שעבר עליו הפסח: בוודקה שעשויה מחמשת מיני דגן, אם הייצרן יהודי, קיים חשש של 'חמץ שעבר עליו הפסח'. אם היצרן גוי, אבל יש ליהודי בעלות במניות החברה, נחלקו הפוסקים בדינו – השיטות הובאו במשנ׳׳ב מהדורת דרשו (הלכות פסח סימן תמ ס"ק ז הערה מספר 13).

כאשר המשקה מוכן, יכול להיות שאחד בשרשרת השיווק (סוכן / ספק / חנות) הוא יהודי, ולכן צריך לברר שיש למוכר תעודת מכירת חמץ כדין, וקנה מיבואן שיש לו תעודת מכירת חמץ, או לחילופין שקנה מגוי.

דינים העולים
1. משקאות חריפים: בעבר היה כלל כזה, שיש סוגי משקאות חריפים שאינם טעונים הכשר. כיום, צריך לבדוק ולברר דינו של כל מוצר, והמדקדקים אינם שותים רק אם מופיע על הבקבוק חותמת כשרות מהודרת.
2. סתם יינם: הוודקה בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'; א. חלק מסוגי הוודקה מיוצרים מסוכר ענבים. ב. יתכן שהכניסו גם אלכוהול מזוקק שהופק מיין. ג. לעיתים קיים במכונות הזיקוק של הוודקה בליעות של יין.
3. וודקה בטעמים: וודקה בטעמים המשקה טעון הכשר מכמה סיבות; א. יתכן שחומרי הטעם מיוצרים מחומרים לא כשרים. ב. לעיתים מכניסים בהם רכז פירות, שעלול להיות בו רכז ענבים, שהוא בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'.
4. וודקה ממי גבינה: האלכוהול שממנו מיוצרת הוודקה עלול להיות מופק ממי גבינה, ולדעת כמה פוסקים אסור לאכול מאכל המכיל מרכיב חלבי יחד עם בשר. גם יש לחשוש משום חלב עכו״ם.
5. בישול גוים: אין לאסור את הוודקה המיוצרת בידי גוים מצד בישול עכו׳׳ם, כיון שהזיקוק נחשב הוצאת בריה חדשה
מן התבואה, ואינו נחשב בישול הנאסר.
6. וודקה מדגן: לגבי פסח, יש חשש שהוודקה מיוצר גם מדגנים. אחרי פסח צריך לשים לב שלא יהיה בחשש חמץ
שעבר עליו הפסח.

(עלון עומק הפשט)