דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?
דף הבית מאמרים זווית הלכתית כשרות מאכלים איך מייצרים וודקה, ואלו בעיות כשרות עלולות להיות בוודקה ללא הכשר

איך מייצרים וודקה, ואלו בעיות כשרות עלולות להיות בוודקה ללא הכשר

ומדוע רבים מסתמכים על הפתגם הרווח 'משקאות חריפים לא צריכים חותמת כשרות' • תחקיר מרתק
כ"ח שבט תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

תהליך ייצור הוודקה
חששות כשרות: לפני שנה לקראת ימי הפורים תש"פ, הופיעו שני מאמרים בגיליונות 'עומק הפשט' (מספר 256-257) העוסקים בנושא 'כשרות משקאות חריפים' החל ממציאות תהליך הייצור וכלה בחששות הכשרות השונות, בדגש על משקה ויסקי, שיחסית לשאר משקאות יותר מסובך לפקח על כשרותו, מחמת אופן הייצור המתפרס על פני שנים ארוכות.

בגיליון שלפנינו (מספר 299) נעסוק בעזרת השם יתברך, האם ומדוע צריך הכשר למשקה וודקה, מהטעמים הבאים: אלכוהול שמיוצר מיין, בישול נכרי, עשוי מחלב, עירוב טעמים נוספים, ועוד. בגיליון שאחריו )מספר 300( נעסוק בעז"ה בנושא האם יש חשש בוודקה מצד איסור 'חדש'.

מקורות: מנחת יצחק (חלק ז סימן נט), ובהם נהגה (ז עמוד תקא), מאמר מאת הגייר מרדכי הסופר שליט"א) אור ישראל מונסי חלק מט עמוד יד (הכשרות למעשה (עמוד תעח) שלחן מלכים (חלק ב עמוד א' רלח). תודה מיוחדת להג"ר יהודה שרשבסקי שליט"א על הסיוע בבירור המציאות וההלכה.

רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות
ללא התייחסות לחשש איסור חדש (ויבואר אי"ה בגיליון הבא)
וודקה – absolute ללא תוספת טעם – רק טהור מאושר
וודקה – finlandia ללא תוספת טעם – רק טהור מאושר
וודקה – Smirnoff – ארה"ב ללא תוספת טעם – רק טהור Smirnoff produced in usa
וודקה – Smirnoff – רוסיה ללא תוספת טעם – רק טהור Smirnoff produced in russha
Vodka stolichnaya מאושר

1. כשרות ופיקוח
מאושר: יש שמתירים לעצמם לשתות הרבה סוגי משקאות חריפים, בהסתמכם על הפתגם הרווח 'משקאות חריפים לא צריכים חותמת כשרות' (ודאי שגם לדעתם סוגי משקאות מסוימים מאז ומעולם היו אסורים בשתיה, אבל הסוגים שידעו שהם בסדר נשארו עד היום ללא שינוי), וצריך לדעת האם הכלל נכון או לא.

ובכן התשובה היא, שהכלל הזה אינו מדויק, כיון שהמציאות כיום שונה מבעבר ולא שייך בנושא הזה 'מסורת' שלא צריך הכשר. משל למה הדבר דומה, לאדם שהיה גר בחו"ל ולא הפריש רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות ללא התייחסות לחשש איסור חדש (ויבואר אי"ה בגיליון הבא) תרומות ומעשרות, והגיע לארץ ואמר 'יש לי מסורת מכמה דורות שלא מפרישים תרומות ומעשרות', ותושבי ארץ ישראל גיחכו עליו ואמרו 'זיל קרי בי רב הוא', הני מילי בחוץ לארץ, אבל בארץ ישראל ודאי שצריך להפריש תרומות ומעשרות.

בעבר: מומחי כשרות מסבירים; אלכוהול ניתן להפיק מהמון חומרים טבעיים ולא רק מענבים, בעבר הרחוק, ייצרני הוודקה היו מקפידים לייצר את המשקאות בדיוק לפי המסורת, מדינה ומדינה ככתבה, וכל חבל ארץ שמר באדיקות על המתכון המיוחד והמסורת המדויקת בסוג המשקה ואופן הייצור שלו, כגון ברוסיה מתפוחי אדמה, ובמדינות אחרות מתירס ודגן, כך מאות שנים לא השתנו הרכיבים ואופן ייצור המשקה. ומכאן מקור המנהג שהיה נהוג במחוזות מסוימים להתיר שתיית וודקה ללא הכשר, כי ידעו בדיוק מה הרכיבים ואופן הייצור שנשאר כמות שהוא מדורי דורות.

בעבר היו יודעים, שכל משקה המיוצר באחת מהמדינות הצפוניות מהולנד וצפונה, על פי רוב אינו מיוצר מיין ואין בו חששות יין נסך (ורק בפסח יש חשש חמץ כיון שישנם המייצרים את האלכוהל מדגן) משום שבאזורים אלו מזג האויר קריר, ולא מתאים לגידול גפנים, וממילא היין שם עולה יקר, ואין סיבה לחשוש שהיצרן יקח אלכוהול מהיין היקר ויכניס בוודקה הזולה. אבל מגבול הולנד והלאה לצד דרום, כמו צרפת ספרד ואיטליה, שמזג האויר בצד הדרומי של כדור הארץ יותר חם, ונוח מאוד לגידול גפנים שצריכים חום, והיין בזול, קיים חשש סביר שהיצרן עירב רכיבי גפן בוודקה, ויש חשש יין נסך, [כך גם לגבי חביות הייצור, אולי השתמשו בהם בתהליך ייצור היין].

כיום: לעומת זאת כיום בעידן החדש, כל העולם נהפך לכפר גלובלי קטן, הסחר העולמי הבינלאומי הוא בהיקפי ענק, קל מאוד לשנע סחורות ממדינה למדינה, מיצרן אחד בכפר נידח לעשרות מפעלים בעולם, ולכן מדינה שיש לה עודף ייצור של 'אלכוהול ניטרלי' (מזוקק), מוכרת את העודפים למדינות אחרות, ומצב זה גורם לחששות כשרות חמורות. שכן ייצרני הוודקה מוותרים על מתכון התוצרת העצמית כפי שהיה עד היום, לטובת הכדאיות הכלכלית בקניית חומרים מכל הבא ליד ממפעלים אחרים, וכל הממעט במחיר ידו על העליונה. גם אי אפשר לסמוך על מה שכתוב בתוית המודבקת על הבקבוק, כי היצרן אינו מחויב לציין על הבקבוק אחוזי תערובת מועטים.

וודקה בטעמים: ישנם סוגי וודקה שמערבים בהם חומרי טעם, כגון פלפל אדום, וניל, שוקולד, קינמון ורכזי פירות. 'בוודקה בטעמים' וודאי לא שייך את הכלל שמשקאות חריפים לא צריכים הכשר, כמו כל מוצר מזון המכיל תמציות שצריך הכשר, וכל מה שהסתמכו בעבר היה רק בוודקה נקיה, ללא תוספות וללא חומרי טעם, בהם ניתן לומר שבדרך כלל לא משנים את מסורת ייצור הוודקה. רכז פירות עלול להכיל רכז ענבים, או תערובת של טעם יין, שהוא בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'.

ישנה בעיה נוספת במשקאות חריפים. שכידוע יש בסוגי הוודקה מותגים מסוימים, שבמדינות מסוימות זה כשר, אבל במדינות אחרות זה אסור לחלוטין, משום שאופן הייצור משתנה בהם. ולמשל המותג הנקרא 'וודקה פמירנהוף' מיוצרת בכמה מדינות, ובכל אחד מהם אופן הייצור הוא שונה. ולעיתים, המציאות עלולה להשתנות לפי שנת הייצור.

ולכן כיום חובה לוודא ולבדוק עם מומחי כשרות דינו של כל מוצר לחוד, כלומר, בדרך כלל "הכשר" מתקבל אצלנו בתור "השגחה", שיש משגיח במקום ועוקב אחרי הייצור. אבל במשקאות חריפים, לא מדובר על "השגחה", מדובר על "אישור כשרות", והכוונה שגוף כשרות מוכר, יבדוק את כל תהליך ייצור המשקה, ויאשר שהמשקה כשר. והסיבה שלא חייבים השגחה צמודה, כאשר יודעים על בית חרושת שהם מקפידים לייצר את המשקאות החריפים באותה צורה לארך ימים ושנים. וכאשר ביררו את הרכיבים, לא חייבים השגחה צמודה. מצו׳׳ב רשימת סוגי וודקה מאושרים שפורסם בשם גורמי כשרות. ומכל מקום, המדקדקים אינם שותים רק אם מופיע על הבקבוק חותמת כשרות מהודרת.

2. איך מייצרים וודקה?
תסיסת וזיקוק אלכוהול: בכדי להבין את השקלא וטריא, חשוב להקדים בקצרה את תהליך הייצור. אפשר לייצר משקה אלכוהול מכל חומר שיש בו סוכר, כאשר השמרים מתסיסים את הסוכר, והופכים את הסוכר לאלכוהול (בתסיסה כהלית; מולקולה אחת של סוכר, הופכת לשתי מולקולות אתנול, ושתי מולקולות פחמן דו-חמצני), כאשר האלכוהול מגיע לרמת ריכוז של 4% עד 12% השמרים כבר אינם פעילים, ולכן אין אפשרות לייצר אלכוהול בריכוז גבוה יותר.

לאחר גמר פעולת ההתססה מזקקים את הנוזל שנוצר, מטרת הזיקוק להעלות את ריכוז האלכוהול במשקה המותסס. פעולת הזיקוק נעשית על ידי חימום הנוזל, וכך נוצרת הפרדה של האלכוהול הנקי משאר הנוזל שנוצר בהתססה. טמפרטורת האידוי של האלכוהול נמוכה ועומדת על כ- 78.3 מעלות צלזיוס, לעומת טמפרטורת המים שמתאדה רק ב- 100 מעלות צלזיוס.

משקה הוודקה עובר זיקוק עד לריכוז של 95% אלכוהול, לאחר הזיקוק מוהלים את האלכוהול במים, ומשווק לצרכנים בריכוז של כ-40% אלכוהול, והשאר מים. ייצור הוודקה בדרך כלל מעמילן המתפרק בתהליך חימום. מקורות העמילן השכיחים תירס, דורום, חיטה, ושיפון. וכן מצוי ייצור מתפוחי אדמה, סויה, אורז. במפעלי ייצור מסוימים, מפיקים וודקה מסוכר שאינו מופק מעמילן, אלא סוכר הקנה או סוכר ענבים.

3. תערובת יין בוודקה
חשש תערובת: בתהליך ייצור הוודקה, קיים חשש משום איסור 'סתם יינם', משלשה סיבות; א. סוכר ענבים – חלק מסוגי הוודקה מיוצרים מסוכר ענבים, והמשקה נחשב כיין, ויש עליו איסור של 'סתם יינם'.

‏ב. זיקוק יין – מובא בקובץ ובהם נהגה )קובץ ז עמוד תקא( מאמר מאת הג׳יר צבי אריאלי שליט׳יא, בשנים האחרונות, במדינות רבות באירופה כמו צרפת איטליה וספרד, קיים עודפים של יין, ובכדי למנוע הצפת השוק וירידת מחירים, מזקקים את עודפי היין ומשתמשים באלכוהול לייצור וודקה וכדומה. ומעיד שראה מפעלים באיטליה שזיקקו את עודפי היין, ושלחו את האלכוהול המופק לרוסיה לייצור וודקה, וגם בצרפת מזקקים מידי שנה עשרות מיליוני ליטרים של יין לצורך תעשיית האלכוהול. יש מומחי כשרות שטוענים, שמדובר בחשש רחוק, כי לא מצוי השימוש באלכוהול המיוצר מיין לשאר משקאות.

‏ג. מכונות הזיקוק – ישנם מפעלים שמייצרים באותם מכונות זיקוק )מזקקות( גם ברנדי )שיש בו גם יין(, וגם וודקה, ויש במזקקות בליעות של סתם יינם.

דין סתם יינם: מבואר בשו׳יע (יו׳׳ד סימן קכג סעיף א) סתם יינם של עובדי כוכבים, אסור בשתיה ובהנאה, ובזמננו שאין שכיח שהאומות מנסכים לעבודה זרה נחלקו אם נאסר גם בהנאה וסחורה או רק בשתיה. עוד מבואר בשו׳יע (יו״ד סימן קלז סעיף א), והוזכר דרך אגב במשנ"ב (סימן תמב ס״ק כה) שביין אין את ההיתר שאם עבר מעת לעת מאז שהוא נבלע בכלי הוא נותן טעם לפגם, אלא נאסר עד י״ב חודש, כיון שטעם היין לא נפגם.

וכתב הריב׳יש (סימן רנה), לגבי משקה אייגוא"ה ארדינט״י (הכוונה למשקה אלכוהולי מזיקוק יין כמו קוניאק ערק וכו') המיוצר מ'סתם יינם' של גוים אסור, כיון שהאיסור של 'סתם יינם' נאמר גם כשהשתנה לצורה אחרת במראיתו וטעמו. ואין להתיר משום שאינו עצמות היין, אלא זיעה שאין בה ממש, כמבואר במשנה (מכשירין פרק ב משנה א) זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה וכו', כי שם מדובר רק בזיעה היוצאת מחמת הלחות שלא על ידי חום, אבל זיעה היוצאת מן המשקין החמין, הרי הוא כמשקין עצמן. דברי הריב"ש נפסקו להלכה בשו״ע (יו׳׳ד סימן קכג סעיף כד) לאסור בהנאה 'אגוא״ה ארדיינט״י' של גוים, וביאר הרמ"א שהוא יין שרף המיוצר מיין נסך, ולמרות שהוא רק זיעה מהיין, דינו כאיסור עצמו.

על פי דברי הריב"ש, מבואר בבן איש חי (שנה שניה פרשת בלק אות ה), ובשו״ת הרדב״ז (חלק ד סימן רצט), לגבי שכר המיוצר מיין, שנקרא 'בראנדי' הנעשה על ידי גוי, אסור לשתותו, מכיון שבתחילה היה יין גמור אצל הגוי, וכבר נאסר בעודו יין, ואינו ניתר בשינוי טעמו שנעשה שכר בבישול הנוסף.

4. חששות נוספים
וודקה המיוצרת מחלב: במדינות מסוימות כמו אירלנד וניו זילנד, האלכוהול מופק ממי גבינה (חלב שלא התגבן בתהליך ייצור הגבינה), כיון שהם מכילים סוכר החלב (לקטוז), בתהליך התססה הסוכר הופך לאלכוהול, והזיקוק מעלה את ריכוז האלכוהול ומתאים גם לוודקה.

במשקה העשוי ממי חלב קיים שתי חששות איסור, איסור לאכול מאכל חלבי עם בשר או אפילו בפני עצמו משום הרגל עבירה, ואיסור נוסף משום חליבת עכו״ם כשאין ישראל רואהו. והיינו באופן שהוא ודאי מחלב, ובמשקה וודקה רגיל, קיים חשש מסוים שנעשה ממי חלב, ויש לדון האם שייך כאן הכללים הרגילים של דיני ספקות, הלך אחר הרוב, כל דפריש מרובא פריש, כל קבוע כמחצה על מחצה.
עיסה בחלב: לדעת המנחת יצחק (חלק ז סימן נט) פשוט שאסור לשתות עם בשר, אלכוהול שעשוי מחלב ואסור מדאורייתא, ואם עשוי רק ממי חלב אסור רק מדרבנן כיון שמי גבינה עם בשר אסור מדרבנן, ומוכיח כן מדברי השו׳׳ע (יו״ד סימן צב סעיף ח). ומוסיף עוד שאסור לעשות יי"ש מחלב שדינו כחלב, כמבואר בגמ' (פסחים דף ל.), ונפסק בשו״ע (יו״ד סימן צז סעיף א), אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאכלה עם הבשר, ואם לש, כל הפת אסורה אפילו לאכלה לבדה, וגם במי חלב אסור לכתחילה ללוש בו.

ובשו׳ית צמח צדק (סימן פי) מוסיף שיש ביין יותר חשש מלחם, כיון שסתם לחם משהים אותו רק לימים מועטים, אבל יין הדרך להשהותו כמה חודשים ושנים, ויש יותר חשש שיכשל באיסור. וכן מבואר במנחת יעקב (כלל ס סעיף ג) וביד יהודה (סימן צז ס״ק ו) שהאיסור לעשות פת חלבי, אינו רק בפת אלא גם בשאר מאכלים.

בספר בדי השלחן (סימן צז ס״ק ז), מוכיח שגם אם החלב נפל מעצמו לאוכל או המשקה, נאסר באכילה, למרות שלא עירב את החלב בידים. וממילא לפי סברתו למרות שנכרי עשה את הוודקה, נאסר לישראל לשתותו.

על עיקר דין זה נחלק בשו׳ית ציץ אליעזר (חלק ה סימן יב), ומאריך להוכיח שיש מקום להתיר בסעודת בשר שתית הקוניאק הנעשה מחלב, כאשר נשתנה מראיתו וטעמו לגמרי מטעם החלב, אך אינו מכריע למעשה כך, משום שהוא הוראה כללית לכלל הציבור, ומן הראוי שיוכרע על ידי גדולי הפוסקים.

5. בישול הוודקה
בישול נכרי: תמה הבית מאיר (יו״ד סימן קיד), מדוע אין איסור בישול נכרי ביי׳יש, ומתחילה תירץ שאינו עולה על שולחן מלכים, ועדיין צ׳יע. עוד תירץ שהזיקוק נחשב הוצאת בריה חדשה מן התבואה, באמצעות חום האש שמוציא את הזיעה של התבואה, ואינו נחשב בישול הנאסר, כיון שבישול הוא רק בדבר שהוא מאכל, והבישול מתקנו לאכילה.

לדעת הג׳׳ר שרגא קאלוס שליט׳׳א (בספרו על משקאות חריפים פרק 14 עמוד 109) וודקה המיוצרת בארצות הברית, אם היא ללא תוספות וללא טעמים, מותרת בשתיה ללא חשש, בגלל שמאוד מקפידים לא לשנות את הרכיבים, אבל בוודקה עם טעמים יש חששות כשרות. וודקה המיוצרת בשאר המדינות חייבת הכשר. [יצוין שיש גורמי כשרות הסבורים שגם בבריטניה המציאות כמו באמריקה, וניתן לשתות וודקה ללא תוספות וללא טעמים, אף כשאין השגחה על המזקקה].

פסח: כל האמור מתייחס לכל השנה, אבל בפסח אין לסמוך על סברות והשערות, בלי בירור היטב, כמו שידוע שתמיד היו מיצרים את הוודקה מתפוחי אדמה, וכיום רק מעט מקומות מייצרים מתפוחי אדמה, ויש לחוש אולי עשוי גם מדגנים. ויש טוענים, שלמרות שרוב הוודקה המיוצרת בארץ ישראל אינה חמץ, כדי שיוכלו להשתמש בו בפסח, אבל רוב הוודקה המיוצר בחו"ל הוא בחשש חמץ שמא עשוי מדגנים, וספק דאורייתא לחומרא.

חמץ שעבר עליו הפסח: בוודקה שעשויה מחמשת מיני דגן, אם הייצרן יהודי, קיים חשש של 'חמץ שעבר עליו הפסח'. אם היצרן גוי, אבל יש ליהודי בעלות במניות החברה, נחלקו הפוסקים בדינו – השיטות הובאו במשנ׳׳ב מהדורת דרשו (הלכות פסח סימן תמ ס"ק ז הערה מספר 13).

כאשר המשקה מוכן, יכול להיות שאחד בשרשרת השיווק (סוכן / ספק / חנות) הוא יהודי, ולכן צריך לברר שיש למוכר תעודת מכירת חמץ כדין, וקנה מיבואן שיש לו תעודת מכירת חמץ, או לחילופין שקנה מגוי.

דינים העולים
1. משקאות חריפים: בעבר היה כלל כזה, שיש סוגי משקאות חריפים שאינם טעונים הכשר. כיום, צריך לבדוק ולברר דינו של כל מוצר, והמדקדקים אינם שותים רק אם מופיע על הבקבוק חותמת כשרות מהודרת.
2. סתם יינם: הוודקה בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'; א. חלק מסוגי הוודקה מיוצרים מסוכר ענבים. ב. יתכן שהכניסו גם אלכוהול מזוקק שהופק מיין. ג. לעיתים קיים במכונות הזיקוק של הוודקה בליעות של יין.
3. וודקה בטעמים: וודקה בטעמים המשקה טעון הכשר מכמה סיבות; א. יתכן שחומרי הטעם מיוצרים מחומרים לא כשרים. ב. לעיתים מכניסים בהם רכז פירות, שעלול להיות בו רכז ענבים, שהוא בחשש איסור מטעם 'סתם יינם'.
4. וודקה ממי גבינה: האלכוהול שממנו מיוצרת הוודקה עלול להיות מופק ממי גבינה, ולדעת כמה פוסקים אסור לאכול מאכל המכיל מרכיב חלבי יחד עם בשר. גם יש לחשוש משום חלב עכו״ם.
5. בישול גוים: אין לאסור את הוודקה המיוצרת בידי גוים מצד בישול עכו׳׳ם, כיון שהזיקוק נחשב הוצאת בריה חדשה
מן התבואה, ואינו נחשב בישול הנאסר.
6. וודקה מדגן: לגבי פסח, יש חשש שהוודקה מיוצר גם מדגנים. אחרי פסח צריך לשים לב שלא יהיה בחשש חמץ
שעבר עליו הפסח.

(עלון עומק הפשט)

אולי גם יעניין אותך

דפים של דמעות
בני משפחת הרבי חפצו להעבירו לבוקרשט אשר היתה אז בטוחה יותר, אולם הרבי התנה זאת בכך שמסמכי הנסיעה יגיעו קודם ט"ו באב, משום שאח"כ צריך כבר להתכונן לר"ה. לבסוף הגיעו המסמכים רק בכ"ד אב, והרבי לא אבה לנסוע...
רבי ברוך ישב ועסק בתורה כשלפתע דפק שליח על הדלת, ורבי ברוך קם ופתח לו. היה זה שליח הדואר, שנשא בחיקו מעטפה חתומה, ועליה כיתוב 'אקספרס' - כלומר, זהו דבר דואר דחוף. רבי ברוך פתח את המעטפה, הביט בתוכנה לרגע, סגר אותה מיד, הניחה בקצה השולחן ושב ללימודו...
צפו: שיעורו של הרב ברוך רוזנבלום שליט"א
"היית נראה באותן דקות כמו מלאך", אמרתי לו. תשובתו צריכה להחרט על לוח לבנו...
הגבאים נכנסו לאולם ה'טיש' ועיניהם חשכו...
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
האב נכנס לרכבו, והנה נוקש בחור חמד על חלון המכונית...
מה גורם לעובדי 'דרשו' להתגייס למשימת חקירה מסועפת?
"גברת, זה אוטובוס שנוסע לבני ברק, לא לנתניה", השיב הנהג העצבני לקשישה, אך זו לא ויתרה
מי ביקש לפתוח סניף של 'דרשו' בדאבוס שבשווייץ?
"צדיק! צדיק!" - האיש הסב את ראשו: "לא קוראים לי 'צדיק', קוראים לי ג'ון"...
המו"ל של ה'ניו יורק טיימס': איזה דבר בטוח יקרה בשנת 2100?

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בחצרות החסידים

שבת היסטורית - שבת 'געזעגנען' בויז'ניץ • לקראת הריסת בית המדרש ובניית המרכז העולמי

י"ד שנים של תורה ותפילה וחסידות • כולם נקבצו ובאו לך

גלריות בחצרות החסידים

חבר הפרלמנט הצרפתי עלה למעונו של מרן גאון ישראל הגר''ד לנדא שליט''א

חבר הפרלמנט ציין בפני מרן את עמדותיו למען שיגשוגה ופריחתה של הקהילה היהודית בצרפת

סיפורים קצרים

"ומה אתם חושבים, קרה לי נס כלשהו? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי, ושום אוטובוס תועה לא לקח אותי בחצי מהזמן. חיכיתי עוד כחצי שעה בתחנה ואז נסעתי הביתה..."

'אין שומע לי ומפסיד' - ולא מעניין איך בדיוק רואים את זה

על דא ועל הא

"באותה תקופה שלא התקבלתי לתיכון הייתי מאוד ממורמר. הייתי אז ילד והאשמתי את הסבא והמשפחה, אמרתי להם שהמשימה במבחן היתה לתאר איך נראה הקִרְקָס של מקנס, וכיון שהם לא שולחים אותי לקרקס לא ידעתי מה לכתוב"

"כשאני מסתכל היום אילו תחנות עברתי בחיים שלי, אני מתפעל מכך, כי כעת אני מבין שכל מה שנעשה עמי היה

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר