נ. קצין
הזעזוע הזה, שלא כאלפי 'זעזועים' ו'שערוריות' המופצים ב'דואר-פנימי' של היהדות החרדית, היה הפעם אמיתי. "זעזוע: שעטנז נמצא באחד מהמכנסיים לילדים שנמכרו במכירה כאן בעיר. אנא העבירו הלאה!"
מפיצי הידיעה הקשה הוסיפו ופירטו: "במכירת בגדים XXX נמכרו מכנסי בנים בצבע אפור, לקוח שקנה כאלו מכנסיים שלח אותם למעבדת השעטנז כאן בעיר ובבדיקה נמצא שהבגד ארוג כולו מצמר ופשתים והוא שעטנז דאורייתא!!!!!!! לאחר הפנית השאלה אל הגרש"ז אולמן שליט"א והוראתו לפרסם דבר זה כדי שהלקוחות שקנו ידעו לבוא ולהחזיר את המכנסיים לחנות. בעלי החנות, שהם אנשים יר"ש, מקשים לפרסם ולהודיע שכל מי שקנה מכנסיים כאלו מתבקש לגשת לחנות מיידית!"
הרב ישראל נוימן, המשמש בתפקיד היועץ המקצועי של הרה"ר לענייני שעטנז ומתמסר לתחום זה שנים רבות, קיבל את הדיווח המדאיג בשנגחאי, בה הוא שוהה בימים אלה במסגרת פיקוח שעטנז במפעל חליפות. אפילו הוא, שמורגל ובקי בתחום, נדהם מחומרת העניין. מדובר, הוא מדגיש, בעשרות זוגות מכנסיים שנתפרו מבד שעטנז, על ידי יצרן שלא טרח לבדוק את הבד, שווקו לציבור חרדי, ומסתובבים מזה כשנה במכירות במודיעין- עילית, עד שאברך אחד חשב על הרעיון שצריך להביאם לבדיקת שעטנז.
מזועזע כולו, סירב הרב נוימן להמתין עד לחזרתו לארץ. "אני מבקש מ'יתד נאמן' בכל לשון של בקשה, להיות שליח לעניין הקריטי הזה! לעורר את הנושא להעלות אותו למודעות של הציבור! אנשים לא מודעים למצב הנורא שבגדי שענטז מצויים כיום בשכיחות גבוהה מאד!"
הבעיה: שימוש המוני ב'שאריות'
מהיכן שעטנז זה מגיע? אם לא מדובר על בגדי צמר, ואין סימון של צמר בתווית, למה נחלום שהבגד עלול להיות נגוע בשעטנז? הרי צמר כידוע נחשב למרכיב שייקר את מחיר הבגד. למה שיכניסו אותו לבגד תמים מפשתן?
הרב נוימן מדגים בזמן אמת: "אני נמצא ברגעים אלו במפעל בשנחאי, זו הפעם השניה בשבועיים האחרונים. תוך כדי ייצור. חומר הגלם שמשמש לתפירת החליפות הוא פשתן, אבל את החיזוקים – כמו בתפר המרכזי הקדמי או בכל מיני זוויות ופינות שצריך לחזק – עושים משאריות בדים שכוללות גם צמר. זאת שיטת הייצור – בייצור המוני מנצלים שאריות מבדים. זה 'עקב האכילס' שלנו, בשביל זה אני נמצא כאן – למנוע את זה.
בנוסף, קיימת כיום בעיה גם בבדים עצמם. שימוש בצמר ופשתן נפוץ מאוד גם בייצור הבדים עצמם – מה שהופך אותם לבדי שעטנז. השילוב של צמר ופשתן, 'וול אנד ליינן' מאוד פופולרי בעולם בשנים האחרונות, בעיקר משיקולי אופנה. זה קיים גם בחליפות גברים, גם בבגדי נשים וגם בבגדי ילדים. אין כמעט מפעל בד מכובד בעולם שלא מייצר בדים משולבים שהם שעטנז!"
כל בעיות השעטנז הללו, עינינו הרואות מהמקרה הנוכחי, קיימות גם כאשר מדובר ביצרן ישראלי ואפילו חרדי.
הרב נוימן: "אם זה נכון שמדובר ביצרן שמייצר בארץ, הפיתרון הוא הכי קל ופשוט – למה לא להעביר מלכתחילה את הבדים לבדיקה? למה לא לקבל ליווי שיבטיח מניעה בנושא שעטנז?"
"התמיהה היותר גדולה היא דווקא כלפי הציבור. יש איזושהי אדישות בנושא, חוסר מודעות לעובדה שהשעטנז הוא לא 'חלום בלהות דמיוני', הוא מציאות קיימת! אם הציבור היה מעלה דירשה לקנות רק בגד שנבדק ואושר כנקי משעטנז – היצרנים והסוחרים בוודאי היו עושים את זה! זה צריך לבוא מהציבור, דרישה שתוביל את היצרנים לרצות לקבל תוויות.
"יש ארגונים וגופים גדולים שמזמינים מאות חליפות כל שנה, מתמקחים על ענייני מחיר ואופנה – ולא מזכירים אפילו את הנושא של תווית ללא שעטנז. הלוואי שיתגייסו לעניין. אני אישית מבטיח: אם גוף כזה יעשה עסק עם יבואן וירצה לקבל חליפות עם תווית – אני מוכן לנסוע למפעל לבדוק ולפקח בלי תשלום כדי שיוכלו לקבל תווית. ובלבד שזה ייכנס לתודעה של בחורי ישיבות. אם הם ידרשו – היבואנים ירוצו לקבל הכשר!"
'על מי אתם סומכים?'
כמה זמן לוקח לזהות בד שעטנז "למהדרין"? פחות מעשרים שניות ארכו לרב יהודה שלאס ממעבדת השעטנז במודיעין עילית, בכדי לזהות שמדובר במכנסיים העשויים מבד מעורב צמר ופשתן גם יחד.
"לפי טענת היצרן, שהוא יהודי חרדי שקונה בדים ותופר בארץ, הוא ייצר 80 זוגות מכנסיים עבור ציבור חרדי – מתוך זה מכר 50 זוגות. המכנסיים האלה נמכרים מזה שנה ורק כעת – אחרי שנקנו במכירת עודפים, אברך הביא את המכנסיים אלי לבדיקה. עד עכשיו אף אחד מהקונים לא התעורר לזה. אין ספק שחסרה מודעות", מספר הרב שלאס.
המכנסיים עשויים מבד אפור, כהה, שעיר וצמיר. בבדיקה התברר שמדובר בבד שעטנז. זה בד שעשוי שתי וערב, חוטים שחור ולבן, השחור הוא צמר כמעט כולו, הלבן כולו פשתן. דהיינו האריגה עצמה עשויה שעטנז. "היצרן סיפר לי שקנה את הבד, הוא לא שלח אותו לבדיקה. והציבור שקנה, סמך על זה שמדובר ביצרן חרדי ובחנות חרדית. מה כתוב על התווית? לא כתוב שום דבר. שאלתי אותו: למה לא כתבת מרכיבים, והוא ענה: האם אפשר לסמוך על הסינים? ואם הייתי כותב, זה היה עוזר?!"
על מי סומרים? הרב שלאס, המשמש כבודק שעטנז גם במעבדה במודיעין עילית וגם במעבדה בבני ברק, מתריע מפני תופעה מצויה. "יש חנות ידועה בבני ברק שמשווקת חליפות גברים של אופנה מסויימת, כבר שנים שכאשר אנשים באים לקנות חליפה ושואלים מה עם שעטנז – המוכר עונה להם שהכל נבדק במעבדה בבני ברק, והמון אנשים מאמינים לו… ומה האמת? הוא שולח מידי פעם לבדיקה, אבל בוודאי שאי אפשר להגיד שהכל בדוק".
ממש בשבועות האחרונים מספר הרב שלאס, מישהו הביא חליפה שלהם לבידה – ונמצא בה פשתן, בניגוד לנוהגם של משווקי חליפות חרדיים. איך זה יכול להיות אם החליפה עברה בדיקת שעטנז? תהה הקונה. המוכר הממולח מיהר למצוא תשובה: 'אה, זאת חליפה מליין חדש, עוד לא הספקנו לשלוח לבדיקה'.
'לא מספיק לבדוק מדגם!'
הרב שלאס: "איך זה שהציבור מאמין למוכר בחנות, או ליצרן, אפילו בלי לבדוק ובלי להרים טלפון למעבדה?! וגם אלה שמרימים טלפון ומקבלים תשובה שאמנם נכון שבמה שבדקנו לא מצאנו בעיות – אבל במפורש לא הכל בדוק, חלקם מביאים לבדיקה וחלקם לא. יש דעה שגויה כאילו אפשר להסתפק בבדיקה מדגמית – מלבד זה שגדולי ישראל קובעים במפורש כי ע"פ הלכה אין לסמוך על בדיקת מדגם, הרי שאנו רואים זאת במציאות הקיימת".
לא מכבר, התגלה שעטנז בכרית של חליפה. בזה אין חידוש. "מדובר במותג של חליפות קלאסיות, שבכל פעם שהביאו אלי חליפות לבדוק – ראיתי שהרכב הבדים הפנימיים (בכריות וכו') משתנה, כל חליפה בד אחר, ואפילו באותה חליפה זה השתנה בין ימין לשמאל. היבואן כותב: 'ללא חשש שעטנז'. כמובן אין לו אישור. והנה, בבדיקה מצאתי בחליפת צמר – בד פשתן בתוך הכרית.
"היבואן הגיע למעבדה, כולו נסער. שאלתי אותו: מדוע הבדים הפנימיים משתנים? והוא ענה לי: 'זה לא יכול להיות, אני נותן הוראות לסינים באיזה בדים להשתמש'. הבנתי שהאיש מבין באופנה, אבל לא יודע אפילו איך נראית חליפה מבפנים. הראיתי לו, הוא הופתע, לשבחו ייאמר שמאז הכניס שינויים ונתן ליצרן הסיני הוראות גם לגבי בדים הפנימיים. לא בטוח שהם אכן ממלאים אחרי ההוראות. הבעיה היא, שמעט קונים הביאו חליפות לבדיקה. יכול להיות שיש חליפות נוספות עם שעטנז – אבל לא הגענו אליהן…".
הנה סיפור שאירע לפני כשבועיים בלבד: "הביאו לי לבדיקה 6 זוגות מכנסיים של' 'מרקס אנד ספנסר' שנקנו באנגליה, כולם אותו ייצור ואותו דגם. סיפר לי בודק בלונדון, שיש החושבים שאם בודקים את הז'קט והוא נקי משעטנז – אין צורך לבדוק את המכנסיים, ואם בודקים ז'קט אחד – אין צורך לבדוק את השני. כמובן שזה לא נכון, היו חליפות זהות שבמכנס אחד מצאו שעטנז ובשני לא, ובז'קט לא היה שעטנז. בדקתי את 6 הזוגות – מצאתי בד חיזוק בתוך המכנס, שמשתנה ממכנס למכנס, באחד מתוך השישה היה שעטנז! אמנם זה סיפור שלא קורה כל יום, אבל הוא מעיד שצריך להעלות את המודעות לחשש שהדברים האלה יכולים לקרות – ואם לא נמצאים עם היד על הדופק – עלולים להיכשל!"
'ממילא אגיד שהבגדים נבדקו'
ובחזרה לארץ. את שני הסיפורים הבאים, פרי היתקלויותיו של הרב שלאס, אתם חייבים לקרוא ולהפנים: "יש רשת בגדים גדולה שאם שואלים את החנות במודיעין עילית, מה לגבי שעטנז – הם עונים שכל הבגדים עוברים בדיקה במעבדה בקרית-ספר. כמובן שזה לא נכון, הם שולחים פעם בשנה דגם אחד או שניים, ועל פי זה מספרים שכל מה שיש בחנות – עובר בדיקה. ניסיתי לשוחח עם הבעלים- והוא הוסיף חטא על פשע וביקש ממני להוציא להם תוויות שהכל בדוק. הסברתי לו שזה לא יתכן שאתן אישור על סמך בדיקה מידגמיות אקראיות, אז הוא ענה לי: 'אני ממילא אגיד שהבגדים נבדקו'…
חנות אחרת בקריית ספר שמוכרת חליפות, כששואלים אותם אם צריך לשלוח לבדיקת שעטנז הם מציעים לשואל: תשאל את המעבדה פה בקריית ספר אם אי פעם מצאו אצלנו שעטנז! כמובן שהשואלים –מבינים מתוך כך שהם דואגים לבדוק בקביעות, ורבים סומכים על זה ולא מביאים לבדיקה. נכון להיום אין חנויות שקיבלו אישור שהכל נבדק! קשה להבין: איך מאמינים למוכרים בלי לברר? האם היית קונה בשר טרי מבלי לראות חותמת כשרות רק עפ"י הבטחות המוכר?!"
המקרה האחרון אודותיו מעיד הרב שלאס, מעורר צמרמורת. בגד שעטנז שנמכר לנשות קהילות חרדיות בארה"ב – ורק לאחר שהגיע לארץ ונשלח לבדיקה, התגלה הנגע.
"משפחה שמתגוררת בירושלים, הביאו לי לבדיקה בגד מאמריקה. זה בגד של אישה עם פסים צבעוניים, על התווית שלו רשום: 36% כותנה, 32% פשתן, 26% ויסקוזה, 6% אלסטין. הם קנו אותו בחנות חרדית בפלטבוש, וזה דגם שנמכר גם בלייקווד. בתוך אחד הצבעים היה קצת צמר. מדובר בחשש שעטנז!
"יצרתי קשר עם מעבדת השעטנז בלייקווד – התברר שכבר שנה מוכרים את הבגד הזה ועד עכשיו אף אחד לא הביא אותו לבדיקה! אפשר להבין מודע – זה בגד שנקנה בחנות חרדית, לא מופיע צמר על התווית, אז רק כאן בארץ מישהו שלח אותו לבדיקה והתגלה שעטנז. למה שיחשדו? אנחנו תמיד אומרים: בגד שיש בו כמה צבעים, צריך לבדוק. בגד שיש עליו תוספות, כמו קישוט, צריך לבדוק. אמנם כפי שאמרתי אלה לא סיפורים שקורים בכל יום, אבל הם מראים שאסור לסמוך על מוכרים, לברר במעבדה. רבים באים אלי עם בגד רק כדי לשאול האם צריך לבדוק אותו. צריך להיות מודעים, לא להיות עיוורים!"
כך תזהו שעטנז
בעקבות פרשיית השעטנז, הוציא הגאון רבי משה שטיין שליט"א, מו"ץ וחבר הוועד הפועל בבית הדין הארצי לענייני שעטנז בנשיאות פוסקי הדור, קריאה לציבור "להסיר מכשול חמור". במכתבו, הרואה אור לראשונה ב"יתד השבוע", כותב הגר"מ שטיין: "בשנה האחרונה נמכרו כ50 זוגות מכנסיים לילדים רובם במודיעין עילית ומיעוטם בשאר מקומות. המכנסיים בצבע אפור ונמכרו על ידי היצרן כפי שפורסם על ידו. רק הקונה ה-50 מסר את המכנס לבדיקה במעבדה המוסמכת במודיעין עילית, ונתברר שהבד עצמו שעטנז גמור, חוטי צמר וחוטי פשתן.
"הננו מצרפים בזה את מכתבם של גדולי ההוראה פוסקי הדור שחובת הבדיקה מוטלת על כל אחד ואחד, כולל המוכרים.
"באופן כללי הוראת מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל לרבנים היתה שכל בגד שיש בו בוודאות צמר או פשתן ראוי לבודקו. וביעוץ עם המעבדות המוסמכות".
מוכרים בחנויות מטעים את הציבור בעניין בדיקת השעטנז? מסתבר שאין חדש תחת השמש. הגר"מ שטיין מציג את ההוראתם של גודלי ההוראה מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל ולהבל"ח מרן הגר"נ קרליץ שליט"א מחודש אייר תשס"ט, בה נאמר:
"לאחרונה נמצא 'שעטנז' בהרבה סדרות של חליפות יבוא מחו"ל, למרות הבטחת המוכרים שאין בהם חשש איסור, כאשר רק חלק מן המקרים פורסם והגיע לידיעת הציבור. המוכרים מטעים את הציבור שאין בבגד חשש שעטנז בגלל הסתמכות המוכרים על בדיקות מדגמיות, ובדיקות של מעבדות לא מוסמכות, והדבר מביא להכשלת הציבור בלבישת שעטנז.
הננו מודיעים כי ע"פ הלכה אין לסמוך על בדיקת מדגם, וע"כ בגד הטעון בדיקה, שאין עליו תווית של מעבדה מוסמכת כי נקי מחשש שעטנז, יש למוסרו לבדיקה במעבדה מוסמכת לבדיקת שעטנז ואין ללובשו על סמך הבטחת המוכרים שאין בו שעטנז. ובזכות הזהירות מאיסורים נזכה להשמר מכל מכשול ויתקבלו תפילתנו ברצון וימצא ד' כל משאלות לבנו לטובה".
הגר"מ שטיין שליט"א: "הנושא מאוד מורכב, אולם אין ספק שבציבור יש שאננות, במכירה בחנויות הרגילות בבני ברק ובירושלים, בעבר היו יותר מקרים ואפשר לומר שבשנים האחרונות כמעט ולא נמצא שעטנז – המודעות עלתה, אחרי שכל מי שמצאנו אצלו שעטנז פירסמנו את שמו בעיתונות, דבר שבעלי החויות פוחדים מאוד ממנו. יחד עם זאת יש בעייתיות, יש הכשרים לא מספקים, ויש חנויות שמטעות את הקונים כאילו יש להן הכשר. למעשה אין הכשר והשגחה על שום חנות! זה סיפור מאוד מורכב וכאוב".
מי שקורא את הכתבה, עלול להיכנס ללחץ. אם מצאו שעטנז בבגדי ילדים, בחליפות גברים, בבגדי נשים, האם צריך לקחת את כל פריטי הביגוד בבית להעמיד בשקים ולהביא אל המעבדה? באופן מעשי, כיצד יש לנהוג? מה פטור ומה צריך להביא לבדיקה?
הגר"מ שטין שליט"א: "מה שידוע לנו, היום בגרבי צמר ובגרביוני צמר לא מצוי שעטנז. בצעיפים הן של גברים והן של נשים לא מצוי. סוודרים של גברים מצבע אחד בלי אפליקציות – לא מצוי. חולצות גברים, לבנים, גרביים – לא מצוי שעטנז. הרוב עשויים מחומר סינתטי. בבגדי נשים הנושא יותר מורכב, כל בגד שיש בו צמר או פשתן, צריך לבדוק. ככל שהבגד פשוט יותר, יש פחות חשש. אם יש כמה צבעים או אפליקציות – צריך לבדוק. בהקשר לבגדי ילדים, אני יכול לספר מעשה שהיה לפני שנים, כאשר המעבדה בבני ברק פשטה את הרגל, ואז מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל הכניס אותי לעניין. עשינו אסיפה וכל רבני העיר הגיעו לחזק את המעבדה ולקרוא לציבור לתרום. הציגו דוגמאות מהמעבדה, אחת מהן היתה כובע תינוקות עם פונפון – הכובע עשוי צמר והפונפון היה מחובר בחוט פשתן. הגאון הגדול ר"י זילברשטיין שליט"א ביקש רשות לקחת את הבגד, ובאותו יום בשיעור שמסר בדברי שיר הראה לקהל את הכובע, פרם את החוט שמחבר את הפונפון והכריז: אתם ראים? עכשיו עושים מגבית למעבדה!"
(יתד השבוע כ"ז בטבת תשע"ט גליון 355)
