השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
שבת בבקעה בבין השמשות ואין בה מחיצות, מה הדין כאשר גויים הקיפוהו אלפיים אמה במחיצות? • מדוע כאשר גויים הוציאו אותו ממקומו והניחו אותו במקום המוקף מחיצות, הוא רשאי ללכת את כל המקום? • ואיזה חפצים מותר לזרוק בתוך האלפיים אמה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ת"ג סעיף א' – סימן ת"ד סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
לכל אדם מותר ללכת בשבת בד' אמותיו וחוצה להם אלפיים אמה לכל רוח, אדם ששבת בתוך עיר, או בתוך מקום אחר שמוקף במחיצות, מותר לו בשבת ללכת בכל העיר או המקום המוקף במחיצות, כי כל המקום נידון כלפיו כד' אמות, ומחוץ לאותו מקום הוא מקבל עוד אלפיים אמה.
זה הכל אם בבין השמשות הוא היה באותו מקום, אבל אם בבין השמשות המקום לא היה מוקף במחיצות, וכגון ששבת בבקעה, במקום שאינו מוקף במחיצות, וקנה שם שביתה, ויש לו משם אלפיים אמה לכל רוח, ובשבת באו גויים והקיפו סביב אותו מקום במחיצות הרבה יותר מאלפיים אמה, הדין הוא, שיש לו רק את האלפיים אמה הראשונים שהוא קנה בבין השמשות, ואע"פ שכל היקף המחיצות נידון כד' אמות, וא"כ גם כאן שכל המקום יחשב כד' אמות והוא יוכל ללכת מחוץ למקום אלפיים אמה, בכ"א אומר השו"ע שלא, אלא הולך בה אלפיים אמה הראשונים בלבד, שאותם הוא קנה שביתה.
מביא המ"ב, שאם גויים הוציאו אותו מהמקום שלו, והניחו אותו בתוך מקום המוקף במחיצות, הוא יכול ללכת את כל אותו המקום, והחילוק הוא, שכאן יש לו תחום של אלפיים אז הוא לא מקבל את כל היקף המחיצות, אבל שם אין לו תחום כי גויים לקחו אותו מהתחום שלו, והניחו אותו במקום אחר, אז אם המקום מוקף במחיצות, יכול ללכת בכל אותו המקום.
יוצא א"כ, שהמחיצות שנעשו בשבת, הם מחיצות גמורות, והם הופכות את המקום לרה"י, אבל ללכת שם יותר מאלפיים, הוא לא יכול, וזה מה שהשו"ע אומר, שבאופן עקרוני הוא יכול לטלטל שם, כי זה רה"י, אבל ללכת שם, אסור, אז לזרוק חפצים הוא יכול, אבל לא ללכת יותר מאלפיים, ויכול לזרוק רק כלים שאינו שלו, או של הפקר, אבל כלים ששייכים לו, הרי יש להם את התחום שלו עצמו, ומכיוון שהוא מוגבל רק לאלפיים אמה, גם הכלים שלו מוגבלים.
אומר הרמ"א, שמותר לו לזרוק גם בתוך האלפיים, אבל לא לטלטל, מכיוון שהאלפיים האלו פרוצים לכל ההיקף שהוא אסור בטלטול, לכן, גם באלפיים האלו מותר לו רק לזרוק ולא לטלטל, ומביא המ"ב, שהאחרונים חולקים על זה, ואומרים שזה לא נכון, וזה לא שמחוץ לאלפיים שלו בכל ההיקף הוא אסור בטלטול, אלא הוא אסור בהילוך, אבל בטלטול הוא מותר, וממילא גם בתוך האלפיים זה לא נחשב שזה נפרץ למקום האסור בטלטול, אלא זה נפרץ למקום האסור בהילוך, אבל זה לא מגביל אותו שיהיה אסור לו לטלטל בתוך האלפיים.
אדם ההולך י' טפחים למעלה מהקרקע, כגון ע"י עמודים גבוהים י', ואינם רחבים ד' על ד' (דאם הם רחבים ד' על ד', הם כקרקע) או ע"י שמזכיר את השם וקופץ, הדבר נשאר בספק האם יש תחומין למעלה מי' או לא, ונוקטים, שהדבר נשאר בספק, ולכן, בתחומין דרבנן אפשר להקל, אבל בתחומין דאורייתא, לשיטות הסוברות שי"ב מיל אסורים מדאורייתא, צריך להחמיר שיש תחומין למעלה מי', ולגר"א גם מחוץ לי"ב מיל זה דרבנן, וממילא, למעלה מי' לשיטת הגר"א מותר לצאת בשבת, כי ספיקא דרבנן לקולא.