סיפור מצמרר ומטלטל סיפר רבי יעקב ציינווירט שליט"א מבורו פארק שבארה"ב: הרבי מבאבוב זצ"ל (רבי שלמה (השני) מבאבוב) איבד ל"ע בשואה את רעייתו, בנו ובתו. למעשה בשעתו, היתה לרבי תוכנית איך להציל את הרבנית והילדים. הוא פנה לעסקן גדול ונתן לו סכום כסף גדול על מנת שיבריח אותם מהגטו, ולאחר מכן יעבירם את הגבול. אך מה שקרה הוא, שעסקן זה השתמש בכסף לצרכיו האישיים, להציל את המשפחה שלו עצמו…
מדובר היה בעסקן חשוב, ממשפחה חשובה, ואשר בשל מעשהו נשארו האשה וילדי הרבי בגטו עד הסוף המר… עברו שנים, מרן הרבי מבאבוב ניצל ממאורעות המלחמה, והיגר לארצות הברית, שם הקים את ממלכת התורה והחסד של חסידי באבוב. יום אחד, ישב הרבי בבית מדרשו שבבורו פארק וערך טיש לכבוד סעודת ראש חודש.
לפתע נפתחת הדלת, ואותו עסקן נכנס לבית המדרש… הרבי זיהה אותו מרחוק, סימן לו להתקרב וכיבד אותו כבוד מלכים. הוא אף הושיב אותו לידו במזרח, כראוי לבנן של קדושים. היו שם כמה חסידים שידעו מי הוא האדם הזה ומה ההיסטוריה שלו, והם רתחו וקצפו מכעס. איך הוא בכלל מעז להיכנס פה לבית כנסת באבוב?! איך יכול להיות דבר כזה?!
לאחר הטיש, ניגש אחד מחשובי החסידים לרבי: "הרבי יודע מי זה?". "בוודאי שאני יודע", ענה הרבי.
"איך הרבי מסוגל לכבד אותו, לקרב אותו, להושיב אותו במזרח?" לא הצליח להבין החסיד, "אחרי שיצאתי בשלום מהמלחמה", ענה הרבי בשלוה ובמאור פנים, "החלטתי שאני מוחק את כל הצער, עוגמת נפש והטענות שנותרו בי מכל התקופה הקשה, ואין לי יותר שום טענות על אף יהודי. וממילא אין לי שום בעיה לכבד יהודי זה כבוד מלכים"…
מסיפור זה אנו מקבלים מושגים על הדרגות הגבוהות אליהן יכול אדם בן תמותה להגיע, במידות טובות וב"בין אדם לחברו"
(רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א, גיליון 'מתיקות הדף היומי' – בסוד שיח)