השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קצ"ט סעיף א'
- על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים -
צירוף מלצר לזימון | צירוף כותי לזימון | טעם הדבר שמצרפים עמי הארצות לזימון | עכו"ם וגר בזימון
השמש שאכל כזית מזמנים עליו, ומבאר המ"ב, שהחידוש הוא כיון שהיינו חושבים שלא מצטרף כיון שהוא לא יושב בסעודה ליד השולחן עם כולם, אלא הולך ובא, קמ"ל שאפי' שאינו יושב מצטרף, שכך דרכו של השמש, ונחשב שמצטרף.
סעיף ב'
כותי בזמן הזה נחשב כגוי ואינו בר זימון, ולא מצטרף איתם לסעודה, וגם אם מברך, לא מקבלים אותו.
סעיף ג'
עם הארץ גמור מזמנים עליו בזמן הזה, ומבאר המ"ב, שע"פ דין, אפילו אדם שקרא ושנה, כל עוד שהוא לא שימש תלמידי חכמים דהיינו, להבין, להקשות, לפרק, הוא לא מצטרף לזימון, וזה הכל מעיקר הדין, אבל בזמן הזה חכמים החליטו, שאם נדחה את עמי הארצות, הם יתרחקו לגמרי, לכן עדיף לקרב אותם, ואפי' עם הארץ גמור מצטרף לזימון.
המ"ב מביא נידון, בעם הארץ שלא עושה את מצוות התורה והמצוות המפורשות, כגון שלא קורא ק"ש שחרית וערבית האם מצטרף או לא.
סעיף ד'
עכו"ם לא מזמנים עליו, ואפילו גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו, וגר אפשר לזמן עליו והחידוש הוא, שהיינו חושבים שהוא לא שייך בבהמ"ז ואיך אפשר לומר עליו "שהנחלת לאבותינו, הרי הקב"ה לא הנחיל לאבותיו את א"י וא"כ אינו שייך בבהמ"ז, קמ"ל שבכ"א הוא בן של אברהם אבינו שנאמר עליו "אב המון גויים נתתיך" וכיון שאברהם אבינו נחל את א"י, יכול הגר לומר "שהנחלת לאבותינו".