הרב אברהם פוקס
הימים ימי מלחמת ששת הימים, עם ישראל – יהודי ישראל ויהודי העולם כולו במתח רב מתפללים ומייחלים לנס, נס של דוד וגלית במהדורה חוזרת: ארץ ישראל מוקפת אויבים ברוב גבולותיה ועתה הם יצאו כולם יחדיו למלחמה כוללת להכניע את העם היהודי.
בתי המדרשות ברחבי העולם המו מתפללים שהרבו בתפילות ובתחנונים לפני בורא עולם שיחוס נא על עמו ויצילם. ירושלים היתה מופגזת שוב ושוב על ידי הטילים הירדנים ששטפוה בברד של מתכת ללא הפסקה. תושבי ירושלים הצטופפו במקלטים כשפיצוצי הפגזים נשמעים מעל לראשיהם בקול מחריש אזנים. "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", נשמעת הקריאה שוב ושוב מיושבי המקלט המבוהלים שהבנין שתחתיו הם יושבים סופג פגז אחר פגז.
במקלט עצמו מצטופפים חלק מתושבי שכונת בית ישראל יחד עם תלמידי ישיבת מיר ובראשם רבם ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שלא פסקו מללמוד ולומר פרקי תהילים.
"אתם יודעים מה הציל אותנו?", שאל ראש הישיבה את תלמידיו לאחר המלחמה כששחזרו את אותם רגעים מתוחים, "אני אגלה לכם מה הציל אותנו: לא הרחק ממני ישבה אישה שהיתה גרה ליד הישיבה, אותה אשה היתה עגונה כבר עשרים שנה כאשר בעלה עזב אותה לאנחות, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו כמה היו עלובים וקשים חייה מחמת מעשה זה של בעלה, היא נאלצה להיות כובסת, לכבס את בגדיהם המלוכלכים של זרים כדי שיהיה לה אוכל להכניס לפיה, ולמה? כי בעלה שהיה אמור לפרנס אותה, נטש אותה! והיא, היא הצילה אותנו!
"איך אני יודע זאת? כי ממקום מושבי שמעתי אותה זועקת: 'רבונו של עולם, אני מוחלת לבעלי' ותאמינו לי, היה לה על מה למחול! וכששמעתי זאת ידעתי שניצלנו, כי בעצם מה שהיא אמרה זה: אם אני מסוגלת למחול גם אתה ריבונו של עולם יכול למחול. זה מה שהציל אותנו!"