השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
למה אין קידוש בסעודה שלישית?
כיצד ינהג אדם שנמשכה אצלו סעודת יום השבת עד זמן מנחה? מה יעשה אדם שיש לו שני סעודות בצמצום? האם צריך 'לחם משנה' לסעודה שלישית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"א סעיף ג' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שסעד את סעודת יום השבת, והסעודה נמשכה עד זמן מנחה, והוא משער בעצמו שאם הוא ימתין ויאכל את סעודה שלישית בזמן מאוחר יותר, אז האכילה תהיה 'אכילה גסה', באופן כזה עדיף שיחלק את סעודת הבוקר לשתיים, דהיינו, יברך 'ברכת המזון' ויקום ממקומו ויטול שוב את ידיו ויברך 'המוציא' ויחזור לאכול לשם סעודה שלישית, ואע"פ שגורם ברכה שאינה צריכה, בכ"א במצב כזה התירו לעשות לחלק את סעודתו לשתיים.
המשנה ברורה מוסיף בזה עוד, שאע"פ שאדם זה שבע עכשיו, בכ"ז אם הוא ממשיך את סעודת הבוקר, האצטומכא פתוחה, משא"כ אם יסגור את הסעודה ויתפלל מנחה וימשיך לאכול בזמן מאוחר יותר, אז זה יהיה אכילה גסה.
אומר הרמ"א, זה הכל בדיעבד, אבל אדם שיודע שאם הוא יאכל סעודה שלישית אחר תפילת מנחה, אכילתו לא תהיה אכילה גסה, כך עדיף יותר, ובכ"א אם עשה הסעודה שלישית לפני מנחה, יצא, ומביא המשנה ברורה, שכאשר חל יו"ט במוצ"ש, והרי הדין הוא שכשם שאסור לקבוע סעודה לפני שבת, אסור לקבוע סעודה גם לפני יו"ט, וא"כ מה יעשה עם סעודה שלישית של שבת? אלא עדיף שיאכל כביצה פת לפני יו"ט ולא יחלק את סעודת הבוקר לשתיים כי בכך הוא גורם ברכה שאינה צריכה.
מביא המשנה ברורה, שאדם שיש לו שתי סעודות בצמצום, ואם יחלק אותם לג' סעודות של שבת, נמצא שבכל סעודה וסעודה הוא אכל שלא לשובע, עדיף שיאכל שתי סעודות יותר מלאות, מאשר לחלק אותם לשלש, אא"כ הוא ימתין עם סעודת הבוקר עד שכבר יכול לאכול סעודה שלישית, ויחלק אותה לשתיים, דהיינו, שיאכל מיד אחרי סעודת הבוקר ואז יהיה שבע גם בסעודה השלישית כי היא אחרי סעודת הבוקר.
קידוש יש רק בסעודת ליל שבת ובסעודת יום השבת, אבל אין קידוש בסעודה שלישית, כיוון שהקידוש של היום הוא כמו הקידוש של הלילה, וכשם שבלילה יש רק קידוש אחד, גם ביום יש קידוש אחד, וצריך שיהיה בכל סעודות השבת 'לחם משנה', ולא רק בג' הסעודות, אלא אפילו שאוכל עוד פת בשבת, צריך 'לחם משנה', ולפחות שלא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מכיכר אחד שלם, ומסביר המשנה ברורה, שהכל נלמד מהעומר, שביום שישי לקטו שני עומרים, ובכל עומר יש שני ככרות, אז אם לקטו שני עומרים היה להם ארבעה ככרות, אחת ליום שישי, אחת לליל שבת, אחת ליום השבת, ואחת לסעודה שלישית, וזה המקור לכיכר אחד שלם, ואדם שאין לו ככר שלם, יאכל אפילו פרוסה חצויה העיקר שיאכל כשיעור של 'כביצה' לסעודה שלישית.