"איזו השגחה פרטית היתה לכם" – אומר לנו המוביל בפרצוף זורח – "בשבועיים האחרונים אין לי וו גרירה ולא יכולתי לשנע שום מקפיא. התקשרתם בדיוק ברגע הנכון"

סיפורי 'השגחה פרטית' תמיד היו אהובים לחיך יהודים מאמינים בני מאמינים. בפרט לאחרונה, אולי כהכנה לגאולה המתקרבת, צבר הענין תאוצה. יהודים מספרים ומפרסמים את סיפוריהם האישיים, קטנים כגדולים, למען יהיה הדבר לחיזוק עבור הכלל ולתזכורת נוספת כי יש יד מכוונת מלמעלה המנווטת אותנו בכל שבריר שניה.

כזה הוא לדוגמה הסיפור ששוגר אלינו, על אברך כולל החי בצמצום ולפתע ללא כל הודעה מוקדמת נחתה עליו הוצאה של 3,500 ש"ח לתיקון רטיבות בדירתו. הוא לא ידע מאין יבוא עזרו ונכנס ללחץ רב, כאשר נחמתו היחידה היתה כי ישנה 'השגחה פרטית' של מי שזן ומפרנס את כל ברואיו.

לאחר שעות ספורות הופתע לשמוע ממישהו כי סבו שנפטר לאחרונה הותיר חלק מהירושה עבור הנכדים הנשואים, ולפי החשבון, סכום כסף בסך כזה הדרוש לו אמור להגיע אליו בתקופה הקרובה. היתה זו בשורה טובה במקומה. לפחות יוכל לגייס הלוואה זמנית עד שהכסף יגיע, אלא שגם גיוס הלוואה אינו דבר של מה בכך, וכך המשיכה ההשגחה העליונה לסובב עבורו שירות אישי, כאשר לאחר כמה דקות מתקשר אליו הדוד המבוגר שאחראי על חלוקת הירושה ומודיע כי מעטפה ממתינה עבורו בכתובת פלונית ונא לבוא לאסוף אותה. התשלום לאינסטלטור שולם ברגע הנכון והאברך שב לתלמודו במנוחת הדעת ובהתרגשות נוכח גילוי ההשגחה הפרטית.

כך הוא גם סיפורו המרתק של אברך  יקר מנכדי בעל ה'תוספות יום טוב', שישב השנה בליל ר"ח אדר והגה בספר 'אור החיים הקדוש' הוצאת 'עוז והדר', בפרשת יתרו [אותו נותר לו עדיין להשלים במסגרת חוק לימודיו הסדירים], והנה הוא מגיע לדבריו הקדושים שם, כי נהוג שמי שחווה נס פרטי קובע לעצמו ולכל יוצאי חלציו 'יום טוב' פרטי באותו יום. האברך מציץ בהערות של 'עוז והדר' ומבחין שם במובאה מפסקי ה'שבט הלוי' זצ"ל שפסק כי כל יוצאי חלציו של ה'תוספות יום טוב' צריכים לחגוג את יום א' באדר כיום משתה ושמחה להודות לה' על נס פרטי שהיה לזקנם ה'תוספות יום טוב' באותו יום.

היתה זו הארה של השגחה פרטית מעניינת למצוא את התגלית הזו בדיוק באותו יום. האברך כמובן מיהר לפרסם את הדבר בקרב בני משפחתו המחויבים על פי דין לחגוג משתה ושמחה באותו יום.

ולקינוח, סיפור אישי. שבועיים ימים היינו אמורים להתקשר לגמ"ח המשאיל 'מקפיא' לרגל אירוע של שמחה משפחתית. משום מה זה נדחה מיום ליום, עד יום שישי בצהרים… אז נחה עלינו הרוח להתקשר לגמ"ח בדיוק כעת.

"איזו השגחה פרטית היתה לכם" – אומר לנו המוביל בפרצוף זורח – "בשבועיים האחרונים אין לי וו גרירה ולא יכולתי לשנע שום מקפיא. התקשרתם בדיוק ברגע הנכון. דקה אחרי שקיבלתי וו גרירה ממאן דהו לכמה שעות"…

ואנו, אין לנו אלא לשאת ידיים למעלה ולחקוק זאת בנפשותינו שוב ושוב. אין לנו על מי להישען אלא אבינו שבשמים!

('המבשר' יום ה' פרשת תרומה)