יום חמישי כ"ג באדר תש"פ
איזה מלח צריך לברור לפני הפסח מגרגירי תבואה?
בזמנים עברו, היתה מצויה תערובת גרגירי תבואה במלח, ולכן כתבו הפוסקים כי חובה לברור את המלח לפני הפסח מגרגירי התבואה, משום שאם יימצאו בו גרגירי תבואה, הרי כשיתלחלח יחמיץ את התבואה, והיא תשוב ותפלוט את טעמה אל המלח.
ועוד כתבו הפוסקים, שדברים אלו אמורים במלח ים, אשר דינו כמים; אבל מלח המופק מהאדמה, אינו נחשב כמים, אלא כ'מי פירות' שאינם מחמיצים; אולם, ראוי לברור אף מלח זה, משום שלדעת הרמ"א ואחרונים נוספים, אף מלח זה דינו כמים, וכן משום שבמגע של המלח במים, תחמיץ התבואה שבתוכו, ותשוב ותחמיץ את המלח.
[שו"ע תסב, ז, משנ"ב כד, ושעה"צ מב; ביאורים ומוספים דרשו, 34]
מלח שנמצאו בו גרגירי תבואה בפסח – האם מותר לאכול מאכלים שנמלחו בו?
בהמשך לאמוּר: מלח ים שנמצאו בו גרגירי תבואה בפסח – אם הם יבשים, המלח מותר בשימוש; ואם הם רכים, לכתחילה אין להשתמש במלח בפסח, ובדיעבד, אם השתמש במלח שלא היה בטווח של 'כדי נטילה' (2-2.4 ס"מ, לשיטות השונות) מגרגירי התבואה, ומלח בו מאכלים בפסח – מותר לאכול את המאכלים; אך אם המלח ששימש למליחת המאכלים היה בטווח של כדי נטילה מגרגירי התבואה, אסור לאכול את המאכלים בפסח.
ואם גרגירי התבואה נמצאו במלח לפני הפסח, וכמוּת המלח היא פי שישים ויותר מהם – יש להסיר את כל המלח הנמצא סביבות התבואה בטווח של כדי נטילה, ושאר המלח מותר בפסח.
[משנ"ב תסב, כה, ושעה"צ מג]
האם מותר לקלות גרגירי דגן בפסח?
מותר לחרוך בפסח שתי שיבולים יחד, ואין לחשוש שמא הלחות שבשיבולת אחת תיפלט ממנה מחמת החום, ותיכנס לתוך השיבולת האחרת ותחמיץ אותה; משום שלחוּת זו נחשבת כ'מי פירות', שאינם מחמיצים.
ובדומה לכך, מותר לקלות בפסח גרגירי דגן בתוך תנור חם, למרות שחוֹם התנור גורם לפליטת לחוּת מהגרגירים אל הכלי, ולחות זו עצמה שבה ונבלעת לאחר מכן בגרגירים; וזאת משום שלחוּת זו אינה נחשבת כמים, אלא כמי פירות, ואינה מחמיצה את הדגן.
[שו"ע תסג, א, משנ"ב א, ושעה"צ ב]