הרב צבי וינברג
"וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת" (במדבר י', ט')
בקובץ המעיין (תמוז תש"ל עמ' 7) מובא מאמר ארוך של הרב חיים שרגא פייבל פרנק זצ"ל (אחיינו של רבי צבי פסח פרנק זצ"ל), על ענין תקיעה בחצוצרות בזמן הזה, בעת צרה.
ויצא לו שם הלכה למעשה, שלרגל המצב החמור ששרר בארץ, יש לערוך עצרת תפילה ברחבת הכותל המערבי בתענית שני בתרא, יום שני י"ב אייר תש"ל.
וכתב שם שהחליט הבד"צ דפיעה"ק ירושלים[1] (מיסודם של רבותנו הגאונים מרן הגר"ש סלנט ומרן הגצ"פ פראנק זצ"ל), לחדש המצוות עשה לתקוע בחצוצרות כפי דעת הרמב"ם ז"ל, ברוב עם לפני הכותל המערבי, שריד בית מקדשתנו אשר לא זזה שכינה משם.
והאריך שם להוכיח את דבריו. אולם הרבה חולקים בדבר וסוברים שאין דין תקיעת חצוצרות בזמן הזה והדברים ארוכים.
[1] אין זה הבד"ץ העדה החרדית, שלא ארגנו משנת תש"ח עצרות תפילה בכותל המערבי, אלא בד"ץ פרושים ירושלים, שרבי שרגא פייבל פרנק זצ"ל היה מהדיינים בבית דין זה, ובזמנו נדפסו מודעות וכרוזים נגד החלטה זו. [משיחה שקיימתי עם ר' יואליש קרויס, מאה שערים ירושלים, ביום ד' ט"ז סיון תשע"ה]
(קב ונקי)