הרב צבי וינברג
"וְעָשִֹיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּה" (שמות כ"ה, י"ז)
כתב רש"י, שאפילו שהתורה לא כתבה את שיעור עובי הכפורת, כתבו רבותינו (סוכה ה.) שעוביה טפח.
בספר מידות ומשקלות של תורה (לר' יעקב גרשון וייס פרק קמז הע' 3 עמ' שעג) הקשה שלפי מידות הכפורת שארכה 2.5 אמות, רחבה 1.5 אמות, ועובייה טפח, יוצא שכמות הזהב שהיו צריכים כדי לעשות את הכפורת היתה רבה מאוד.
וכך החשבון, שהרי אמה אורך על אמה רוחב של מים (אמה מעוקבת), משקלה 8 כיכרות, והזהב שוקל פי 19.3 ממשקל המים, נמצא שמשקל אמה מעוקבת של זהב הוא 154.4 כיכרות, והכפורת היתה אורך 2.5 אמות ורוחב 1.5 אמות ועובי טפח (שישית אמה), סה"כ נפח הכפורת 8\5 מאמה מעוקבת, כך שמשקלה היה 96.5 כיכרות של חול, ולפי מה שאמרו חז"ל (מובא ברש"י כה, לט ) שכיכר של קודש היה כפול, נמצא שמשקלה היה 48.25 כיכרות של קודש.
וכל כיכר של קדש היה במשקל 42.5 ק"ג, (ראה בספר מידות ושיעורי תורה עמ' תמד), ולפי זה יוצא שהמשקל הכולל של הכפורת היה 2,050 ק"ג שזה למעלה מ-2 טון זהב!!![1]
והקשה שהרי להלן בפרשת פיקודי (להלן לח, כד) כתוב, שכל הזהב שהיו צריכים למלאכת המשכן היה רק 29 כיכרות ועוד 730 שקלים, וכאן רואים שבשביל עשיית הכפורת בלבד היה צריך למעלה מ- 48 כיכרות?
ובאמת את הקושיה הזו כבר כתב בקיצור בשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' ע' ד"ה ובענין הכפורת) וז"ל: היאך אפשר להיות מזה הזהב המועט כל העובי בכפורת?
ומכח קושיה זו כתב התשב"ץ, שבאמת הכפורת לא היתה עבה כולה טפח, אלא היתה חלולה בתוכה, ומה שהיה בגובה טפח אלו רק הדפנות.
וכן מובא בשפתי כהן (לרבי מרדכי כהן זצ"ל מגורי האריז"ל, פ' פיקודי ד"ה עוד כל הזהב), שכתב גם כן שכל הזהב לא הספיק אפילו למלאכה אחת כמו הכפורת, כל שכן לארון ולקרשים ולמזבח ושאר הכלים,
ולכן כתב שצריך לומר, שלזהב היתה ברכה גדולה ורוממות, שאמנם עשו אותו דק אבל הוא צמח ע"י נס לעובי טפח.
וכן הביא במעם לועז (שמות עמ' תתנח), בשם ספר צידה לדרך שבבית המקדש היה זהב שנקרא 'זהב פרוים' ע"ש שהיה הזהב מתרבה כמו פירות האילן.
[1] לשבר את האוזן – מחיר אונקיית זהב (בערך 29 גרם) כיום הוא 1,269 דולר, בכפורת היו מעל 7000 אונקיות, שאם היה צריך להביא כמות כזו כיום, שוויה היה בערך 8,950,000 דולר!!! (שמונה מיליון ותשע מאות חמישים אלף דולר) – המחשנו קצת את מאמר חז"ל לגבי בית המקדש "אין עניות במקום עשירות".
(קב ונקי)
בנוסף אפשר להסביר שעם ישראל צוו לעשות את שלהם כפי יכולתם והקבה המשיך