"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כ"א, י"ט)
מהמילים "ורפא ירפא" דורשים חז"ל בגמרא (בבא קמא פה ע"א): "מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות".
למה ניתנה רשות לרופא לרפא – אם הקב"ה היכה מישהו, איך אתה הולך ומרפא את המכה?!
על פי השכל היה אסור לרופא לרפא. הקב"ה מביא על מישהו מחלה – אתה אל תתערב לו בענינים, אל תלך לרפא את מה שהקב"ה היכה. אבל בפסוק כתוב "רפא ירפא", משמע מכאן שיש רשות לרופא לרפא. כלשון רש"י: "ולא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי?!" כלומר: איננו אומרים שכיון שהקב"ה היכה, כיצד רשאי הרופא לרפא?!
אמנם הרמב"ן כותב שעובדי ה' שיש להם ביטחון אמיתי בה', אינם צריכים ללכת לרופא, שהרי מה לרופא בבית יראי ה'? ואכן יש אנשים שנוהגים כך, ולא הולכים לרופא, והדבר מותר להם, משום שהם אמתיים באמונתם שהרפואה באה רק מה'. אבל שאר בני אדם חייבים ללכת לרופא. וזאת על אף שכאשר היתה שביתת רופאים של מאה ימים, התמותה ירדה בשבעים אחוז. הנה לנו כי הרפואה אינה מהרופאים, ואלי גם להיפך… אך בכל זאת, עיר שאין בה רופא אסור לדור בה.
ה"חפץ חיים" כותב שמוכח מכן בבירור, שכל ענייני הצער שמזדמנים לאדם, ואפילו אם אחד מחרפו ומגדפו וגורם לו נזק וצער – הכל מן השמים. הקב"ה היכה, לא האדם ההוא היכה.
כאשר אדם מזיק לרעהו, הוא רק שליח שנשלח לעשות שליחותו. אולם עם זאת "מגלגלים זכות ע"י זכאי, וחובה על ידי חייב", ואותו אדם גם ישא את עונשו.
ה"חפץ חיים" היה רגיל להמשיל משל, שכאשר מישהו היכה את הכלב במקל, הכלב הולך ברוב כעסו, ונושך את המקל, מבלי להבין כי לא המקל הכהו, אלא האדם האוחז במקל הכהו. במקרה שלנו, המכה הוא לא אחר מאשר האבא הטוב, בורא העולם, שאוהב אותנו ועושה הכל לטובתנו.
אבי זצ"ל ואמי ע"ה היו אנשים מיוחדים מאוד גם בענייני 'בין אדם לחברו' וגם בעניני 'בין אדם למקום'. בכל שבת הם ארחו על שולחננו כארבעים אורחים. הם היו בעלי יכולת כלכלית, והרבו בחסדים ובצדקה.
היתה להם בעיה שהם לא נולדו בהונגריה, ועקב כך עמדו בסכנת גירוש. היתה זו סכנת נפשות, כי מחוץ לגבול עמדו הכן רוצחים, שרק חיכו לקרבנות חסרי הגנה. לכן הם נאלצו לזייף מסמכים, במטרה להוכיח שכביכול נולדו בהונגריה. ברם, אחד ממתחריהם בעסקי הטקסטיל וההנעלה, הלך והלשין עליהם שהם לא ילידי הונגריה.
הורי יכלו להתרגז על אותו אדם רע מעללים, שבגללו יגרשו אותם ואת ילדיהם מעבר לגבול, למקום סכנה שבו עלולים חלילה להירצח! אולם בסוף התברר שעקב ההלשנה הזאת, שהיתה נראית בשעתה כאסון, וגרמה לסילוקנו מהונגריה, לא נספינו בשואה. אם כן, היינו אמורים להביא פרחים לאותו מלשין נקלה… בזכות זאת יש כיום משפחה ענפה של תלמידי חכמים ויראי ה', וביניהם כמה מגדולי הדור.
אנחנו יודעים, שהמעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו. אם מישהו חרף וגדף אותך, והעברת על המידות והרווחת, הרי זה "מגלגלים זכות על ידי זכאי". אם נכשלת והגבת שלא כראוי, הרי זה "מגלגלים חובה על ידי חייב". אם אתה עמדת בניסיון, הוא בעצם עשה לך טובה.
למדנו כי הקב"ה מצמיח ישועות ובורא רפואות. "מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך" (תהילים צב, ו).
['אריה שאג' – שמות]
1/271