הרב י' טברסקי
ישנו סיפור עממי על אחד מגדולי ישראל שנתקל ביהודי פשוט, לא בדיוק שומר תורה ומצוות, שמילא את שקיותיו במאכלים לכבוד ראש השנה, בעודו מכריז בקול כי אינו קונה אגוזים – מפני שאגוז הוא בגימטריה חטא ('אגוז' – עם הכולל).
"דע לך יהודי יקר!" – פנה אליו אותו גדול ואמר לו – "אמנם שכרך הרבה מאוד, ודבקותך במנהגי ישראל חשובה מאוד למעלה, אבל שים לב! 'חטא' הוא גם בגימטריא 'חטא'!" – – –
הוא התכוון להוכיח בכך את היהודי – במסגרת מצות 'הוכח תוכיח' – כי עליו להישמר ולחזור בתשובה מחטאים אמיתיים ממש, ולא רק מאכילת אגוזים הרומזים על החטאים…
סיפור זה טומן בחובו מסר חד. דווקא בימים אלו, בין כסה לעשור, בהם הכל מקפידים על ה'סימנא מילתא' – כפי שהתחלנו בראש השנה להדר ולחזר אחר כל הסימנים המופיעים בחז"ל כרומזים על תפילות ותקוות גדולות לקראת השנה החדשה – כעת הוא הזמן להתמקד בעיקר. לעשות את הפעולות העיקריות הכרוכות בתשובה ועזיבת החטא, למען יתקבלו התפילות ברצון לשנה טובה ומתוקה.
כך גם, אומרים צדיקים, יש להקפיד על טהרת הלשון בימים אלו. להקפיד שלא להקפיד. לא לגעור על אחרים ולא לכעוס. לדון לכף זכות מה שיותר. כי בימים אלו יש משקל כבד מאוד לכל הרהור ומחשבה של יהודי לטוב או למוטב חלילה.
והנה ניחתה עלינו שוב צרת הסגר. עלינו לקיים את השבועות הבאים מתוך הסתגרות בקרבת הבית, ומה שפחות לצאת למרחבים. מטבע הדברים הסתגרות עלולה לגרור כעסים ומרירות על הזולת – זה שמסתגר בקרבתך, ולכן יש באמת על מה להקפיד בימים אלו. להקפיד על מתיקות.
אדרבה, צריכים לנצל את ההסתגרות להסתגלות והתבוננות פנימית. לחפש את הטוב ואת האור הטמון באנשים הקרובים לנו. בצאצאים היקרים, בבני הבית. אף בשכנים והמכרים שבתוך חמש מאות המטר שלנו.
זאת המשימה בתוך ימי הסגר, וזו ה'סימנא מילתא' שנצטרך להקפיד עליה בתקופת 'עשרת ימי תשובה' והלאה. לחשוב מתוק. לדבר מתוק. להגיב מתוק. להשתדל להשרות אווירה נעימה ומתוקה סביבתנו ככל האפשרי. זה ה'תפוח בדבש' שלנו, עמו התחלנו את השנה וכך נמשיך.
ובזכות עבודה זו של המתקת הסגר, נזכה שאכן הדינים יומתקו כליל והשנה החדשה תהיה שנת ישועה וגאולה שלימה בקרוב ממש.
(המבשר)