הרב יהושע לייבזון
"בזיעת אפיך תאכל לחם" (ג', י"ט)
'ימי הקורונה' הביאו לפתחן של משפחות שלומי אמוני ישראל התמודדויות רבות ומגוונות, שכמותן לא הסכינו עד כה, אשר חלק מרכזי מהן נוגע לענייני הפרנסה. מזונותיו של אדם קשים כקריעת ים סוף, מאז נגזר עליו 'בזעת אפיך תאכל לחם', אולם בתקופות שכאלו הפכה התמודדות זו לקשה ביותר.
לפניכם מכתב שפורסם לאחרונה בארצות הברית, שבו סיפור אחד מיני רבים שהתרחשו בתקופה זו, וקיומה של עצה זמינה ופשוטה לקיום, סייעה בסייעתא דשמיא לצלוח משבר קשה זה.
כך מספר בעל המעשה:
בין המוני אחינו בית ישראל שפרנסתם נפגעה בתקופה זו, נפגעה גם פרנסתי. בימים כתיקונם אני משמש כנגן כינור מבוקש המופיע מידי ערב, כחלק מהרכב של תזמורת או כנגן יחיד, ומעיסוק זה אני מפרנס את משפחתי ברווח בעזרת ה'. אולם הכל הסתיים בהגיע 'ימי הקורונה'; החתונות נערכו באופן מצומצם, ה'דינרים'- דרך הטלפון, ואני נותרתי ללא עבודה, כאשר דאגת ההווה והעתיד משמשות בי בערבוביה.
בתקופה הראשונה השתמשתי בחסכונות שצברתי, אולם מיום ליום התכווץ הארנק וגדל החשש. או אז נזכרתי בסגולה הקדושה, שכה רבות שמעתי עליה ומאז ומתמיד חפצתי לקיימה, והיא- התחזקות משמעותית בברכת המזון, לאומרה בכוונה מתוך הכתב.
החלטתי לקבל זאת על עצמי ברצינות. חשתי שזו שעת כושר מיוחדת, ובליבי הייתי בטוח שכדברי הקדמונים, תהיה קבלה זו פתח לסייעתא דשמיא בפרנסת משפחתי. חשבתי שהדבר ייקח זמן, אולם הסגולה פעלה מהר מהצפוי…
בתקופה קשה זו, הורה הממשל המקומי בניו יורק לסגור את כל בתי הכנסת. כמו בארץ ישראל, גם בבורו פארק, מקום מגורי, התארגנו מאות מנייני תפילה מקומיים, כשהאחד מצטרף ממרפסתו, ומשנהו מחצרו ומדלת ביתו. גם אנו, דיירי כמה בתים סמוכים, התארגנו להתפלל במניין מצומצם, מתוך שמירה על תקנות הבריאות.
בשבתות כתיקונן, נוהגים בקהילתנו לקיים את מצוות 'סעודת שלישית', בצוותא, וכיוון שחפצנו להמשיך במנהג מיוחד זה מבלי להקל ראש בתקנות הבריאות, הוחלט כי את עיקר הסעודה יאכל כל איש בביתו, ולאחר מכן נתאסף באחת החצרות לאכול כזית בצוותא, לזמר זמירות ד'רעווא דרעווין' בדיבוק חברים, ולברך ברכת המזון במניין על הכוס.
היה זה בשבת הראשונה להתחזקותי בברכת המזון. יתר חברי המניין סיימו לברך, ואילו אני שברכתי במתינות ובכוונה, עדיין אחזתי בתפילת 'רצה והחליצנו', היות שהיינו מנין מצומצם, נאלצו יתר החברים להמתין עד שאסיים, ורק לאחר מכן להתחיל בתפילת ערבית.
בסיום תפילת ערבית ניגש אלי אחד מהמתפללים, והביע את התפעלותו מהאופן שבו בירכתי על המזון. הוא לא הצליח לכלוא את תמיהתו על כך, שעד עתה לא הכיר אותי כמי שמברך במתינות ובכוונה שכזו, וכדי ליישב את דעתו סיפרתי לו את השתלשלות הדברים. כיצד גדעה גזירת הקורונה את מקור פרנסתי כנגן כינור בחתונות ואירועים, וכתוצאה מכך נקלעתי למצב כלכלי קשה, וכסגולה לישועת ה' החלטתי להקפיד על מצוות ברכת המזון בהידור רב, שכן בין תיבותיה, צפונות הברכות הגדולות ביותר לפרנסה.
כאשר סיימתי את דברי הבחנתי בזיק שנדלק בעיניו של בן שיחי; "תתפלא לשמוע", הוא אמר לי, "אך יתכן שבידי רעיון מצויין עבורך. אלך לביתי ואבדיל על הכוס, ולאחר מכן אהרהר בדבר ואשוב אליך עם הפרטים".
שבתי לביתי כשבראשי מתרוצצות מחשבות של תקווה, וליבי נושא תפילה לסייעתא דשמיא. שעה לאחר מכן הגיע הטלפון המיוחל. מעבר לקו נשמע קולו של שכני המבשר לי בשמחה: "הסגולה שלך פעלה… תשמע, לפרנסתי אני עובד ב'מעון הורים' גדול ומפורסם. לאחרונה שמעתי את בעל המקום, יהודי ירא וחרד, המביע את צערו ודאגתו על הבדידות המרה שבה שרויים הישישים תושבי המעון, כאשר מכורח הנסיבות איש אינו יכול לבקר. כאשר שמעתי מפיך על עיסוקך, החלטתי להציע לבעל המעון שישתמש בכישרונך המיוחד, לפרוט בכינורך על נימי הרגש, כדי שתשוב השמחה ויעלה האור בעיניהם ובליבם של דייר המעון הקשישים.
עם צאת השבת יצרתי קשר עם בעל המקום, ובחסדי שמיים הרעיון מצא חן בעיניו. הוא מעונין להעסיק אותך תמורת שכר מכובד בשלושת המעונות שבבעלותו, כדי שתעבור בין החדרים לפי רשימה מפורטת שימסור לך, ותשמח את ליבם של דיירי המעון המבוגרים בניגון ובנעימה".
ברוך ה', מזה כמה שבועות שאני עוסק בהצלחה בתחום מיוחד זה. בכל יום מחדש אני מתמלא בסיפוק, כשאני רואה את האור השב לעיניהם של הקשישים. כמה מהם התבטאו בפני כי 'החזרתי אותם לחיים', פשוטו כמשמעו. פירות מעשיי בעולם הבא, והקרן קיימת לעולם הזה בשפע ובהרווחה.
זה עתה הודיע לי בעל המקום כי גם כשתשוב ה'שיגרה', הוא אינו מוכן לוותר עלי, ובתוכניתו להמשיך להעסיקני באופן קבוע. על כל זאת "אודה ה' מאוד בפי, ובתוך רבים אהללנו", ומכאן אני מציע לכל יהודי ויהודי לקיים את הסגולה המופלאה, שנבדקה כבר מאות ואלפי פעמים לאורך כל הדורות, כדברי ה'אור זרוע' שקיבל מרבותיו, שהזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויים לו, ובעזרת ה' יזכו אף הם לסייעתא דשמיא ולפרנסה בשפע.
י.מ. – ברוקלין.
(מתוך עלון 'וכל מאמינים'- פרשת סיון תש"פ)
2/357