השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שאסור להתיר נדרים בשבת? • מדוע עדיף שלא לספר לבעל על נדרי אשתו בשבת? • ומה ההיתר להתיר בשבת חרם שעשו על יהודי מהקהל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שמ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
באופן עקרוני אסור להתיר נדרים בשבת משני סיבות: א. זה טירחה בחינם. ב. ממצוא חפצך.
ישנם כמה אופנים שבהם מותר להתיר נדרים בשבת:
א. כאשר יש בהתרת הנדר צורך לשבת או צורך מצוה, כגון, אם נדר שלא לאכול או שלא לשתות, מותר להתיר לו את הנדר כדי שיוכל לאכול ולשתות בשבת, ומביא המ"ב, שלאו דווקא אם נדר שלא לאכול בכלל או שלא לשתות בכלל, אלא גם כאשר נדר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, מותר להתיר לו את הנדר כדי שיוכל לאכול בשר ולשתות יין שיש בזה מצוה, וה"ה אם נדר שלא לישון בשבת, מותר להתיר לו את הנדר, כיוון שהשינה היא אחד מתענוגי שבת למי שרגיל בכך.
ב. בעל בנדרי אשתו, כגון אם שמע הבעל את הנדר של אשתו בשבת, ואם הוא לא יפר לה את זה היום, הוא לא יוכל להפר לה את הנדר, שהרי יכול הבעל להפר רק 'ביום שמעו', באופן כזה מותר לו להפר בשבת, ומביא המ"ב, שהבעל שמפר נדרי אשתו זה רק ביום שמעו, אבל לא מעת לעת, דהיינו, אם שמע את הנדר ביום השבת, יכול להפר עד שחשכה ולא יותר, ולכן, גם אם הוא שמע שהיא נדרה לקראת סוף השבת, שימהר להפר, כיוון שאחרי חשכה לא יוכל להפר, ועוד מביא המ"ב, שכאשר בעל מפר נדרי אשתו, לא יאמר לה 'מופר לך' כמו שאומר בימות החול, אלא יפר לה אותם בלב, ואח"כ יאמר לה שיכולה לאכול ולשתות, ועוד אומר המ"ב, שיותר טוב שלא לדווח לבעל על הנדרים של אשתו בשבת, שהרי יוכל להפר רק ביום שמעו, וזה רק בשבת, ולכן עדיף לומר לו את זה ביום אחר.
ג. אדם שנשבע שעד יום פלוני הוא יעשה מלאכה מסוימת, ואותו יום פלוני חל בשבת, ואותה מלאכה אסורה בשבת, א"כ כדי שלא יחל את דיבורו, מפירים לו את השבועה בשבת עצמה.
ד. חרמי קהל, דהיינו, שהחרימו יהודי מסוים, אפשר להתיר את החרם בשבת, כיוון ששבת הוא זמן שרבים מתאספים, ואם לא יפרו בשבת, ביום חול לא יוכלו להפר את זה, כיוון שלא ימצאו את הרבים יחד, וא"כ יש לזה גדר של בעל בנדרי אשתו, שאם לא יפר אותם היום, לא יוכל להפר אותם אף פעם.