אבי היה סוחר גדול וישר כמו סרגל. אבי ואדם נוסף הצטרפו להשקעה בפטנט השוודי שנקרא 'איטונג', כשותפים, הרבה מאוד זמן עבר, ולא ראו רווחים והכנסות. הלך אבי אל מרן ה'חזון איש' זצוק"ל ואמר לו: "אני רוצה לעשות דין תורה עם השותפים שלי, ואני מבקש שהרב יהיה הבורר". אמר לו ה'חזון איש': "לא משתלם לך, לך תעשה פשרה איתם". אבי קפץ ואמר: "מה? זאת אומרת שאני לא צודק?"

"רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל" (שמות ח', כ"ה)

אבי ז"ל היה איש נפלא.

גרנו בתל אביב בכיכר המושבות, ברחוב העליה. ביתנו היה בית של הכנסת אורחים. היינו שנים-עשר ילדים, ותמיד היה בבית ובלב מקום לאורחים. הרבה אדמו"רים באו להתאכסן אצלנו, כי אבי היה ירא שמים וישר לב. אבא ז"ל לא היה ממתין שיבואו אורחים, אלא היה הולך לחפש אותם. היה צועד לתחנה של מוניות השרות שמביאות נוסעים מירושלים, והיה מזמין את האנשים להתאכסן אצלנו.

הוא היה סוחר גדול וישר כמו סרגל. עד היום, אתם יכולים לראות בדרך פתח תקווה שלט גדול, "יעקב שכטר ובניו". בן דוד של אמי הביא לארץ את הפטנט השוודי שנקרא 'איטונג', ואבי ואדם נוסף הצטרפו אליו כשותפים, הרבה מאוד זמן עבר, ולא ראו שום התפתחות בעניין ה'איטונג'. השקיעו והשקיעו סכומי כסף אדירים, ולא ראו שום רווחים ושום הכנסות. אבי הגיע למסקנה, שמדובר ב'בגדי המלך החדשים', ושגם אם ימתין עוד עשרות שנים לא ירוויח כלום. הוא רק ימשיך להפסיד כל חודש.

מה עשה?

הלך אל מרן ה'חזון איש' זצוק"ל ואמר לו: "אני רוצה לעשות דין תורה עם השותפים שלי, ואני מבקש שהרב יהיה הבורר". אמר לו ה'חזון איש': "לא משתלם לך, לך תעשה פשרה איתם". אבי קפץ ואמר: "מה? זאת אומרת שאני לא צודק? אם אני לא צודק, אני אקח כסף של מישהו אחר שלא מגיע לי? חס וחלילה! לא, לכן איני מסכים לפשרה – אני מוכרח לדעת את האמת. אם אני לא צודק, אני רוצה להחזיר לאחרים, ולא ליהנות בפרוטה מכסף שלא שלי, חס ושלום! לכן אני מבקש מהרב שיסכים לקבל אותנו לדין תורה, ואם אני לא צודק – בשמחה אציית לדברי הרב".

ה'חזון איש' שמע כך, והסכים. באו אליו לדין תורה, ופסק לרעת אבי. היה מדובר בסכום של חמישים אלף לירות שטרלינג, הון תועפות. זה היה כמעט חצי מהרכוש של אבי. אתם יודעים מה הייתה התגובה של אבא שלי אחרי שפסקו לרעתו? אתם יודעים מה הוא עשה אחרי שהפסיד הפסד ענק כזה?

אני זוכר אותו רוקד משמחה במשך שבועיים!

"ברוך ה'", הוא אמר, וחזר ואמר. "ברוך ה', שלא נכשלתי בלקיחת כסף של מישהו אחר". אין למה, ואין אולי. אם ה'חזון איש' אמר שהוא לא צודק, ברור לו לגמרי שהוא לא צודק! והוא מאושר שזכה לשמע את האמת, ולנהוג ביושר בהתאם לזה!

כזה היה אבי, וכך הוא לימד אותנו.

אני רוצה להגיד לכם דברים לא כל כך מקובלים כיום, שהוא אמר לי. הוא אמר: "בשקר הראשון שאני אתפוס אותך, אני אעניש אותך מאוד מאוד בחומרה. ולמה? משום שאני לא אראה אותך כשקרן אלא כרוצח. הרוצח לא התחיל עם רצח, הוא התחיל עם שקר, ואחר כך הוא גנב, עד שהוא נעשה רוצח. אני בשקר הראשון כבר רואה אותך רוצח!".

הוא היה אבא נפלא ואוהב, אבל על שקר הוא לא התפשר. "אם עשית משהו לא טוב, תבוא ותספר לי את האמת. אני, בתור אבא, חייב להוציא אותך מכל בוץ. אתה לא מלאך, בני אדם הם בני אדם. גם מבוגרים טועים ועושים שטויות, וילדים ודאי נכשלים לפעמים. תמיד אתה יכול לבוא ולספר לי את האמת, גם אם היא לא נעימה, ואעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור לך. אבל בלי שקר! אוי ואבוי לך אם תגיד שקר".

עוד הוא אמר לי: "למה בן אדם משקר? כי הוא רוצה להתחמק. אבל זה לא יעזור לו, סוף גנב לתליה. לעומת זאת, אם הוא ילך עם האמת, הוא יחדור אפילו דרך קירות של פלדה!"

אני מסתובב בעולם כבר עשרות רבות של שנים. התגלגלתי מאות פעמים במטוסים. שליחויות על גבי שליחויות הטילו עלי. הרבה פעמים קרה לי שהעמידו אותי בפני קיר – הייתי חייב להגיד או אמת או שקר. היסוד שאבי לימד אותי, שעם האמת אפשר לחדור דרך קירות של פלדה – עובד כמו שעון! לא פעם ולא פעמיים היה נראה, שאם אגיד את האמת אני אבוד, ועל ידי שקר יסתדרו כל העניינים. אבל תמיד אמרתי את האמת, ובסוף שמחתי על שאמרתי את האמת. דווקא כך דברים הסתדרו.

אתה לא חייב לשפוך ולספר כל דבר. אל תהיה 'יאכנע', אל תספר הכל, רק מה שאתה חייב. אבל כשאין לך ברירה, ואתה מוכרח לענות 'כן' או 'לא', אל תגיד שקר! עם שקר לא תצליח! השקר – אין לו רגלים…

במדרש מובא, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח שיכניס שניים שניים מכל החי אל התיבה, נכנסו כל אחד ובן זוגו עמו. בא השקר ורצה להיכנס, אמר לו נח: "אין אתה יכול להיכנס, אלא אם כן תמצא לך בן זוג". הלך השקר, ופגע בפחתא [-פחת, הפסד], והציע לו להיות לו לבן זוג. אמר לו פחתא: "ומה אקבל בשכרי?", אמר לו: "כל מה שאעשה הוא שלך". נתרצה לו ונכנסו שניהם אל התיבה. כיון שיצאו, היה השקר פועל ועושה, ופחתא היה נוטל כל מה שעשה. בא השקר וחיפש את מה שיצר, ולא מצאו. כששאל את פחתא לאן נעלמו כל מעשיו, אמר לו: "וכי לא כך וכך סיכמנו, שכל מה שתעשה אטול בשכרי?". לא היה לשקר פתחון פה, ועל זה נאמר: "והרה עמל וילד שקר".

ה"חפץ חיים זצ"ל כותב, שההסכם הזה שריר וקיים עד היום. כל מי שמרוויח כסף באופן לא ישר, באמצעות שקר וגזל – מפסיד את הכל, וכן נאמר בפסוק בירמיהו (י"ז, י"א): "עושה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו".

(מתוך "אריה שאג" ימים נוראים)