בהביטו על התאריך בו נקבעה הפגישה חשכו עיניו: הפגישה נקבעה לחול המועד פסח, ואף אם יתירו לו לעסוק בענייני עסקיו בחול המועד, משום דבר האבד, אך הוא אינו יכול לספר את זקנו ויהיה עליו לבוא אל הפגישה המכובדת כשזיפי זקן מעטרים את סנטרו.
פעם, כשהלך ליטול את ידיו לפת שחרית, התלווה אליו אחד הבחורים ושאל אותו: מאין לך כזה גישמאק בלימוד התורה? איך מגיעים לכזו מתיקות התורה? האם זו תכונה מולדת או תכונה נרכשת?