 |
| יום חמישי יח' שבט תשע"ו | פניני פרשת השבוע פרשת יתרו | תקציר שבועי ה'דף היומי בהלכה' |
|
| זמני שבת |
ירושלים |
בני ברק |
מודיעין ע. |
חיפה |
אשדוד |
בית שמש |
| כניסת שבת |
16:32 |
16:51 |
16:50 |
16:41 |
16:52 |
16:51 |
| יציאת שבת |
17:52 |
17:53 |
17:52 |
17:51 |
17:54 |
17:53 |
| רבינו תם |
18:24 |
18:25 |
18:24 |
18:23 |
18:26 |
18:25 |
| |
|
|
|
|
|
|
|
 |
ה500 רובל שהגיעו לראדין בדואר
והפליאו מאד את מרן החפץ חיים?
|
|
|
| |
ומדוע רק יתרו התעורר מהדברים העצומים שקראו לעם ישראל
ואף אחד מאומות העולם לא נגע העניין ללבו?
הרב בנימין בירנצוויג
מסופר על מרן החפץ חיים זיע"א, שפעם בא אליו מזכיר הישיבה בשמחה גדולה ובפיו בשורה טובה, כי הגיע לישיבה מכתב ובתוכו תרומה של חמש מאות רובל במזומן, סכום גדול מאוד בימים ההם! אמר החפץ חיים, יש כאן תמיהה גדולה שהרי אין רגילות לשלוח סכום כסף דרך הדואר, שהרי יכול סכום כזה להאבד או להגנב, ומי שכבר שולח שוכר שרות מיוחד עם אחריות וכו' שיעביר את הכסף ליעד? על כן אפשר שזה טעות וצריך לברר היטב מקור כסף זה. עשה המזכיר כבקשת החפץ חיים, ויצר קשר עם השולח, והוא סיפר כך: עשיתי עסקה גדולה וקיבלתי על עצמי...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
| |
מה הבטיח הרמ"א לכל חתן והמחותנים?
|
|
|
| |
החזו"א: הבטחת הרמ"א עדיפא מהשתדלות
הרב צבי וינברג
"לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך". (כ,יד)
ה"חפץ חיים" בספר המצות הקצר (לא תעשה מ'), כ' שמצוי לעבור על לאו ד"לא תחמוד", בחתן שמכביד על חותנו קודם החתונה, שיתן לו דבר פלוני ופלוני, מה שלא התנו על זה בשעת כתיבת התנאים, ואף על פי שחותנו ממלא מבוקשו, אף על פי כן עובר החתן על לאו זה ד"לא תחמוד".
ובשמירת הלשון (ח"ב חתימת הספר פרק ד), כ' שגם המחותנים יכולים לעבור על לאו זה, "אם נתקשר עם אחד בכתיבת התנאים להשיא לו בתו, וגמרו ביניהם ...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
 |
מרן הגראי״ל שטיינמן:
למה זכו גדולי ישראל למה שזכו?
|
|
|
| |
ומה היה הפרס המפתיע לילד בבית הורי חמותו
"אמר רבינו שהתבוננתי, כל האנשים הגדולים זכו למה שזכו בגלל הכיבוד אב ואם המיוחד שלהם, וכגון הגר״ח מבריסק זצ״ל דאי אפשר לתאר איך כיבד את אביו ר׳ יושע בער (בית הלוי) ממש רעד מפניו, גם החזון איש ומשפחתו כיבדו את ההורים בצורה נפלאה ביותר, החזו״א קרא לבן אדם ר׳ שמריהו יוסף (שנקרא ע״ש אביו של החזו״א) דער קליינער (הקטן) כדי שלא לקרוא לו בשם אביו"
שמעתי מרבינו שליט״א שחמותו מרת שרה קורנפלד ע״ה סיפרה שאצלם בבית ...
(צדיק כתמר יפרח)
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
 |
איזהו תלמיד חכם ?
מרן בעל ׳שבט הלוי׳ זי״ע
מספר על שיחותיו עם החזו״א
|
|
|
| |
שאלתי פעם לגאון ישראל מרן החזו״א זי״ע בתוך שיחות מרובות אתי בעניינים אלה -
איזהו תלמיד חכם ...
ומעיד אני עלי שמים וארץ - שזכיתי להכיר רוב גדולי ישראל ממדינות שהיו מקום תורה
שאלתי פעם לגאון ישראל מרן החזו״א זי״ע בתוך שיחות מרובות אתי בעניינים אלה - איזהו תלמיד חכם - וענה לי מי שיכול ללמוד ארבעים דפים ביום אחד -ודף אחד בארבעים יום. גאונים אלו היו חוזרין על תלמודם כל ימיהם עד נשימה אחרונה.
ומעיד אני עלי שמים וארץ - שזכיתי להכיר רוב גדולי ישראל ממדינות שהיו מקום תורה וכן הרבה מאוד בחורים מופלגים ביותר- וכל אלו הגדולים והמופלגים נודע לי שזכו ...
(מתוך ההקדמה לדרשות שבט הלוי א׳, ומתוך לקט, מובא בחידושי שבט הלוי עמ״ס שבת)
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
 |
הסיפור הנורא על הדיבוק שאהב את בעלי העבירה, ומה אירע בבית ר׳ חיים מוולוזין כשנשמטה מפת השולחן בשבת
|
|
|
| |
סיפר רבי יעקב אדלשטיין, ששמע מרבי אליהו לופיאן, ששמע מהסבא מקלם, ששמע מרבי ישראל מסלנט, ששמע מרבי יוסף זונדל מסלנט, ששמע מפי קדשו של רבי חיים מוולוז'ין
באחד מימי השבת, כשנכנס לחדר האוכל שבישיבת פוניבז' וראה הרב מפונוביז' כי מעל מספר שולחנות נשמטו המפות, והשולחנות אינם מכוסים כראוי. "טיירע בחורים, בחורים יקרים", קרא אז הרב מפוניבז' לעבר התלמידים, "הסכיתו ושמעו נא מעשה שארע עם ה"נובהרדוקער גלגול" והבינו מה רבה חומרת כבוד השבת. פעם, כאשר הובא הבחור עם הדיבוק המפורסם אל בית רבי חיים מוולוז'ין ביום השבת, נבהל הבחור והחל מתרוצץ כמשוגע בין חדרי הבית. קדושת ביתו של גאון הדור יחד עם קדושת השבת, כמעט שהוציאוהו מדעתו, ונשמתו המלופפת בטומאה לא מצאה לה מנוח. והנה, לפתע...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
| |
לאלו עשרה תלמידי חכמים מסרו רבינא ורב אשי
להגיה את הש"ס כשגמרו לסדרו?
|
|
|
| |
וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, אנכי ה' אלקיך
אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים וכו'.(כ,א-ב)
הרב צבי וינברג
בים של שלמה (סוף פרק שביעי בבא קמא) כ' בשם הרמ"א, שעשרת בניו של רב פפא המוזכרים בנוסח של סיום מסכת, הם כנגד עשרת הדברות, ועי"ש איך מונה כל אחד מבניו כנגד א' מהדברות, למשל: כנגד "כבד את אביך" – אבא בר פפא, וכנגד "לא תגנוב" – רכיש בר פפא, רכיש מל' רכוש. בס' מטעמים (ערך לימוד א) כ' טעם נוסף מדוע מזכירים את בני רב פפא בסיום מסכת. משום שעשרת בני רב פפא ...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
| |
האם מותר לקבוע מזוזה בתוך נרתיק מברזל?
והאם יש ענין לא לכתוב חידושי תורה בעט מברזל?
|
|
|
| |
ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה.(כ,כב)
הרב צבי וינברג
וברש"י מביא (מפ"ג דמידות) ותחללה - הא למדת שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך.
ע"פ דין זה, מבאר הדעת קדושים (יו"ד סי' רפ"ט,א) מה ששמע בשם הבעש"ט שנכון שלא לקבוע מזוזה בתיק של ברזל, כי המזוזה...
(קב ונקי)
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
 |
'מוטב לי למות מלימוד תורה
מלמות מביטול תורה'
תווי הפנים של הבחורים משתנים ככל שהם לומדים יותר ונקשרים יותר ללימוד התורה
|
|
|
| |
הרב ישראל ליוש ר״מ בישיבת ׳אהבת אהרן׳ ומראשי ארגון 'אחינו' על לימוד התורה שמשנה ממש את פניהם של העמלים בה. ועל בעל ה׳חשק שלמה׳ שהרופאים הזהירו שאם לא ינוח מלימודו הוא עלול למות.
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים (שמות יט, ה)
החפץ חיים רגיל היה לספר בהתרגשות עצומה על השקידה העצומה עד כדי מסירות נפש של רבינו שלמה הכהן בעל החשק שלמה שהיה בקי בכל חדרי התורה, וכשהיה בן י"ז שנה כבר ידע את כל הש"ס עם הפוסקים. כשהיה בשנות בחרותו בין י"ג לי"ז שנה חלה מאוד, והרופאים אמרו לו שמחלתו מחמירה בעקבות המאמץ הגדול שלו בלימוד התורה, והם ציוו עליו לנוח ולהפסיק ללמוד, וכל כך החמירו בהוראתם עדי כדי שהוסיפו שאם לא ינוח מלימודו הוא עלול למות, ענה להם החשק שלמה 'אם לא אלמד תורה אני ימות בגלל אי הלימוד, כי אינני מסוגל לחיות ללא לימוד תורה, א"כ מוטב לי למות מלימוד תורה, מאשר למות מביטול תורה', וכך הוא המשיך ללמוד בעמל ובשקידה עצומה, והקב"ה רופא כל חולים ריפא אותו מחליו. זכיתי ללמד בישיבת אהבת אהרן – ישיבה למתחזקים ובעלי תשובה, יכלה הדף והדיו אם אספר את כל הסיפורים אודות סגולותיה ומעלותיה של לימוד התורה, באשר יש בכוחה לשנות ולהפוך את האדם מיסודו עד בלי הכר. לא אכחש אם אומר שפרצופיהם של הבחורים...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
 |
מה ענה מרן ר' חיים קניבסקי לגר צדק שלא רצה להתגייר כי לא הבין את הגמרא?
|
|
|
| |
מספר הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל מעשה שסיפר לו אברך שמוסר שיעור בהרצליה, ממש געוואלדיג: בשיעור שלי משתתף, מזה מספר שבועות, אדם שנמצא בתהליכי גיור ולומד לימודי יהדות על מנת להיות גר צדק. יום אחד פנה אלי ואמר לי: זהו זה! אני לא ממשיך! אני לא אהיה גר!"
"מה יש? מה קרה? " , שאלתי אותו, והוא ענה:
"אני יושב כאן בשיעור כבר כמה שבועות, מאזין בקשב ולא מבין מילה! מה תאמר לי? שהשיעור עמוק מידי, וקשה מאוד לתפוס אותו! אבל אני רואה שאין פני הדברים כך! הנה יושבים בשיעור נערים צעירים, ילדים, והם כן מבינים, מתערבים בשיעור, שואלים, משיבים, מתפללים ומתווכחים, ואני לא תופס על מה הם מדברים! ואלא מה, תאמר שאני סתום , שיש לי ראש חלש... אני מוכן להראות לך את התעודות שלי , את הציונים שלי, ותראה בעצמך את כישרונותיי הברוכים... המסקנה היחידה היא שגמרא זה לא בשבילי! אני לא מסוגל להבין אותה! אם כן למה לי להתגייר? כדי שלא אבין כלום?!"
אמרתי לו: זו באמת שאלה חזקה מאוד, אני לא יכול לענות לך תשובה על שאלה כ"כ קשה! אבל אצלנו בבני ברק יש גאון, צדיק וקדוש, קוראים לו רבי חיים קניבסקי שליט"א, נלך ביחד ונשאל אותו. נשמע מה הוא אומר".
הגעתי איתו לגאון ר' חיים ושאלנו אותו את השאלה. ר' חיים חייך, פנה אלי ואמר לי: "איך אתה רוצה שידע ללמוד, הרי אין לו מלמד"?
ברגע הראשון נפגעתי. מה זאת אומרת "אין לו מלמד"? הרי יש לו! אני מלמד אותו כל יום! ור' חיים המשיך ואמר: "נכון שאתה מלמד אותו! אבל אנו אומרים כל יום :'ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל '! הוא מלמד רק את עמו ישראל, הוא לא מלמד גויים! והיות והקב"ה לא מלמד גויים – אין כל פלא בכך שאינו מבין! ברגע שיתגייר- יהיה לו מלמד.
הקב"ה יהיה המלמד שלו, ואז הוא יבין!" מוראדיג! כמובן, ואין כל צורך לציין, כך באמת היה! בכל מקום שבן אדם יושב ולומד תורה- שכינה עמו? הקב"ה לומד איתו ומלמד אותו! אם היינו מרגישים זאת ב"בחוש" לא היינו צריכים ל"דמיין" ש"כאילו נתנו היום".. אכן! הם נתנו היום, ובכל יום!
(דברי שי"ח מתוך ויחי ראובן)
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
| |
מה הקשר בין בניית המזבח לברכת המזון? מה המקור לכיסוי הסכין בברכת המזון, והאם יש לכסות גם סכין פלסטיק?
|
|
|
| |
הרב יהודה יעקבזון
נאמר בפרשתנו: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ"; דהיינו, אסור לסתת את אבני המזבח בברזל חד, אשר ממנו עשוי להב החרב. וטעם הדבר מובא בפירוש רש"י: "שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, ואין זה בדין שיונף המקצר על המאריך".
בספר הרוקח כותב כי ברוח דברים אלו נהגו לכסות סכין המונחת על השולחן בשעת ברכת המזון, כיון שהשולחן שאוכלים ומברכים עליו דומה למזבח, ואין ראוי להותיר את הסכין גלויה על מקום הכפרה בשעת הברכה. וטעם נוסף לכיסוי הסכין מובא בראשונים: משום מעשה שהיה, שאחד בֵּרך ברכת המזון וכשהגיע לברכת 'בונה ירושלים' ונזכר בחורבן הבית, נטל סכין ותקעהּ בעצמו מרוב צער.
מנהג כיסוי הסכין נהוג רק בימות החול, ולא בשבת וביום טוב. ומסבירים האחרונים כי לפי הטעם הראשון - היות ובימים אלו...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
|
|
| |
מה חידש יתרו בעצתו, הנראית כפשוטה ומתבקשת מאליה?
מה היתה תשובתו של משה רבינו ליתרו 'כי יבא אלי העם לדרוש אלוקים'?
מדוע לא נכתבה פרשת עצתו של יתרו במקומה, לאחר מתן תורה?
מה היה עניינה של תקיעת שופר בשעת מתן תורה?
מדוע אמרו ישראל יחדיו רק 'נעשה' ולא 'נעשה ונשמע' ?
כל התשובות בספר 'דרש דוד על התורה', לרכישה לחצו כאן
|
|
|
| |
כיצד נפתח בשבת מקרר ששכחו לנתק בו את הנורה?
|
|
|
| |
הרב יהודה יעקבזון
מקרר ששכחו לנתק בו בערב שבת את הנורה הנדלקת בעת פתיחתו - לדעת הגר"מ פיינשטיין מותר לקרוא לגוי לפותחו, כיון ש'פסיק רישא' באמירה לנכרי מותרת, כלומר, מותר לומר לגוי לעשות פעולה המותרת בשבת, אף שבפעולה זו תתבצע בהכרח גם מלאכה האסורה בשבת, אשר הגוי אינו מתכוין לעשותהּ; וכן דעת הגר"ח קניבסקי. מאידך, לדעת הגרש"ז אויערבך יתכן כי ...
להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף
|
|
|
|
|
| |
קפה, שאילת שלום, מקווה, וכל מה שקשור לדברים האסורים לפני תפילה
סיכום קצר על מה שלמדנו השבוע ב'דף היומי בהלכה'
- מעת שהגיע זמן תפילת שחרית (ראה תקציר לאתמול), אסור לגשת במיוחד אל אדם אחר - כגון ללכת לביתו, או אף לגשת אל מקומו בבית הכנסת - ולברכו לשלום, בברכת 'בוקר טוב', וכדומה.
- הפוגש אדם בדרכו לפני תפילת שחרית, מותר לו מעיקר הדין לברכו לשלום, אך נהגו לשנות מהברכה המקובלת, כדי שהשינוי ישמש כ'תזכורת' לכך שטרם התפלל, ולא יתעסק בדברים אחרים.
- אסור לאכול ולשתות מאומה לפני תפילת שחרית. ואכילה לצורך רפואה מותרת; וכן מותרת האכילה למי שרעב במיוחד, או לאדם חלש הנצרך לכך.
- מותר לשתות מים לפני תפילת שחרית, וכן מותר לשתות קפה ותה ללא סוכר וחלב; והורו הפוסקים כי בזמננו מותר לשתותם אף עם סוכר, וכן עם חלב.
- בהגיע זמן תפילת שחרית, אסור לצאת לדרך טרם תפילה, הן משום שאסור לעסוק בצורכי עצמו לפני התפילה, והן משום שההליכה בדרך עשויה לגרום לחוסר ישוב הדעת בתפילה.
- החל מחצי שעה לפני עלות השחר אסור לאכול 'אכילת קבע', דהיינו פת, עוגה או משקה משַׁכֵּר, בכמות הגדולה מ'כביצה', עד לאחר הנחת תפילין, קריאת שמע ותפילה.
- משעה ש'האיר פני כל המזרח', אסור לאדם הרגיל להתפלל ביחידות, להתחיל בלימוד תורה ביחידות בביתו, או בבית מדרש שלא אמורה להתקיים בו תפילת שחרית.
- החל מעלות השחר אסור להכנס ל'בית המרחץ' עד לאחר קריאת שמע ותפילה. ויש מפוסקי זמננו שהורו כי רחיצה במקלחת אף היא אסורה, אלא שנוהגים להקל בכך לצורך טבילה במקוה.
תחילת היום ההלכתי וזמן תפילת שחרית
- תחילת היום ההלכתי מסומנת בארבע 'תחנות' המופיעות לפי הסדר הבא: עלות השחר, 'האיר המזרח', 'משיכיר', והנץ החמה.
- זמן הקיום של מצוות שזמנן ביום - מתחיל בזמן ש'האיר המזרח', ויש אומרים שבעלות השחר. ויש להחמיר אף בשעת הדחק ואף בדיעבד, מלבד לענין תפילת שחרית, שיתכן כי אין לשוב ולהתפלל.
- זמן תפילת העמידה של שחרית לכתחילה, הוא בעת הנץ החמה, ונמשך עד סוף השליש הראשון של היום. ובדיעבד, אם התפלל לפני הנץ החמה, לאחר זמן 'משהאיר' - יצא ידי חובתו.
- מי שלא התפלל שחרית עד לסוף זמן תפילה, יתפלל לאחר מכן, עד חצות היום. ויש מהפוסקים שכתבו שלא יתפלל, ועל כן בימות החול יש להתנות שאם אסור להתפלל תהא התפילה נדבה.
- מי שנאלץ לצאת לדרך בשעת בוקר מוקדמת, באופן שאינו יכול להתפלל 'כותיקין' טרם צאתו - יתפלל לפני הנץ.
- מי שנאלץ להתפלל תפילת שחרית לפני הנץ - לא יאמר קריאת שמע וברכותיה ולא יברך על הטלית והתפילין לפני זמן 'משיכיר'; ובדיעבד, אם בֵּרך לפני זמן משיכיר, לאחר עלות השחר, לא יברך שנית.
- בתפילת העמידה אסור לעמוד על גבי חפץ בעל גובה משמעותי, וכן אסור לעמוד אף על גבי קרקע הגבוהה מסביבתה שלשה טפחים.
|
|
|
