אמור
סיפורים מרתקים בראי הפרשה- פרשת אמור
תוכנית מצולמת לקראת שבת, מאת הרב שלום יכנס והרב אברהם פוקס
ווארט עם סיפור לפרשת אמור – עם הרב יוסף ברגר
ווארט עם סיפור לפרשת אמור - עם הרב יוסף ברגר
כ"ק אדמו"ר מקאליב זצוק"ל סיפר, כי כשהיה במחנה העבודה אושוויץ פגש נער צעיר, המהלך אנה ואנה ופיו ממלמל כל העת. ניגש אליו האדמו"ר ושאלו: "מה אתה ממלמל בפיך כל העת?". בתחילה נרתע הנער לאחוריו בבהלה, כולם היו נראים שם בלי שום סממן יהודי, ולא ידע מיהו היצור שנטפל אליו ומה הן כוונותיו…
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
החזו"א הגיע ואמר: "שמעתי שבער'ל חולה ובאתי לבקר חולים". מיד הורה לי לנסוע לרופא בת"א בליל ב' דר"ה, יחד עם אבי מורי. כמובן שהבהלה גברה, אבל כמצוותו נסענו במונית לת"א נכנסנו אל מרפאתו, בדק אותי ושאל: "מי שלח אתכם לכאן?" אמרנו לו: "החזון אי"ש". תיכף בישר לנו: "לחולה יש 12 שעות לחיות, כנראה שהיתה הרעלה קשה בגוף"…
ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, על הצלת חייו ע"י החזו"א | לקט מיוחד על רפואה וחסד
יש לי בשבילך עצה מצוינת כיצד להיות הראשון שגומר שמונה עשרה בבית הכנסת! באם תתפלל את כל התפלה בעל פה, בלא סדור… הרי מובטח לך עם הזמן שתדלג על קטעים שלמים בתפלה… כך שלבסוף תוכל להתפלל 'תפלת בזק'… ותוכל 'להשיג' את כל המתפללים כולם במרוצתך!
הגה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, על מה שלמד מארחות חייו של אביו זצ"ל בעל 'מעדני השולחן'
אחד מהתלמידים ניגש עם צ'ק חתום, ואמר לרבינו כי מוכן ומזומן הוא לרשום כל סכום שידרש ממנו. אמר רבינו כי אינו יכול לנקוב בסכום, מאחר ואיננו יודע את מצבו הכספי. ענה התלמיד: "אף על פי כן". הוסיף רבינו והתריע בו כי "צריך שיהיה כיסוי לצ'ק", התחכם הלה והשיב כי סמוך ובטוח הוא שרבינו בכוח תורתו ידאג שיהיה לכך כיסוי…
על זהירותו המיוחדת בענייני ממונות, של מרן בעל 'שבט הלוי' הגר"ש ואזנר זצוק"ל
"אתה היהודי היחיד כאן, ויש לך משקפיים עם מסגרת מזהב. היה כאן אסיר אחד, מר נפש, שיושב כאן במאסר עולם, ואין לו מה להפסיד. הוא החל לדבר נגדך, שיש לך משקפי זהב וליהודים יש את כל הכסף שבעולם וצריך לחסל אותם.
סיפור מרעיש שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, בבית מדרשו בבית שמש, מתוך שיעור בספר "אור החיים" הק'
החזו"א עצם את עיניו, הרהר כמה דקות, ולאחר מכן אחז בידי ואמר: "יש יצר הרע מיוחד בשמים הקרוי 'יצר הרע שלאחר נס גלוי… ותפקידו של יצר זה הוא להחליש אצל האדם את כל ההרגשים הנפשיים העשויים להתעורר בקרבו לאחר שהקב"ה עשה עמו נס כזה"
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על ההודאה לד' ועל הכרת הטוב
אחד מילדיו הציע לו, כי הוא יגזור בזהירות את כל הפסוקים או דברי התורה המודפסים על ההזמנה ויעביר לגניזה, ובכך הוא יוכל לפנות את הערימה הגדולה של ההזמנות לאשפה. רבי בן ציון מנע בעדו, ואמר לו שלא יגע בהן אלא ישאיר אותן על מקומן. "אבא הורה לי לא לנגוע בערימה הזו", והדבר היה נראה כל כך מוזר…
חסד ממבט חדש, של הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל
יום שישי אחד הוא איחר לבוא. התעוררה בהלה גדולה בבית, לא ידעו מה קרה לו. באותם ימים כמובן לא היו טלפונים, לא היתה שום דרך לברר היכן הוא. ככל שנקפו השעות והתקרבה השבת, גדלה הדאגה בקרב בני הבית והחסידים. והנה, רגעים ספורים לפני כניסת השבת, שמעו מרחוק…
הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצוק"ל, על על ציפייה לישועה בדורותינו
אך כשבשרו זאת לבנם, הוא לא התלהב כלל, כי דוקא שבת זו היא 'שבת חופשה' והוא התכוון לשבות בבית בבני ברק. אך את הנעשה אין להשיב, הם כבר הבטיחו את דירתם למשפחת כהן התפרחאית…
הוויתורים שהצילו את משפחות כהן מטומאה למת
באחת מדרשותיו, הרעים לפתע בקולו, דפק בחוזקה על הסטנדר ושאג מנהמת לבו: "יהודי 'זיכרון משה' היקרים, כשנבוא אנחנו לשמים נתבע על חילול שבת ועל גילוח בתער!!". מבטי תמיהה נראו בקהל…
בעבודת ה' אין דרך ממוצעת: או שיש קידוש ה' ואם לא אז זה חילול ה'!
המשיך הרב טאובר וסיפר לי: "שנה שלימה שאני שומר את הסוד הזה ואף אחד בעולם לא יודע את זה!!! אפילו בני המשפחה הכי קרובים… ולמה?? למה החלטתי להסתיר את זה?? עשיתי חשבון, שאם אני כעת אגלה את זה למשפחה שלי, הם ירעישו עולמות… יקרעו את השמים בתפילות, יקיפו אותי בדאגה ויעודדו אותי"…
הרב י. פולק על הגאון הצדיק ר' עזריאל טאובר זיע"א
סיפורים מרתקים בראי הפרשה – פרשת אמור
מאת הרב שלום יכנס והרב אברהם פוקס
דיברתי פעם בבית הכנסת, שבליל הסדר צריך לאכול כזית מצה בכדי אכילת פרס. שאל אותי יהודי אחד: 'מה יהיה אם יאכל בערך כזית בכדי אכילת פרס'… אמרתי לו שישב בערך בגן עדן…
הגאון רבי אביגדור הלוי נבנצל שליט"א, בשיחה מיוחדת על מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ועל חג הפסח
היה ילד שצילם תמיד את אבא זצ"ל, ואבא מאד הקפיד על כך שלא להצטלם, וכיון שצילם אבא הקפיד עליו, ועד היום אין להנ"ל זש"ק
מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, על עוונות שקרים וכפרה
פעם איחרנו, והגענו דקה אחת לאחר שכבר הדליק רבינו את נרות חנוכה. רבינו כבר היה בביתו, העזנו ואמרנו שכדאי שהתרומה תהיה סמוך למנורה, כדי שהתמונה תהיה מושלמת… כל מי שהכיר את רבינו, מבין ויודע שמדובר בצעד נדיר ביותר מצדו, לצעוד לכיוון המנורה שם הרים את נדבתו, ולא נתקררה דעתו עד שאף שאל את הצלם אם זה בסדר כך…
מנהלי 'קופת העיר' ובראשם הגר"מ שפרינצלס שליט"א, בסיפורים על מעורבותו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל בכל ענייני קופת הצדקה
היתה לו לרבינו קופסא קטנה, שכיסתה את הריבוע של התפילין של ראש, היה זה משום שחס על כבודן של התפילין, שכאשר היה יוצא איתן בימי קיץ ושרב, חשש שמרוב חום וזיעה הן יישחקו. ארע פעם שהגיע לברית אצל אנשים פשוטי עם, קם אחד ואמר לו: "למה הרב ממציא דברים חדשים? וכי שמענו מעולם שיש כיסוי לשל ראש?", רבינו שתק
הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, נזהר באורחותיו לא לחלל שם שמים
מדי שבת מתארחים בישיבה בחורים חילונים. לאחר השבת אני שואל אותם: "איך הרגשתם בשבת?", הם עונים: "גן עדן…". איני בטוח שהם יודעים מה זה גן עדן, אבל הצדק איתם
הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, על שכר המצוות
למחרת, נסע הרב מחפוד לברר מה מקור השומן. נודע לו שמדובר בשומן של 'דבר אחר', רח"ל. "הרב לנדא קם בנחרצות, הלך איתי למסעדה ותלש משם את התעודה. בעלי העסק הבטיחו לנקום את כבודם שהושפל. למחרת הם ארבו לי בשוק, תפסו אותי והלמו בי מהלומות כואבות, עד שהוצרכתי לאשפוז כמה ימים"
הגאון רבי שלמה יוסף מחפוד שליט"א, גאב"ד בד"צ 'יורה דעה', בשיחה מיוחדת על הרפתקאות חייו
לאחר זמן מה, שאל פינחס-פיליפ את רבי אלחנן: "לשם מה באת?" -"רציתי לומר לך שלום", ענה רבי אלחנן. אמר לו פיליפ: "נו, רבי אלחנן… אתה היית העילוי של החיידר, מאחורי כל מעשה שלך עומדת מחשבה עמוקה. אתה כמובן לא באת מרוסיה לומר לי שלום, למה כן באת?"…
הגאון רבי גואל אלקריף שליט"א, על תופר הכפתורים ורבי אלחנן וסרמן זצוק"ל
ההתנהלות היתה מוזרה בעיניי. הוא נודע כאדם מסודר, וכאן באורח מוזר, כל שעה הגיעה תשובה שונה. הדבר היה לפלא בעיניי. החלטתי, בלית ברירה, לעלות על המטוס ולשוב ארצה כמעט בחוסר כל. ביושבי על הכסא במטוס, כשבעוד רגעים אחדים המטוס ממריא חזרה ארצה, מגיע הטלפון המיוחל
סיפורים ממסעות ראשי הישיבות והכוללים לאיסוף תרומות
ידו של רבי משה נתקעה בדלת הרכב, נצבטה בעוצמה, כאב חד ומפלח מילא את כל כולו. אך רבי משה, בגבורה עילאית שקשה לתארה, בחר שלא להגיב ולהמשיך בנסיעה בלי לומר דבר. בלי להיאנח, בלי להעיר על הדלת הטרוקה על אצבעותיו, מייסרת אותו בייסורי תופת…
אפשר להיות בעל חסד מצטיין, להציל אלפי משפחות, לבנות היכלי תורה, ללמוד רבבות שעות, ולהפסיד את הכל, בשביל מילה אחת! גיחוך אחד! זה כדאי?! זה הגיוני?!
"אתה רגיל לראות", ענה לי אבי, "אנשים שיש להם אהבת תורה, לר' אהרן יש 'תאוות התורה', והיא זו שמקדשת את פניו ומאירה אותן באור יקרות, ואופפת אותן בקדושה עילאית כל כך"…
הסבל שלא ידע להסביר לרבי יצחק זילבר פשט במשניות טהרות
הספר המבוקש היה מונח אחרי ארון הספרים. רבי זלמלה בגופו הצנום והחלוש, ניגש לארון הספרים הכבד, והזיזו כאילו היה קופסת קרטון חלולה…
הכח והגבורה הגופנית והרוחנית שבאדם, לא נצרכים ליבוא חיצוני ● למה לא היית 'זושא'??
"אני", הצביע הגוי על עצמו, "איני מבין הרבה בדת היהודית, אבל יש לי חברים מבורו פארק, יהודים אורתודוכסים כמוך, שבכל חודש אוגוסט אינם מגלחים את זקנם מטעמי דת…"
היהודי שלמד על בשרו שלעולם אי אפשר להפסיד מהקפדה על מצוות התורה
אמר הרבי משאץ זי"ע לאופה: "עכשיו 4:00 לפנות בוקר, וזמן התקיעות בביהמ"ד הוא בשעה 12:00. לפניך שמונה שעות – פתח את המאפיה ותאפה חלות שיספיקו לכל יהודי גייטסהעד…"
מה קודם למה: אמירת פיוטי ראש השנה או סיפוק מזונם של יהודים?
"כשהגעתי לכביש הסמוך למערה, שמעתי צעקות וקולות. צמרמורת ופחד אחזוני. מי יודע, אולי איזה יהודי נמצא כרגע במצוקה קשה? אולי נקלע לבין ערבים המאיימים לפגוע בו?"
הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, על השתוקקותה של הנשמה לעבוד את ה׳
רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל, הבחין פעם באחד מזקני ירושלים וצדיקיה, רבי אברהם ויספיש, שלא יצא כל ימיו משכונת "מאה שערים", והנה הוא רואה אותו הולך לכיוון רחוב יפו, נעצר ליד לוח מודעות, וקורא פרסומת על ריקודי עם שיתקיימו בים המלח
רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל על איך עושים נחת רוח לבורא העולם
קרוב לחצות הלך בעל הבית לישון כשהוא עייף מעמלו, ורגשי סיפוק ממלאים את לבו. והנה בחלומו, גילו לו מן השמים שכל מה שטרח ועשה לקראת ה'סדר' הזה, עדיין לא הגיע למחצית המצוה שקיים אורחו רבי יחזקאל עזרא
מרן רבי יהודה צדקה זצוק"ל מספר בדרשתו על כוחה של מצוה הנעשית בשמחה
לאחר שבמאמצים לא קלים הצליח לאסוף חמשת אלפים מרקים, סכום נכבד ביותר. נתקל רבי אליהו לופיאן זצ"ל, באיש פושע ואלים, כשהוא מאיים עליו באיומי אקדח שימסור לו את כספו, ולא – הריהו רוצחו נפש!
פרק בהשגחה פרטית של רבי אליהו לופיאן זצ"ל, וההוראה שנתן לרבי שלום שבדרון
כשה'חתם סופר' פרץ בבכי מול 390 תלמידיו
זהירותם של גדולי ישראל בכבוד הבריות
בראש הקיר היה חלון קטן, ודרכו חדרה קרן אור קטנה מהנר שעדיין דלק בדירת השכנים. ביקש רבי בן ציון מאחד מבניו: תעלה על הארון ותקריא את הגמרא לאור הנר הבוקע מהחלון שלמעלה
הצימאון וההשתוקקות של גדולי ישראל ללימוד התורה
לפתע הוא רואה מראה משונה, ילדים הנראים כילדי הכושים, לבושים בכיפה וציצית ופאותיהם מתבדרות ברוח, הוא עצר את מכוניתו, והנה הוא שומע אותם מדברים באידיש כשפת עולי מזרח אירופה
על מסירות נפשם של הגולים מאירופה לאמריקה הגדולה שלא ויתרו על שמירת השבת
כיצד מותר לקבל צדקה מגוי? האם מותר לכתחילה לקבל תמיכה ממשלתית משלטון של גויים?
ומדוע החמירו גדולי הדורות שלא לקבל כספים ממקור בלתי טהור?
בליל יום הכיפורים, כשהתפילה היתה בעיצומה והקהל עטוף בטליתות, נשמעו לפתע קריאות זעקה: "שריפה! הצריפים עולים באש!…"
הלהבות השתוללו, והגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל התיישב ללמוד את ההלכות
מה הטעם למנהג ישראל לקרוא "פרקי אבות" בין פסח לעצרת?
וספרתם לכם ממחרת השבת (ויקרא כ''ג, ט''ו)
מדוע התימנים נוהגים לספור ספירת העומר בלשון ארמית?
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה. (ויקרא כג,טו)
מתי ברך הסטייפלר "ברוך משנה הבריות"?
כי כל איש אשר בו מום לא יקרב ... או גיבן או דק וגו'. ( ויקרא כא, יח-כ)
"נשמתי עלתה למרום, והודיעוני שנקצבו לי עוד ארבעה ימי התייסרות בעולם הזה"
הסיפור המצמרר שסיפר רבי יעקב גלינסקי זצ״ל על החולה שהגיע בחלום בטענות לרופא שניתקו ממכשיר ההנשמה
לידו עמד יהודי מגולח, גלוי ראש, ודפק ראשו בקיר. הך, הך, הך. נראה היה שדעתו השתבשה. הרבי הזדעזע. פנה אליו בקול רך, אבהי: "מה אתה עושה?"
הסיפור המדהים שסיפר האדמו''ר מקופיטשניץ זצ"ל מארה״ב לרבי יעקב גלינסקי זצ״ל
מדוע יש מחלות שאין להם מרפא, וכיצד לפעול מול קניון שפותח שעריו בשבת
הגאון רבי שמחה הכהן קוק מספר על מה ששמע מבעל ה׳שבט הלוי׳
הקידוש שכמותו לא נעשה מיום ברוא אלוקים שמים וארץ
ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כ"ב ל"ב)
הפרופסור פרץ בבכי ושאל איך הרב יודע שאני מהול?
הפרופסור שהתגייר בזכות סוגיית 'תגרי לוד' הנלמדת בימים אלו במסגרת ה'דף היומי'
מדוע לא רצה הגאון רבי חיים וואלוז'ינער זצ"ל לקבל מהנדיב תרומה נכבדת לישיבה?
''ראש של גוי אינו מסוגל להבין שאפשר להקדיש קרבן לה', ועכ"ז גם אחרים יהנו ממנו...''
מדוע הקפיד החפץ חיים בעת זקנותו שתמיד יהיה חומש פתוח לפניו? ומדוע החליף לבושו בשנת תרנ"ה לבגד נכבד יותר?
"ולא תחללו את שם קדשי" (כב, לב)
1/79
