השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ה סעיף ב'
- ברכות ירקות -
בישל ירקות במים כשמטרתו היא גם לירקות, מה מברך עליהם? | בישלם בשאר משקאות | בישל במים ירקות ובשר יחד | בישל מיני מזונות במים מה מברך על המים? | סחט פרי מה מברך על מימיו?
ירקות שבישלו אותם במים, מברכים על המים את ברכת הירקות, דהיינו האדמה, וזה רק כאשר מטרת הבישול היה גם בשביל הירקות, אבל כאשר מטרת הבישול היה בשביל המים ולא בשביל הירקות, יברך על המים שהכל, וגם באופן שמטרת הבישול הייתה גם בשביל הירקות שבאופן עקרוני מברך על המים את ברכת הירקות, ה"מ כשבישל את הירקות במים, אבל אם בישל אותם בשאר משקאות שיש להם טעם עצמי, כגון בחומץ, ברכת המשקה היא שהכל, וכן באופן שבישל את הירקות במים בשביל המים שאז ברכתם שהכל, אבל אם אוכל את הירקות עם המים, הם נטפלים לירקות, ובברכת הירקות פוטר את המים.
גם באופן שבישל את הירקות במים גם בשביל הירקות שאז מברכים על המים את ברכת הירקות, זה הכל כשבישל אותם בירקות לבד, אבל אם בישל מים וירקות ובשר, טעם הבשר חשוב יותר מטעם הירקות במים, וברכת המים שהכל, אא"כ אוכל את הירקות עם המים שאז המים נטפלים למאכל, ולא צריך לברך עליו כלל.
כל זה אמור כאשר מבשל ירקות במים, אבל אם מבשל מיני מזונות במים, יש צד במ"ב, שאע"פ שהבישול הוא לצורך המים, בכ"ז יברך על המים מזונות.
סעיף ג'
מי בישול ירקות עדיפים ממי סחיטת הירקות, דהיינו, אדם שלוקח ירק וסוחט אותו, ואדם שלוקח פרי וסוחט אותו, על המים שיוצאים מהפרי או מהירק יברך שהכל, וכשבישל ירק במים יברך האדמה, עם התנאים שלמדנו בסעיף הקודם.
המ"ב מסביר, שיותר יוצא טעם הירק בבישול, מאשר יוצא טעם הירק בסחיטה.