מתי יכולים ב"ד לגבות מנכסיו של אדם שלא רוצה לערב?

ט"ז בניסן תשע"ט - סימן שס"ז- מאמצע סעיף א' "ואם אין"- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם בני הבית יכולים לערב שלא מדעת בעה"ב ?מה הדין כאשר בני החצר רוצים לערב שלא מדעת אחד מבני הבית? ומה הדין כאשר הבעל מוחה באשתו שלא תערב? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ז סעיף א' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כהמשך למה שלמדנו בתחילת סעיף א', שאשתו של אדם יכולה לערב שלא מדעת בעלה, ואפילו כאשר בעלה מוחה בה שלא תערב, הקלו חז"ל, שאשתו יכולה ליטול מפיתו של בעלה, ולערב עם בני החצר, וטעם הדבר שהקלו חז"ל בזה היא, כדי שלא יווצר מצב שאדם רוצה להקניט את בני החצר, ואומר אני לא מערב אתכם, כדי שהרשות שלו תאסור עליהם את ההוצאה והטלטול מהבתים לחצרות.

בני הבית יכולים לערב שלא מדעת בעה"ב, אב לא כאשר בעה"ב מתנגד ומוחה בהם, וכל זה רק כאשר הבית פתוח לחצר אחת, אבל אם הבית פתוח לשני חצרות, אין יכולים לערב שלא מידיעתו, שמא בעה"ב לא רוצה לערב עם החצר שהם מערבים, אלא עם החצר השנייה.

בני החצר לא יכולים לערב שלא מדעת בעה"ב, או שלא מדעת אחד מבני הבית, והמ"ב והבה"ל מביאים שהדין הזה תמוה, מדוע שונה הדין בין בני החצר שלא יכולים לערב שלא מדעת בעה"ב, לבין בני הבית שיכולים לערב שלא מדעת בעה"ב? ולכן מביא המ"ב בשם כמה אחרונים שסוברים, שבני החצר גם יכולים לערב שלא מדעת בעה"ב.

מה שלמדנו שאשתו של אדם יכולה לערב מפיתו של בעלה שלא מידיעתו ואפילו מוחה בה, יש אומרים, שאם מוחה במפורש, אינה יכולה לערב שלא מרצונו, אבל אדם שרגיל לערב, ובשבת אחת אינו רוצה, יכולים בני החצר ליטול ממנו בעל כרחו, וכאשר הוא לא רגיל, יכולים ב"ד לכוף אותו לערב, או לרדת לנכסיו כאשר מדובר על שיתוף.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים