הרב ישראל ליוש
"וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות ט"ו, כ"ג)
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל הביא בשם אחד האדמו"רים פירוש על פסוק זה, "אמנם אין זה פשט הפסוק", העיר רבי יחזקאל על דברי האדמו"ר, "אך המסר שבו נכון הוא עד מאוד".
האדמו"ר ביאר שפסוק זה משול הוא לדברי תורה, שהרי אין מים אלא תורה, "ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" – פעמים קורה שהתורה היא מרה, קשה ללימוד, הדברים אינם מובנים. עמל רב נדרש, ולא קלה היא המלאכה. "ויצעק אל ה'" – דבר ראשון, עלינו להתפלל להשי"ת שיאיר עינינו בתורתו, אך תפילה לבדה איננה מספיקה, אלא "ויורהו ה' עץ" – ה' נותן לנו עצה, מה עלינו לעשות בעת הזאת:
"וישלך אל המים" – זרוק עצמך אל התורה, אל תיפול ברוחך, המשך לעמול למרות הקשיים, "וימתקו המים" – או אז תאיר לך ההצלחה פנים, והתורה תהיה מתוקה בפיך.
דין ודברים נקרה לפתחם של שני סוחרים, בדבר עסקה שעשו ביניהם. זה אומר בכה וזה אומר בכה, והויכוח נמשך ללא מוצא של פתרון. בדרכם נתגלגלו לטיסמניץ, עירו של הגאון רבי משולם איגרא זצ"ל. החליטו הסוחרים כי יסורו למעונו וישאלו את פיו, וכל אשר יאמר להם יעשו, כדי שישוב השלום לשכון ביניהם.
שמע רבי משולם את שאלתם, וכיון שהדבר היה נראה לו סבוך, ונדרש לכך עיון רב, ביקשם כי ישובו למחרת, ובעזרת ה' עד למחר ימצא תשובה לשאלתם. זמנם של הסוחרים דחק בעדם. לא היתה להם שהות לחכות בעיר טיסמניץ עד למחר. והם שבו לביתם. בהגיעם לעירם החליטו, כי יציעו את הדין ודברים שביניהם לפני רב העיר, אולי בידו ימצא הפתרון לבעיה.
שמע רבם את הצדדים, וחשכו עיניו, הלא שאלה לא פשוטה היא, ואם לא יענה להם – יתגלה קלונו בפני שני עשירי הקהילה. בצר לו פנה לחדר צדדי וזעק אל ה' שיושיעו בעת צרתו וישלח לו תשובה מן השמים. לאחר מכן ניגש לארון הספרים, והנה פלא, שמע ה' את תפילתו, ובמקום שפתח – מצא מיד תשובה מדויקת וגאונית למשא ומתן של הסוחרים.
שמחו המתדיינים עם תשובת רבם, וביותר שמחו על כי מצא תשובה במהירות ובנקל. לימים, כאשר נזדמנו שוב לטיסמניץ, החליטו כי למרות שכבר יש תשובה בידם, יפנו לרבי משולם איגרא כדי לשמוע אף את חוות דעתו. שמח רבי משולם בשובם והרצה בפניהם את תשובתו. כאשר שמעו את תשובת רבי משולם, חייכו הסוחרים במבוכה, כי היתה זו בדיוק תשובת רבם.
שם לב רבי משולם לחיוכם, ושאלם: "על מה ולמה תחייכו? וכי תשובתי איננה מוצאת חן בעיניכם?" "חלילה", ענו הסוחרים, "תשובה מצוינת היא זו, אך חייכנו כי רבה של עירנו ענה לנו בדיוק את אותה תשובה". התפעל רבי משולם מחכמתו של רב העיר, ואמר להם כי מן הראוי שילך להקביל את פניו, לבטח גאון גדול הוא. "אשמח בודאי להשתעשע עמו בדברי תורה", הפטיר בהתעניינות.
כאשר הגיע רבי משולם לרבה של אותה עיר, נבוך הרב מהופעתו המכובדת של רבי משולם איגרא, "מה לגאון הדור לבוא לבקרני?" תמה רב העיר.
"שמעתי את תשובתו הגאונית של כבוד הרב", הסביר רבי משולם, "והשתוממתי, הרי לי ארך זמן רב עד שהגעתי לאותה התשובה, ואילו כבוד הרב בגאונותו, מצא מיד".
"אומר לך את האמת", ענה לו רב העיר במבוכה, "אינני גאון כלל ועיקר, פשוט בצרתי קראתי אל ה', והוא ענני ושלח לי תשובה מן השמים".
"אם כך", השיב רבי משולם, "לבכות גם אני יכול… להשיג את התורה בבכי זו אינה חכמה גדולה, אני רוצה לעמול על התורה, להתייגע בהשגתה ולשוש בעמלה, ולא רק ע"י תפילות ובכיות".